גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדע לכל אחד

למה עכברי המעבדה יעילים פחות ממה שחשבנו? מדוע הסביבה הפיזית והחברתית משפיעה יותר מכל תרופה? ואיך נלחמים באלימות כמחלה? הצצה ראשונה ומסקרנת להרצאות בכנס TedMed - הנגזרת הרפואית של כנס Ted העולמי

ללא ספק, כנס Ted הוא כנס המדע הפופולרי המוביל בעולם. TED נותן לאינטלקטואלים, מדענים ואנשי טכנולוגיה את מה שלכאורה רצו תמיד - מעמד של כוכבים, והזדמנות להציג את תחום העיסוק הקטן שלהם לקהל רב וצמא לידע, לשתף את העולם.

יש לכך מחיר. בעבור מעמד הכוכבות, על המדענים לפשט את הפרזנטציה מאוד ולשדרג את רמת הסקסיות שלה, גם באמצעות השערות עתידיות אמיצות/לא מבוססות או אנלוגיות לא מושלמות, או גימיקים - הכול הולך: חיות, קוסמים וילדים. הרצאות טד מועברות לרוב בצעקות, תוך הנפת ידיים מסוכנת. לעתים קרובות, ההרצאה תתחיל בסיפור אישי - גם אם אינו קשור לעניין ממש. יותר ממרצה אחד בכה על הבמה, מה שלא יעלה על הדעת בכנס מדעי אחר, למעט אולי כזה שעוסק בבצל...

יש מדענים שנרתעים מכך שהעולם השיווקי, הפריים-טייימי, הלא מכובד, פלש לתוך הממלכה שלהם. אחרים מאושרים מכך. ללא ספק, TED הרחיב את הנגישות של הקהל למדע, גם אם החלון שדרכו צופה העולם בתחום, הוא ויטראז' צבעוני. נציין גם, שתמיד ניתן לראות על במת TED אנשים מכל הצבעים, המינים, הסוגים והגילים - שכולם נמצאים שם כי יש להם מה להגיד. בפריים טיים זה לא יקרה.

כנס TedMed - הנגזרת הרפואית של כנס Ted העולמי - שהתקיים בשבוע שעבר בוושינגטון, היה נוצץ ומושקע כרגיל (והזכיר לא מעט את האירוויזיון). מערכת "גלובס" צפתה בתכנים בזמן אמת, בחסות ארגון TedMed ישראל בהובלת עו"ד ירון אלירם וד"ר איתם אלירם. להלן סיכום כמה מן ההרצאות המעניינות ביותר לדעתנו, כמה חודשים לפני שהן זמינות לציבור.

לך תסמוך על עכבר

חולים רבים במחלות קשות - כסרטן, סוכרת או שבר אגן - לא מתים באמת מהמחלה הקשה עצמה. הם נחלשים, עד שמגיע זיהום שהורג אותם, וגם אז הזיהום הוא לרוב לא מה שהורג אותם, אלא התגובה המוגזמת של מערכת החיסון לאותו הזיהום. לתופעה הזו קוראים ספסיס.

"לו היינו יודעים לרפא ספסיס, הייתה לנו תרופה לכל זיהום", אומר ד"ר שאו וורן, רופא בבית החולים Mass General ומרצה באוניברסיטת הרווארד. אבל הבעיה במציאת תרופה לספסיס - וכן למגוון רב של מחלות אחרות - אומר וורן, היא המודל שבו אנחנו משתמשים כדי לחקור את המחלה. נהוג להשתמש בעכברים, כי הם זולים ופשוטים למניפולציה גנטית. הבעיה הידועה עם עכברי המעבדה, היא שיש לכולם גנטיקה זהה, ואילו בני אדם שונים זה מזה ומגוונים. ואולם וורן מציין כי זו אינה הבעיה העיקרית.

"התגובה של עכבר לזיהומים ודלקות בכלל לא דומה לשלנו", אומר החוקר. "הם מתים מעומס חיידקים, אך לא מספסיס. וכשחושבים על זה, הרי שכך יכתיב ההיגיון הבריא: האם עכברים דומים לבני אדם במראה החיצוני שלהם? האם האבולוציה שלהם מול החיידקים, בתוך המחלות שלהם, דומה במשהו לשלנו, מעל פני האדמה?"

וורן החל ללמוד כל מה שניתן לגבי ספסיס. לדבריו, "מתברר שיש הבדלים עצומים ברגישות לספסיס בחיות שונות. בני האדם הם הרגישים לכך ביותר, אחריהם פרות וכבשים, אבל לא עכברים". הוא בדק בתאים אנושיים וכן בחולים אמיתיים את התגובה לניסיונות לטיפול בזיהום קל, והשווה אותם לטיפול זהה בעכברים. "פרסמנו באחרונה את התוצאות, שאין שום מתאם בין העכברים לאנשים. התוצאות עוררו ויכוח עז, כי זה המודל המקובל לא רק לספסיס, אלא לכל המחלות, אבל להמון מחלות יש ממד דלקתי. אולי העכברים לא מבטאים נכון גם אלצהיימר, סרטן ומחלות כלי דם? אולי יש מוצר לספסיס שלא הגיע לשוק כי לא הצליח בעכבר, ודווקא כן היה מתאים לבני אדם? בטוח שכל המוצרים לספסיס שהצליחו בעכברים, נכשלו בבני אדם, ולכן אין לנו תרופה כזו".

אז מה עושים עכשיו? "אני מציע להשתמש בעכברים רק במקרים שבאמת יודעים שהמחלה אצלם דומה ממש לזו שלנו. אבל חוץ מזה - אם העכבר לא מפתח ספסיס, אולי אנחנו יכולים ללמוד ממנו משהו. עד היום ניסינו לבנות עכברי מעבדה שמחקים באופן הכי קרוב את בני האדם. אולי הגיע הזמן שבני אדם יחקו קצת את העכבר?"

הסביבה היא רפואה

האם הכשל העיקרי של תחום הבריאות במדינות המפותחות הוא ייצור של תרופות טובות והנגשתן לאנשים שזקוקים להן? לא רבתי, אומרת ד"ר אמריקה בראכו, ראש ארגון Latino Health Reach. הסביבה הפיזית והחברתית, שאינה מאפשרת לאנשים לבחור בהתנהגות בריאותית, היא המפגע הנוראי ביותר, וכוחה חזק משל כל תרופה.

בראכו, רופאה שנולדה בוונצואלה ומתגוררת כיום בארה"ב, מספרת: "התייאשתי מלראות את אותם ילדים, כל שבוע עם שלשול אחר. אי אפשר לטפל בעוני, הזנחה ובעיות סניטציה עם אנטיביוטיקה". לכן פנתה לתחום בריאות הציבור. "שלחו אותי לטפל באיידס על ידי הפצת קונדומים. הייתה לרפואה רק תשובה אחת לאיידס - קונדומים. אבל איך אפשר לטפל בנשים נרקומניות או קורבנות של אונס באמצעות קונדומים?"

כך הבינה בראכו ש"רפואה נכונה זה לא מה שחשבנו. מספיק עם היהירות הזו שינקנו בבתי הספר לרפואה, שלפיה לנו הרופאים יש את התשובה, את כדור הפלא היחיד, וצריך להשית אותו על החולה. לא! יש פתרון שונה לכל אדם בכל קהילה, ומי שיודע מהו הפתרון הוא רק מי שחי בתוך הקהילה הזו".

בראכו מספרת על חולת סוכרת בשם אירמה, שהגיעה למשרדי הארגון כשהיא מוגדרת "חולת סוכרת לא צייתנית". בראכו: "הרופא כעס עליה שהיא אוכלת טורטיה, אבל לפעמים לא היה לה שום דבר אחר לאכול. הוא אמר לה ללכת חצי שעה כל יום, אבל בשכונה שלה לא בטוח ללכת אחרי 17:00".

בראכו נעזרה בתושבים אחרים מאותה שכונה, כדי להכשיר גם את אירמה עצמה כקואצ'רית לחינוך לבריאות בתוך הקהילה הענייה והמוזנחת שלה. "אנשים רוצים להשפיע. אנשים רוצים שיהיה להם קול. אצלנו, לא הרופאים חושבים בעבור החולים - כולנו חושבים יחד".

עם הזמן, אירמה לא רק למדה לשמור על עצמה, אלא נהפכה מנהיגה של נשים אחרות בשכונה. היא הובילה את השכונה במאבק להקמת פארק בטוח לבילוי ולספורט, המשרת כיום 65 אלף איש. "וזו 'חולת סוכרת לא צייתנית'", אומרת בארכו. "הרופאים תמיד לומדים להציב גבולות מול החולים, וכך גם הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים. רק להציב גבולות, כדי להגן על עצמנו מהצרות של 'ההם'. לכן מי שיכול באמת לעשות את השינוי, הוא אחד מ'הם', מי שבא מתוך הקהילה".

רזים ובכושר? אתם לא מחוסנים נגד סוכרת

ד"ר פיטר עטייה - בעבר רופא בבית החולים ג'ון הופקינס וחוקר ב-NIH, ולאר מכן יועץ בחברת מקינזי - הוא ראש ה"Eating Academy", ארגון שמנסה לפתח תובנות חדשות לגבי תזונה. בהרצאתו סיפר כי למד בבית הספר לרפואה שאנשים שמנים לוקים בסוכרת, ולכן כשראה שמנים סוכרתיים, במידה כלשהי היה שיפוטי לגביהם, והטיפול שהציע להם התבסס בכבדות על שכנועים, שלא לומר גערות, שיעשו כבר משהו עם עצמם ושירדו במשקל. ואז לקה בסוכרת בעצמו.

עטייה היה איש רזה שהתעמל המון ואכל בדיוק לפי המלצות משרד הבריאות, אבל בתקופה קצרה עלה 40 ק"ג, בד בבד עם התפרצות המחלה. זה לא בדיוק הדפוס השכיח בסוכרת, אבל זה גרם לו לחשוב. "סוכרת סוג 2 (סוכרת מבוגרים) מתרחשת כאשר נוצרת סבילות לאינסולין, כלומר תאי הגוף מאבדים את היכולת שלהם להשתמש באינסולין כדי לסלק גלוקוז ממחזור הדם", הוא אומר. "אז מה אם הדרך הכי הגיונית של הגוף לסלק את הסוכר, כדי למנוע נזק שהוא עלול לעשות, היא להפוך אותו לתאי שומן? אולי זה בדיוק הפוך? אנשים לא לוקים בסוכרת כי הם שמנים, אלא שמנים כי הם לוקים בסוכרת? אולי העובדה שהאשמנו אותם, הובילה אותנו לקונספציה מוטעית, לעיוורון מחקרי? הרי יש רזים כמוני שלוקים פתאום בסוכרת, ויש שמנים שלא לוקים בה לעולם".

כיום עטיה רזה, והסוכרת שלו מבוקרת. הוא עשה זאת באמצעות דיאטה ייחודית, דלת פחמימות, שהתאים לעצמו, ובאופן פרדוקסלי - פחות ספורט מאשר בעבר. הוא גיבש סביבו קבוצה של חוקרים שבוחנים את הסוגיה ואספו נתונים שיכולים לתמוך בהיפוך הסיבתיות שמציע עטייה, כלומר בכך שהסוכרת באה קודם, וההשמנה אחריה. אבל אם השמנה לא גורמת לסוכרת - אז מה כן? "ההשערה שלי היא שגלוקוז רב מדי בדם גורם למחלה. לשותפים שלי יש השערות אחרות. אנחנו לא יודעים מספיק. אנחנו בודקים".

ואולם להרצאה שלו יש מסר נוסף. "אני רוצה להתנצל בפני אישה סוכרתית מסוימת שהגיעה אלי לקטיעת רגל, ולא נתתי לה את אותה האמפתיה שנתתי לחולה הצעירה בסרטן הלבלב, כי האשמתי אותה והייתי שיפוטי". בשלב הזה קולו נקרע מרגש. "אם את רואה את זה עכשיו, אני רוצה שתדעי שאני באמת מצטער. אסור להאשים את החולים במקום לטפל בהם. רובם רוצים לעשות את הדבר הנכון, אבל לא יודעים איך. אני הרגשתי אז שהאישה הזו אכזבה את המערכת. לא, המערכת היא שאכזבה אותה".

אלימות היא וירוס

כמו אמריקה בארכו וכמו פיטר עטייה, גם ד"ר גארי סלוטקין מאוניברסיטת אילינוי רוצה להציע פתרון רפואי ומדעי, במקום שבו נהוג כיום פתרון שיפוטי-מוסרני. ואולם משימתו קשה יותר, משום שה"מחלה" שבה הוא מציע לטפל היא אלימות. "מאז ומתמיד אלימות היא בעיה מעולם המוסר", אומר סלוטקין. "מטפלים בה על ידי כך שמרחיקים מן החברה את האנשים הרעים ומענישים אותם. אבל נחשו מה? כך טיפלו בעבר גם במחלות גוף ונפש. בימי הביניים נהוג היה למצוא פגם מוסרי בחולים, לשפוט ולכלוא אותם".

סלוטקין התחיל את הקריירה שלו כחוקר מחלות זיהומיות, ועבד באתרי התחלואה הקשים ביותר בסומליה. "הייתי אחד משישה רופאים שטיפלו ב-40 מחנות פליטים. ראיתי הרבה מאוד מוות, ובמוות אפידמיולוגי יש ממד ייחודי של פניקה וזוועה. הרגשתי מבודד מאוד תרבותית. אחרי 10 שנים, כל כך רציתי לחזור לאמריקה, שם יש מים זורמים בתוך הבית! ומזגן! ואין בעיות בכלל! ולא רציתי לשמוע יותר מילה אחת על מחלות זיהומיות".

מהר מאוד גילה שיש בעיות רבות גם באזורים העניים של ארה"ב, וספציפית "מגיפה" של אלימות, בעיקר באמצעות רובים, ושהטיפול בסוגיה תקוע. הוא חש מיד שהטיפול בנושא איננו נכון. "בנוסף למוסרנות, הייתה גם תחושה שצריך לתקן את 'הכול' - הכלכלה, החינוך, הסביבה. ובאפריקה הצלחנו להפחית משמעותית את רמת התחלואה, מבלי שתיקנו שום דבר מאלה". סלוטקין בדק וראה כי, כפי שחשד, הגורם המנבא החזק ביותר לאלימות בשכונות העוני היה אלימות קודמת באותה הסביבה. "הסתכלתי על מפות הצפיפות של המקרים האלה, וראיתי מפות דומות מאוד למפות אפידמיולוגיות".

אז מה עושים כדי להפסיק מגיפות? קודם כל, מאתרים את המקרים הראשונים ("אותו אחד שידקור אותך כי הסתכלת לא יפה על חברה שלו") ומונעים מהמחלה שלהם להתפרץ. שנית, מאתרים את אלה שנמצאים קרוב לבעיה, ונותנים להם "טיפול מונע". שלישית, מנסים לשנות נורמות בחברה.

"גייסנו אנשים מתוך הקהילה שקוראים להם 'מפריעי אלימות'. הם מאומנים בשכנוע, בלהרגיע, בלקנות זמן. והיו גם פעילויות חברתיות קהילתיות". התוכנית הפחיתה את רמות האלימות בשכונת West Garfield בשיקגו, ולאחר מכן שוכפל המודל למקומות אחרים. העבודה הזו מסוכנת, וכבר קרה שעובדי התוכנית נורו בעת ביצוע תפקידם, אבל הצליחו לרשום שיאים של 67 ימים ללא אירועי ירי בשכונה שבה נרשם בעבר אירוע כזה אחת לכמה ימים.

"היו לנו מתנגדים שטענו 'מה זאת אומרת שאין אנשים רעים? מדוע עובדים אצלכם אנשים עם עבר אלים?' אנחנו לא אומרים שאין אנשים רעים, אלא רוצים לטפל בבעיה באופן האפקטיבי ביותר, וסימון האנשים הרעים הוא כנראה לא הדרך, לפחות לא כל הדרך". לדברי סלוקטין, באחרונה פרסם מכון הרפואה של ארה"ב (Institute of medicine) גם הסבר פסיכולוגי-נוירולוגי לתופעה. חשיפה לאירוע אלים מעוררת אזורים במוח שתפקידם לטפח התנהגות של התמודדות עם אלימות - בריחה או תגובה. מרגע שמסלולים מסוימים במוח מעוררים, קל יותר לעורר אותם שוב, תוך זמן קצר. כך עולה הסיכוי, אצל אדם שאינו רחוק ממילא מאלימות מסיבות אישית או סביבתיות, שאירוע יתפתח לתגובה אלימה.

עוד כתבות

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

הרוכשת של צים הרחיקה עצמה בעבר מ"כל קשר עם התנחלויות ישראליות"

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ואנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל