גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדע לכל אחד

למה עכברי המעבדה יעילים פחות ממה שחשבנו? מדוע הסביבה הפיזית והחברתית משפיעה יותר מכל תרופה? ואיך נלחמים באלימות כמחלה? הצצה ראשונה ומסקרנת להרצאות בכנס TedMed - הנגזרת הרפואית של כנס Ted העולמי

ללא ספק, כנס Ted הוא כנס המדע הפופולרי המוביל בעולם. TED נותן לאינטלקטואלים, מדענים ואנשי טכנולוגיה את מה שלכאורה רצו תמיד - מעמד של כוכבים, והזדמנות להציג את תחום העיסוק הקטן שלהם לקהל רב וצמא לידע, לשתף את העולם.

יש לכך מחיר. בעבור מעמד הכוכבות, על המדענים לפשט את הפרזנטציה מאוד ולשדרג את רמת הסקסיות שלה, גם באמצעות השערות עתידיות אמיצות/לא מבוססות או אנלוגיות לא מושלמות, או גימיקים - הכול הולך: חיות, קוסמים וילדים. הרצאות טד מועברות לרוב בצעקות, תוך הנפת ידיים מסוכנת. לעתים קרובות, ההרצאה תתחיל בסיפור אישי - גם אם אינו קשור לעניין ממש. יותר ממרצה אחד בכה על הבמה, מה שלא יעלה על הדעת בכנס מדעי אחר, למעט אולי כזה שעוסק בבצל...

יש מדענים שנרתעים מכך שהעולם השיווקי, הפריים-טייימי, הלא מכובד, פלש לתוך הממלכה שלהם. אחרים מאושרים מכך. ללא ספק, TED הרחיב את הנגישות של הקהל למדע, גם אם החלון שדרכו צופה העולם בתחום, הוא ויטראז' צבעוני. נציין גם, שתמיד ניתן לראות על במת TED אנשים מכל הצבעים, המינים, הסוגים והגילים - שכולם נמצאים שם כי יש להם מה להגיד. בפריים טיים זה לא יקרה.

כנס TedMed - הנגזרת הרפואית של כנס Ted העולמי - שהתקיים בשבוע שעבר בוושינגטון, היה נוצץ ומושקע כרגיל (והזכיר לא מעט את האירוויזיון). מערכת "גלובס" צפתה בתכנים בזמן אמת, בחסות ארגון TedMed ישראל בהובלת עו"ד ירון אלירם וד"ר איתם אלירם. להלן סיכום כמה מן ההרצאות המעניינות ביותר לדעתנו, כמה חודשים לפני שהן זמינות לציבור.

לך תסמוך על עכבר

חולים רבים במחלות קשות - כסרטן, סוכרת או שבר אגן - לא מתים באמת מהמחלה הקשה עצמה. הם נחלשים, עד שמגיע זיהום שהורג אותם, וגם אז הזיהום הוא לרוב לא מה שהורג אותם, אלא התגובה המוגזמת של מערכת החיסון לאותו הזיהום. לתופעה הזו קוראים ספסיס.

"לו היינו יודעים לרפא ספסיס, הייתה לנו תרופה לכל זיהום", אומר ד"ר שאו וורן, רופא בבית החולים Mass General ומרצה באוניברסיטת הרווארד. אבל הבעיה במציאת תרופה לספסיס - וכן למגוון רב של מחלות אחרות - אומר וורן, היא המודל שבו אנחנו משתמשים כדי לחקור את המחלה. נהוג להשתמש בעכברים, כי הם זולים ופשוטים למניפולציה גנטית. הבעיה הידועה עם עכברי המעבדה, היא שיש לכולם גנטיקה זהה, ואילו בני אדם שונים זה מזה ומגוונים. ואולם וורן מציין כי זו אינה הבעיה העיקרית.

"התגובה של עכבר לזיהומים ודלקות בכלל לא דומה לשלנו", אומר החוקר. "הם מתים מעומס חיידקים, אך לא מספסיס. וכשחושבים על זה, הרי שכך יכתיב ההיגיון הבריא: האם עכברים דומים לבני אדם במראה החיצוני שלהם? האם האבולוציה שלהם מול החיידקים, בתוך המחלות שלהם, דומה במשהו לשלנו, מעל פני האדמה?"

וורן החל ללמוד כל מה שניתן לגבי ספסיס. לדבריו, "מתברר שיש הבדלים עצומים ברגישות לספסיס בחיות שונות. בני האדם הם הרגישים לכך ביותר, אחריהם פרות וכבשים, אבל לא עכברים". הוא בדק בתאים אנושיים וכן בחולים אמיתיים את התגובה לניסיונות לטיפול בזיהום קל, והשווה אותם לטיפול זהה בעכברים. "פרסמנו באחרונה את התוצאות, שאין שום מתאם בין העכברים לאנשים. התוצאות עוררו ויכוח עז, כי זה המודל המקובל לא רק לספסיס, אלא לכל המחלות, אבל להמון מחלות יש ממד דלקתי. אולי העכברים לא מבטאים נכון גם אלצהיימר, סרטן ומחלות כלי דם? אולי יש מוצר לספסיס שלא הגיע לשוק כי לא הצליח בעכבר, ודווקא כן היה מתאים לבני אדם? בטוח שכל המוצרים לספסיס שהצליחו בעכברים, נכשלו בבני אדם, ולכן אין לנו תרופה כזו".

אז מה עושים עכשיו? "אני מציע להשתמש בעכברים רק במקרים שבאמת יודעים שהמחלה אצלם דומה ממש לזו שלנו. אבל חוץ מזה - אם העכבר לא מפתח ספסיס, אולי אנחנו יכולים ללמוד ממנו משהו. עד היום ניסינו לבנות עכברי מעבדה שמחקים באופן הכי קרוב את בני האדם. אולי הגיע הזמן שבני אדם יחקו קצת את העכבר?"

הסביבה היא רפואה

האם הכשל העיקרי של תחום הבריאות במדינות המפותחות הוא ייצור של תרופות טובות והנגשתן לאנשים שזקוקים להן? לא רבתי, אומרת ד"ר אמריקה בראכו, ראש ארגון Latino Health Reach. הסביבה הפיזית והחברתית, שאינה מאפשרת לאנשים לבחור בהתנהגות בריאותית, היא המפגע הנוראי ביותר, וכוחה חזק משל כל תרופה.

בראכו, רופאה שנולדה בוונצואלה ומתגוררת כיום בארה"ב, מספרת: "התייאשתי מלראות את אותם ילדים, כל שבוע עם שלשול אחר. אי אפשר לטפל בעוני, הזנחה ובעיות סניטציה עם אנטיביוטיקה". לכן פנתה לתחום בריאות הציבור. "שלחו אותי לטפל באיידס על ידי הפצת קונדומים. הייתה לרפואה רק תשובה אחת לאיידס - קונדומים. אבל איך אפשר לטפל בנשים נרקומניות או קורבנות של אונס באמצעות קונדומים?"

כך הבינה בראכו ש"רפואה נכונה זה לא מה שחשבנו. מספיק עם היהירות הזו שינקנו בבתי הספר לרפואה, שלפיה לנו הרופאים יש את התשובה, את כדור הפלא היחיד, וצריך להשית אותו על החולה. לא! יש פתרון שונה לכל אדם בכל קהילה, ומי שיודע מהו הפתרון הוא רק מי שחי בתוך הקהילה הזו".

בראכו מספרת על חולת סוכרת בשם אירמה, שהגיעה למשרדי הארגון כשהיא מוגדרת "חולת סוכרת לא צייתנית". בראכו: "הרופא כעס עליה שהיא אוכלת טורטיה, אבל לפעמים לא היה לה שום דבר אחר לאכול. הוא אמר לה ללכת חצי שעה כל יום, אבל בשכונה שלה לא בטוח ללכת אחרי 17:00".

בראכו נעזרה בתושבים אחרים מאותה שכונה, כדי להכשיר גם את אירמה עצמה כקואצ'רית לחינוך לבריאות בתוך הקהילה הענייה והמוזנחת שלה. "אנשים רוצים להשפיע. אנשים רוצים שיהיה להם קול. אצלנו, לא הרופאים חושבים בעבור החולים - כולנו חושבים יחד".

עם הזמן, אירמה לא רק למדה לשמור על עצמה, אלא נהפכה מנהיגה של נשים אחרות בשכונה. היא הובילה את השכונה במאבק להקמת פארק בטוח לבילוי ולספורט, המשרת כיום 65 אלף איש. "וזו 'חולת סוכרת לא צייתנית'", אומרת בארכו. "הרופאים תמיד לומדים להציב גבולות מול החולים, וכך גם הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים. רק להציב גבולות, כדי להגן על עצמנו מהצרות של 'ההם'. לכן מי שיכול באמת לעשות את השינוי, הוא אחד מ'הם', מי שבא מתוך הקהילה".

רזים ובכושר? אתם לא מחוסנים נגד סוכרת

ד"ר פיטר עטייה - בעבר רופא בבית החולים ג'ון הופקינס וחוקר ב-NIH, ולאר מכן יועץ בחברת מקינזי - הוא ראש ה"Eating Academy", ארגון שמנסה לפתח תובנות חדשות לגבי תזונה. בהרצאתו סיפר כי למד בבית הספר לרפואה שאנשים שמנים לוקים בסוכרת, ולכן כשראה שמנים סוכרתיים, במידה כלשהי היה שיפוטי לגביהם, והטיפול שהציע להם התבסס בכבדות על שכנועים, שלא לומר גערות, שיעשו כבר משהו עם עצמם ושירדו במשקל. ואז לקה בסוכרת בעצמו.

עטייה היה איש רזה שהתעמל המון ואכל בדיוק לפי המלצות משרד הבריאות, אבל בתקופה קצרה עלה 40 ק"ג, בד בבד עם התפרצות המחלה. זה לא בדיוק הדפוס השכיח בסוכרת, אבל זה גרם לו לחשוב. "סוכרת סוג 2 (סוכרת מבוגרים) מתרחשת כאשר נוצרת סבילות לאינסולין, כלומר תאי הגוף מאבדים את היכולת שלהם להשתמש באינסולין כדי לסלק גלוקוז ממחזור הדם", הוא אומר. "אז מה אם הדרך הכי הגיונית של הגוף לסלק את הסוכר, כדי למנוע נזק שהוא עלול לעשות, היא להפוך אותו לתאי שומן? אולי זה בדיוק הפוך? אנשים לא לוקים בסוכרת כי הם שמנים, אלא שמנים כי הם לוקים בסוכרת? אולי העובדה שהאשמנו אותם, הובילה אותנו לקונספציה מוטעית, לעיוורון מחקרי? הרי יש רזים כמוני שלוקים פתאום בסוכרת, ויש שמנים שלא לוקים בה לעולם".

כיום עטיה רזה, והסוכרת שלו מבוקרת. הוא עשה זאת באמצעות דיאטה ייחודית, דלת פחמימות, שהתאים לעצמו, ובאופן פרדוקסלי - פחות ספורט מאשר בעבר. הוא גיבש סביבו קבוצה של חוקרים שבוחנים את הסוגיה ואספו נתונים שיכולים לתמוך בהיפוך הסיבתיות שמציע עטייה, כלומר בכך שהסוכרת באה קודם, וההשמנה אחריה. אבל אם השמנה לא גורמת לסוכרת - אז מה כן? "ההשערה שלי היא שגלוקוז רב מדי בדם גורם למחלה. לשותפים שלי יש השערות אחרות. אנחנו לא יודעים מספיק. אנחנו בודקים".

ואולם להרצאה שלו יש מסר נוסף. "אני רוצה להתנצל בפני אישה סוכרתית מסוימת שהגיעה אלי לקטיעת רגל, ולא נתתי לה את אותה האמפתיה שנתתי לחולה הצעירה בסרטן הלבלב, כי האשמתי אותה והייתי שיפוטי". בשלב הזה קולו נקרע מרגש. "אם את רואה את זה עכשיו, אני רוצה שתדעי שאני באמת מצטער. אסור להאשים את החולים במקום לטפל בהם. רובם רוצים לעשות את הדבר הנכון, אבל לא יודעים איך. אני הרגשתי אז שהאישה הזו אכזבה את המערכת. לא, המערכת היא שאכזבה אותה".

אלימות היא וירוס

כמו אמריקה בארכו וכמו פיטר עטייה, גם ד"ר גארי סלוטקין מאוניברסיטת אילינוי רוצה להציע פתרון רפואי ומדעי, במקום שבו נהוג כיום פתרון שיפוטי-מוסרני. ואולם משימתו קשה יותר, משום שה"מחלה" שבה הוא מציע לטפל היא אלימות. "מאז ומתמיד אלימות היא בעיה מעולם המוסר", אומר סלוטקין. "מטפלים בה על ידי כך שמרחיקים מן החברה את האנשים הרעים ומענישים אותם. אבל נחשו מה? כך טיפלו בעבר גם במחלות גוף ונפש. בימי הביניים נהוג היה למצוא פגם מוסרי בחולים, לשפוט ולכלוא אותם".

סלוטקין התחיל את הקריירה שלו כחוקר מחלות זיהומיות, ועבד באתרי התחלואה הקשים ביותר בסומליה. "הייתי אחד משישה רופאים שטיפלו ב-40 מחנות פליטים. ראיתי הרבה מאוד מוות, ובמוות אפידמיולוגי יש ממד ייחודי של פניקה וזוועה. הרגשתי מבודד מאוד תרבותית. אחרי 10 שנים, כל כך רציתי לחזור לאמריקה, שם יש מים זורמים בתוך הבית! ומזגן! ואין בעיות בכלל! ולא רציתי לשמוע יותר מילה אחת על מחלות זיהומיות".

מהר מאוד גילה שיש בעיות רבות גם באזורים העניים של ארה"ב, וספציפית "מגיפה" של אלימות, בעיקר באמצעות רובים, ושהטיפול בסוגיה תקוע. הוא חש מיד שהטיפול בנושא איננו נכון. "בנוסף למוסרנות, הייתה גם תחושה שצריך לתקן את 'הכול' - הכלכלה, החינוך, הסביבה. ובאפריקה הצלחנו להפחית משמעותית את רמת התחלואה, מבלי שתיקנו שום דבר מאלה". סלוטקין בדק וראה כי, כפי שחשד, הגורם המנבא החזק ביותר לאלימות בשכונות העוני היה אלימות קודמת באותה הסביבה. "הסתכלתי על מפות הצפיפות של המקרים האלה, וראיתי מפות דומות מאוד למפות אפידמיולוגיות".

אז מה עושים כדי להפסיק מגיפות? קודם כל, מאתרים את המקרים הראשונים ("אותו אחד שידקור אותך כי הסתכלת לא יפה על חברה שלו") ומונעים מהמחלה שלהם להתפרץ. שנית, מאתרים את אלה שנמצאים קרוב לבעיה, ונותנים להם "טיפול מונע". שלישית, מנסים לשנות נורמות בחברה.

"גייסנו אנשים מתוך הקהילה שקוראים להם 'מפריעי אלימות'. הם מאומנים בשכנוע, בלהרגיע, בלקנות זמן. והיו גם פעילויות חברתיות קהילתיות". התוכנית הפחיתה את רמות האלימות בשכונת West Garfield בשיקגו, ולאחר מכן שוכפל המודל למקומות אחרים. העבודה הזו מסוכנת, וכבר קרה שעובדי התוכנית נורו בעת ביצוע תפקידם, אבל הצליחו לרשום שיאים של 67 ימים ללא אירועי ירי בשכונה שבה נרשם בעבר אירוע כזה אחת לכמה ימים.

"היו לנו מתנגדים שטענו 'מה זאת אומרת שאין אנשים רעים? מדוע עובדים אצלכם אנשים עם עבר אלים?' אנחנו לא אומרים שאין אנשים רעים, אלא רוצים לטפל בבעיה באופן האפקטיבי ביותר, וסימון האנשים הרעים הוא כנראה לא הדרך, לפחות לא כל הדרך". לדברי סלוקטין, באחרונה פרסם מכון הרפואה של ארה"ב (Institute of medicine) גם הסבר פסיכולוגי-נוירולוגי לתופעה. חשיפה לאירוע אלים מעוררת אזורים במוח שתפקידם לטפח התנהגות של התמודדות עם אלימות - בריחה או תגובה. מרגע שמסלולים מסוימים במוח מעוררים, קל יותר לעורר אותם שוב, תוך זמן קצר. כך עולה הסיכוי, אצל אדם שאינו רחוק ממילא מאלימות מסיבות אישית או סביבתיות, שאירוע יתפתח לתגובה אלימה.

עוד כתבות

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי מאיים על טראמפ: נושאת מטוסים? נוכל להטביע

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת, וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אמנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות בבורסה

ניר ברקת שר הכלכלה / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות

שר הכלכלה ניר ברקת לא מאמין בבורסת תל אביב: "רק חברות נכות מנפיקות בישראל"

שר הכלכלה טען כי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף, ברקת קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● רק בשבוע שעבר הודיעה פאלו אלטו כי תבצע רישום כפול בבורסה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה שהדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט המחוזי בנוף הגליל קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות באירופה; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● מניית חברת הספנות הישראלית צים מזנקת בוול סטריט, לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?