תביעה קטנה היא אחד הכלים היעילים ביותר שיש לצרכנים כדי לקבל את המגיע להם מחברות גדולות, מרשויות מקומיות או מגופים ממלכתיים, ודוגמאות לא חסר.
כך למשל, רק לאחרונה פוצה לקוח פלאפון ב-1,200 שקל לאחר שהגיש נגדה תביעה קטנה בגין התעלמות החברה מדרישתו לבטל עסקה (ת"ק 43168-12-11); ובתביעה אחרת חויבה החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה-קולה) לפצות צרכן ב-3,000 שקל לצד הוצאות משפט של 800 שקל, בגין מציאת גוף זר בבקבוק שתייה קלה (ת"ק 27477-01-12).
השבוע נפסק גם כי עיריית ירושלים תפצה אזרח שעיקלה בטעות את חשבונו בגין חוב ארנונה שאינו שלו ושלא שולם. הפיצוי שדרש עמד על 15,000 שקל, ומכיוון שהעיקול הוסר מיד עם התברר הטעות, הפיצוי נקבע על 8,000 שקל (ת"ק 6793-03-09).
גם חברת הביטוח הראל, יחד עם סוכנות ביטוח, חויבו לשלם לתובעת פיצוי בגין ירידת ערך מכוניתה. הפיצוי - 4,500 שקל - מגלם 5% מערך המכונית כפי שקבעו שמאים שאליהם פנתה התובעת. כמו כן ישלמו לה עבור החזר לשמאי, הוצאות משפט ועלות בדיקת המכונית סך של 6,000 שקל, בנוסף לירידת הערך (ת"ק 28074-04-11).
אולם למרות שאין מדובר בתהליך משפטי ארוך ולמרות שההוצאה הכרוכה בהגשת תביעה נמוכה מאוד, רק 40 אלף אזרחים הגישו במהלך 2012 תביעות קטנות בניסיון לפתור מחלוקות מול בתי עסק, מול רשויות ומול אזרחים.
"על כל תביעה שמוגשת יש 10 שלא מוגשות", אומר פרופ' סיני דויטש, דיקן הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית נתניה. "אני קורא לצרכנים לא לפחד לתבוע. בית המשפט לרוב אינו פוסק הוצאות כאשר התביעה נדחית, והנזק מסתכם באגרה בלבד, שגובהה 1% מגובה התביעה, ומינימום 50 שקל. החשיבות העצומה של המוסד הזה היא לא בתיקים שמוגשים, אלא דווקא בתיקים שלא מגישים. ברגע שהעוסק יודע שאם הוא לא מחזיר כסף שמגיע לצרכן הוא חשוף לתביעה - יש פה גורם הרתעה. אם הצרכן היה ניצב בפני הליך מסובך ויקר מדי, לעוסק היה נוח לעשות ככל העולה על רוחו".
לדברי עו"ד רענן בשן, מנהל פורום תביעות קטנות בפורטל zap משפטי, הצרכן אמנם מודע יותר לעוולות שנעשות לו, אבל רבים מוותרים על מלחמה במסדרונות הצדק, בעיקר כשמדובר בסכומים נמוכים.
"החברות לוקחות את זה בחשבון", אומר בשן, הסבור כי בית המשפט לא מהווה כוח הרתעה. לדבריו, "אפילו תובענות ייצוגיות לא מרתיעות, הכול נלקח כחלק מהתחשיב השנתי. בית המשפט הוא שמתייחס ברצינות לתביעות ייצוגיות - וכאן כדאי להזכיר שתביעה קטנה יכולה להגיע למעמד של תביעה ייצוגית. אם מצאתם שהנזק שנעשה לכם מגמתי או קבוצתי - אני מציע לבחון להפוך את התביעה לייצוגית".
הכוח אצל הצרכן
מחקר מקיף ומעודכן במיוחד, שבוצע במכללה האקדמית נתניה על-ידי עו"ד שי שרה בליווי דיקן הפקולטה למשפטים במכללה, פרופ' סיני דויטש, שופך אור על הפסיקות, הסכומים והמגמות שמאפיינים את בתי המשפט לתביעות קטנות.
המחקר, המוצג כאן באופן בלעדי, כלל 2,500 תיקים אשר הסתיימו בבתי המשפט לתביעות קטנות בצפון הארץ במהלך 2009-2013.
בין הממצאים בולט שיעור הפסיקות לטובת התובעים (המציגים טיעונים רלוונטיים), בעיקר כשהנתבע הוא בית עסק או רשות מקומית. במקרים של חברת ביטוח ומול רשות (עירייה או רשות מקומית) שגבתה תשלומים שלא כדין - מקשיח בית משפט עמדותיו ומשיב לאזרחים כספים ששולמו לשווא.
"גלובס" מביא עוד כמה עובדות שכדאי לדעת על תביעות קטנות:
מקרים רבים מסתיימים בפשרה
סכום התביעה המירבי בבית המשפט לתביעות קטנות הוא 32,700 שקל. לדברי פרופ' דויטש, הסכום הגבוה הזה אינו תואם את מרבית המקרים שמגיעים לפתחו של בית המשפט ללא עורך דין.
רוב התביעות עומדות על סכום ממוצע של 5,000 שקל. בסכומים גבוהים מאלה, הרוב יעדיפו להסתייע בעורך דין ולפנות לבית משפט מחוזי.
עו"ד שי שרה מפצירה לנסות לסיים את המחלוקות בגישור. "כל צד יוצא נשכר, וזו הדרך המהירה והיעילה לסיום תביעות".
היא מציינת לטובה את ארגון 'בנועם' שהקימו חברות הביטוח ושמטרתו לסיים תביעות בדרכי נועם: בית המשפט קובע מי האשם, והמחלוקת מסתיימת בהחלטת שני הצדדים. "על סמך החומר המצוי מתקזזים אחד עם השני, והצרכן לרוב יוצא נשכר", היא מסבירה.
"אין נתונים המלמדים כי בסיוע עורך דין ובבית משפט מחוזי הפסיקות חיוביות יותר או פחות לצרכן. בכל מקרה, במקרים רבים מנסים לגמור את המחלוקת בפשרה ובגישור - מה שאומר שהנתבע ישלם, והתובע יקבל סכום שלרוב יהיה נמוך מגובה התביעה".
חשוב לתעד
עו"ד בשן מפציר בצרכנים לתעד את כל ההתנהלות מול בתי העסק. "הקלטות של שיחה שבה הצרכן צד לה זה דבר חוקי וקביל. חברות הסלולר הן שהכניסו את הצרכן למצב שבו הוא חייב לאגור מידע במקרים של מלחמות התשה שמתנהלות מולו".
שיחות המוקלטות על-ידי החברות עומדות לרשות החברה בלבד.
"בתאונות דרכים", מציין בשן, "הסיפור הוא אחר. השופט צריך להכריע בין טיעוניו של א' לטיעונים של ב'".
בעניין זה מוסיף דויטש: "במקרה של תאונה כשברור שיש אשם, אסור להסתפק בהתנצלות. חובה לקחת פרטים מעדים ואם אפשר להחתים את הפוגע על כל שהוא מודה באשמה. יש לא מעט מקרים שהפוגע מתנצל ומדבר יפה, אבל אחרי כן לא מוכן לשלם".
הרשות גבתה שלא כדין? יש פיצוי
ב-80% מהתביעות ניתנו פסקי דין לטובת האזרח הקובעים כי על הרשות להשיב לו תשלומים שנגבו שלא כדין (ארנונה למשל).
פרו'פ דויטש מזכיר: "אם יש בידי האזרח הוכחה שלא הייתה הצדקה לחיוב ששילם - שיתבע".
תאונות דרכים? עדיף לתבוע את חברת הביטוח
בתחום תאונות דרכים עם נזקי רכוש (מכות פח), כאשר אדם פרטי תובע אדם אחר, סיכויי ההצלחה שלו עומדים על 48%, בעוד שבתביעות נגד חברות הביטוח - סיכויי ההצלחה של התובע מטפסים ל-70%. בתביעות של חברת ביטוח נגד חברת ביטוח - 60% מסתיימות בפשרה.
הנטייה היא להגן על התובע
במחקר מצוין כי מרבית התביעות שנדחו על-ידי בית המשפט היו לא מבוססות. "נטיית השופטים היא לרוב להגן על התובע. אם התביעה אינה מוגזמת, השופט לרוב פוסק כנגד חברות הביטוח במקרים של תאונות דרכים ונגד נותני השירותים, כי הם בעלי 'הכיס העמוק' ובעיקר בשל דרך התנהגותם הפטרונית. יתרה מכך, כשהשופט מבחין בתובע חלש מול מייצג ידען, הוא לרוב מסייע בשאלות ובחקירה נגדית".
לא כדאי לערער
"רוב הערעורים נדחים", אומר דויטש, "אם אין טעות בפסיקה, הערעור יידחה, לכן לרוב לא הייתי ממליץ לערער. נקודת ההנחה היא שהפסיקה נקבעה על-פי עובדות והמחוזי לא מתערב".
