הסופרת דבורה עומר, שהלכה לעולמה בסוף השבוע, הייתה אחת הדמויות המשפיעות ומכוננות התודעה של דורות רבים, שצמחו על ספרות הילדים והנוער שלה. ספריה עומדים במבחן הזמן, נותרו רלבנטיים גם כאשר איבד הספר ממרכזיותו בעולם הילדות, והם משולבים ברשימות הקריאה האישיות של ההורים כמו גם של בתי הספר גם כיום.
היא הייתה עבור הנוער הישראלי ג'יי קיי רולינג של שנות ה-60, ה-70 וה-80, אך השפעתה הייתה מעבר לסיפורי קסמים. גדולתה הייתה, שהצליחה להביא לכך שגיבורי התנועה הציונית יהלכו קסמים על צעירים בני זמננו. שנושאים דידקטיים ופדגוגיים כמו קבלת השונה וקירוב בין העדות, טופלו על ידה באופן שהעצים את הבחירה המוסרית והאנושית ו"הפכו את הטוב למובן מאליו", כפי שכתב עליה הנשיא שמעון פרס.
היא עשתה זאת עם "הבריחה אל החופש" על יעקב מרידור, מפקד האצ"ל; "דמעות של אש" על צביה לובטקין מהלוחמות במרד גטו ורשה; "אל ראש ההר", על סיפור חייו של דוד בן גוריון; "התחנה טהרן", על סיפור עלייתם ארצה של מי שכונו "ילדי טהרן", שנמלטו מהתופת הנאצית והסובייטית ובדרך לא דרך הגיעו לארץ ישראל; "הבכור לבית אב"י", על איתמר בנו של אליעזר בן יהודה וממשיך דרכו; "שרה גיבורת ניל"י; "צוללים קדימה", על נער שעלה ממרוקו ומגשים את חלומו להצטרף לקומנדו הימי ועוד רבים, נושאים לאומיים שלובים בסיפורים אישיים.
עומר נולדה בקיבוץ מעוז חיים, בת למשפחת מוסינזון, מאצולת הספרות הישראלית - אביה משה ערך את עיתון הנוער העובד ודודה היה הסופר יגאל מוסינזון, מחבר "חסמב"ה". ורד מוסינזון היא אחותה הצעירה ממנה בשנים רבות. הוריה התגרשו בילדותה וכשהייתה בת 11 אמה נהרגה בתאונת אימוני ירי של "ההגנה". סיבת המוות הוסתרה ממנה, מחשש שגם הבריטים יגלו זאת, ונאמר לה שאמה התאבדה - סיפור כיסוי אכזרי לילדה רכה. האמת התגלתה לה רק בבגרותה.
בעקבות דפי תמר
בצעירותה עבדה עומר כמורה ובמקביל, משנת 1955 פרסמה מדור בשם "דפי תמר" בעיתון "דבר לילדים". יומנה של הנערה בת הקיבוץ הפך לימים לסדרת ספרים עליה גדלו נערות רבות. לצד סיפורים היסטוריים עסקה בספריה בבעיות גיל ההתבגרות וגם באוכלוסיות מוחלשות, כמו ב"אני אתגבר" על ילדה שנולדה פגועת שיתוק מוחין, שנאבקה ללמוד בכיתה רגילה; ו"מעבר לכביש או חבורת עלומים", על ילדים משכבות מצוקה, שגדלו ליד בן שמן ולאט לאט הצליחו להיטמע באליטה.
עם זכייתה בפרס ישראל ב-2006, כתבו עליה כי "עומר הצליחה להפוך את העבר הישראלי-ציוני למסכת חיה של דמויות מופת ואירועים מסעירים, שיחד בנו את המפעל הציוני האדיר".
לצד "פרס ישראל", עומר זכתה בעוד מספר רב של ספרים, בהם "פרס זאב", "פרס למדן", עיטור אנדרסן" הדני של "דמעות של אש"; "פרס שרת התרבות". סמוך למותה הוענק לה גם "פרס אקו"ם" על מפעל חיים.
עומר, בת 80 במותה, הותירה בעל, שמואל, בעבר מנכ"ל תיאטרון "הבימה", שלושה ילדים ושישה נכדים. הלווייתה התקיימה היום במושב כפר מעש, בו התגוררה.