גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלונסקי על עמנואל רוזן: "פרשה איומה ועצובה, אם זה נכון"

‎איש התקשורת הוותיק משה שלונסקי, המוביל את פסטיבל "שובר מסך", טוען כי הטלוויזיה תהפוך לדלה בגלל הרפורמות המתוכננות, וסבור כי גם מהאינטרנט לא תבוא הישועה: "אין מודל עסקי בניו-מדיה לסדרה שעולה 250 אלף שקל לפרק"

"אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו, החברה הישראלית, טוב-טוב", אומר איש התקשורת הוותיק משה שלונסקי. "אם דבר כזה קורה אצלנו בתקשורת בחצר האחורית, תאר לעצמך מה קורה במקומות אחרים במדינה. אלה נשים אינטליגנטיות, עם יכולות, קשרים וכוח מסוים, ופתאום אתה רואה שגם הן מפחדות לקום ולהגיש תלונה. ואם הן מפחדות, מה יגידו נשים אחרים במדינה, במקומות עבודה בעלי פחות השפעה".

שלונסקי מתייחס כמובן לפרשת עמנואל רוזן, שהפכה בימים האחרונים לנושא השיחה המרכזי בתעשיית התקשורת. העניין ירחף באופן טבעי גם מעל פסטיבל הטלוויזיה "שובר מסך", שיחל היום (ג') במכללת עמק יזרעאל הצפונית, בהובלתו של שלונסקי.

"זו פרשה איומה ועצובה, אם זה נכון", אומר שלונסקי. "עבדתי עם עמנואל רוזן במשך שנה שלמה, כשהקמנו את ערוץ החדשות בשנת 2001, ולא עלתה שום בעיה, ולא הייתה רבע תלונה. גם כשהייתי מפקד גלי צה"ל הוא היה מגיע לעשות תוכנית, ולא הגיע אליי דבר".

- מניסיונך, עד כמה הטרדה מינית של בכירים כלפי עובדות זוטרות נפוצה בתקשורת הישראלית?

"במהלך שנות ה-90', הצבא כבר היה מאוד ער לנושא הזה, והיו נהלים מאוד ברורים שרק התחילו אז, וכשהיה מקרה של הטרדה מינית, חתכנו על המקום, בשנייה. אני זוכר שבתוך יומיים העפנו מישהו מהעבודה. ביומיים האחרונים, מאז שהתפוצצה הפרשה הזו, אני מתחיל לשמוע סיפורים על דברים שקרו בערוץ 1".

בדבריו מתייחס שלונסקי גם לאופן שבו יצאה הפרשה לאוויר, לאחר שבועות ארוכים של טפטופים בפייסבוק, ומציין גבולות חדשים באתיקה העיתונאית. "בעידן הרשתות החברתיות, הכול יוצא אל השמש, שזה לכאורה חיובי. אבל מצד שני, אם 'יוצאים עליך' זה לא משאיר לך שום סיכוי, וגם אם זו טעות, זה לא משנה - הוא גמור. אין צו איסור פרסום, אין הליכים משפטיים, הכול פרוץ".

- ומה זה עושה לעיתונות המסורתית?

"אני טוען כבר שנים שתחרות בין אמצעי התקשורת לא הופכת אוטומטית את העיתונות ליותר טובה. זה גורר למקומות לא טובים. עיתון 'הארץ' לא היה רץ לפרסם אם לא הייתה המהומה הזו בפייסבוק. הוא הרגיש שאי-אפשר להכיל את הדבר הזה יותר.

"כל מי שמשוטט באינטרנט לתפיסתי הוא עיתונאי, גם אם הוא רק מחזיק בעמוד פייסבוק, והוא צריך לקחת על עצמו אחריות. עכשיו, אחרי שאמרתי את זה, אני אומר לך שאין לזה משמעות, וכל אחד ימשיך לעשות את מה שהוא רוצה - עד שזה יוביל לאסון".

- הפייסבוק לא מייתר את העיתונות? ראה את הטענות כלפי שר האוצר יאיר לפיד, שמדבר מעל ראשה של התקשורת.

"זה נהיה מיותר. מה שקורה בפייסבוק זו ההצלחה של המחאה, וקשה לדעת מי משלים את מי - העיתונות את הפייסבוק או ההפך. במקום להתעסק במה ששר האוצר עושה, מתעסקים באיפה הוא מדבר.

"הבעיה היא שאם לא תהיה עיתונות כתובה ולא יהיו חדשות חזקות בטלוויזיה, אז לא תקבל את המידע שאתה באמת רוצה. תקבל משהו שטוח מהאינטרנט, שם היקף ההשקעות הרבה יותר קטן. אני מבטיח לך שאם לא יהיה ל'גלובס' עיתון אלא רק אתר, לא תחזיקו את כל הכתבים שלכם".

האינטרנט - "לא תחליף לעיתונות"

שלונסקי, 64, משמש בשנים האחרונות כיו"ר רדיו ירושלים וכמגיש תוכנית הרדיו "מחשבות בע"מ" בגלי צה"ל, אך את עיקר זמנו תופסת המחלקה לתקשורת במכללת עמק יזרעאל, שאותה הוא מנהל ובה הוא מרצה. שם, מי שהיה מפקד גלי צה"ל ובכיר בקבוצות תקשורת שונות, יכול להתוודע לשינויים בתחום שמביא איתו הדור הבא של העיתונאים ועובדי התעשייה.

לדבריו, "יש ירידה מסוימת בנרשמים למחלקה, וגם לנוכח השינויים בתחום יש דאגה טבעית למקום העבודה. הסטודנטים מרגישים שמכשירים אותם, ואנחנו משתדלים לדאוג למוכשרים שבהם למצוא עבודה. אני לפעמים מרגיש כמו משרד השמה. אנשים שאני יודע שהם שווים, אני דואג למצוא להם מקום".

- האם יש צורך בכל-כך הרבה בתי-ספר לתקשורת? הרי יש משבר בשוק הזה.

"נכון, אבל מגוון התפקידים הולך וגדל. יש היום תוכן בסלולר, יותר אינטרנט. אתה מוציא היום בין 10% ל-15% מההכנסה המשפחתית על תקשורת - סלולר, אגרה, אינטרנט, כבלים. זה מגיע ל-1,500 שקל. סכום כזה חייב להביא מספר גדול של תעסוקה בשוק".

הסטודנטים של שלונסקי כבר לא קוראים עיתון מודפס. "יש במכללה מכונה שמחלקת בחינם 'ידיעות אחרונות'. לפני שנתיים היא הייתה מתרוקנת בתוך דקות בבוקר. היום היא עומדת מלאה. רק כשבאים המבוגרים שלומדים את קורסי ההשלמה, הם לוקחים עיתון".

סקר שנערך לקראת הפסטיבל ופורסם באחרונה, מצא כי 73% מהציבור אינם תומכים בסיוע כספי לערוץ טלוויזיה הנמצא במשבר כלכלי, 45% הסכימו כי מפת התקשורת הישראלית יכולה להתקיים בלי ערוץ ציבורי, ול-60% מהישראלים לא מפריע אם עיתון יומי נמצא במשבר ועל סף סגירה.

"הישראלים רוצים לצרוך, אבל לא רוצים להציל", מבאר שלונסקי ומיד יורה: "אבל לא צריך לשאול את הציבור - אם הממשלה אומרת שצריך לעזור, כך צריך לעשות. לא תמצא תחליף באינטרנט לעיתונות".

- זו בדיוק השאלה: האם הממשלה באמת רוצה להציל - או שהרוח הציבורית מעודדת אותה.

"הממשלה יכולה להיות שמחה נורא על קריסת התקשורת, אבל היא לא מבינה שזו תהיה פגיעה בדמוקרטיה. כביכול, מה רע להם, יש הודעות לעיתונות, פייסבוק, הם שמחים. אבל לטווח ארוך זה יפגע במי שנמצא היום בשלטון".

- מאיפה הטינה הזו של הציבור כלפי התקשורת?

"התקשורת הייתה מזוהה במשך שנים עם השמאל, ונתפסה כרודפת את הימין. אני חושב שהציבור פחות שונא תקשורת ממה שאנחנו חושבים. הוא פשוט לא רוצה לעזור לה. העם גם לא אוהב לשלם מס הכנסה, לכן לא צריך לשאול אותו".

לדברי שלונסקי, האפטיות של הישראלים כלפי התקשורת היא חלק מתהליך חברתי מורכב יותר. "זו חבילה שלמה, זה לא רק התקשורת. רמת השפה, ההתנהגות הבין-אישית, ולא מעט גם התקשורת אשמה שהיא משכה את זה למטה. לא אכפת יותר מיחסים בין-אישיים, מעזרה לזולת. זה העיתון, והיחס לעובדים, והאלימות. זו חתיכה מקליידוסקופ ענק שקשור באלף דברים אחרים.

"אנחנו אף פעם לא היינו מדינה של טוהר מידות, פשוט פעם התביישו. זה לא ששונאים את התקשורת - שונאים באופן כללי. את הכנסת, את הטייקונים, וגם לא אוהבים את התקשורת".

"אנחנו רוצים יותר מדי"

"הכבלים והלוויין עובדים על זמן שאול", אומר שלונסקי לנוכח הרפורמה המתקרבת מכיוון משרד התקשורת, אשר מבקשת להגביר את התחרות בטלוויזיה הרב-ערוצית.

לדבריו, "יש כיום אלטרנטיבות - היקף המתחברים קטן ולא גדל. יש ירידה במספר המתחברים, יש את עידן פלוס, יש את הצעירים שלא מכניסים טלוויזיה בכלל, יש המון שמורידים מהאינטרנט. בסביבות 50% רואים סדרות לפני שזה משודר, או אחרי, אבל לא בזמן השידור. התשתית של האינטרנט תבוא גם כך במקום הערוצים הליניאריים".

- כלומר, אין מקום להרחיב את חבילת עידן פלוס? השיח על ערוצים ליניאריים ארכאי?

"זה נכון לעשות את זה בשלב הזה, אבל זה לא מהפכה כזו גדולה. יש מקום לעשות שינוי במחירים. אני, כצרכן ספורט, יודע כמה כסף עולה לקנות את החבילות. מצד שני, צריך לזכור שלא מדובר בחברות הסלולר, אלא בחברות שסוחבות 4-5 מיליארד שקל חוב. הן מרוויחות אמנם, אבל גם מחזירות".

- אז מה יקרה לטלוויזיה שלנו בעתיד?

"אנחנו עוד נתגעגע לאיכות הטלוויזיונית שיש לנו היום בארץ. אין מודל עסקי בניו-מדיה לסדרה שעולה 250 אלף שקל לפרק. לא תראה עוד 'תא גורדין'. אין דבר כזה בעולם - 20% רייטינג לסדרת דרמה. 'סברי מרנן' הביאו 22% רייטינג. זה הישג ענק, זה קורה רק בטלוויזיה המסחרית בישראל.

"היום דרמה של 10 פרקים עולה משהו כמו 2 מיליון דולר. בשביל זה צריך להכניס בסביבות 3 מיליון דולר רק מפרסומות, והמספרים האלה הולכים ומתמעטים ככל שהזמן עובר.

"תקבל טלוויזיה דלה בגלל הרפורמות, וגם כי המודל העסקי לא מחזיק יותר. לא מרוויחים פה מי יודע מה, כי הגודל שלנו הוא כמו חצי ממדינת אוהיו. יש 4.5 מיליון צופים פוטנציאליים לטלוויזיה בעברית. אנחנו דוברים בשפה שרק אנחנו דוברים אותה. אנחנו רוצים יותר מדי. אנחנו מדינה מטורפת, אם לא עשית 30%-35% רייטינג - אתה כישלון".

- אז איפה הכשל?

"אין כשל. יש מלא דרמות ומלא סרטים ישראלים. השוק פורח, תראה סביב. כולם רוצים להיות במאים ותסריטאים, המדינה הזו מתפוצצת מכישרון. השאלה היא כמה זמן כל זה יחזיק מעמד".

- מדגדג לך לחזור לתפקיד ניהולי בכיר בשוק?

"כן. היו לי הצעות בדרך לדברים שאמרתי שאני לא רוצה. אני לא הולך יותר לעבוד 12 שעות ביום, אבל אני מרכז בתוכי הבנה, גם של תקשורת, ואני יודע מה הציבור רוצה וצריך - שזה לא תמיד אותו הדבר".

- היית מוכן להיות מנכ"ל רשות השידור?

"כבר לא, אבל הייתי מוכן להיות מנהל ערוץ 1. אני מת על טלוויזיה, ואני מת על רדיו. אני הרוס על טייכר וזרחוביץ' בגלי צה"ל. כשאני רואה ושומע משהו טוב, אני שמח. אני רואה 'תא גורדין' או 'מיוחדת', ואני מבסוט. כשאני רואה שערוץ 2 משדר סרט דוקו על נעמן בלקינד של ניל"י ומביא 30% רייטינג, אני לא יודע נפשי מרוב אושר".

עוד כתבות

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת ת"א; מגה אור עולה ביותר מ-6% וג'י סיטי קופצת ב-8%

ת"א 35 עולה בכ-0.8% ות"א 90 קופץ ביותר מ-1% ● נובה, נקסט ויזן ונייס בולטות בעליות ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● עדכונים שוטפים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה