על בתי המשפט להטיל על עברייני מס, "הגוזלים את כספי הציבור", עונש של מאסר בפועל - כך קבע היום (א') בית המשפט המחוזי בירושלים, שקיבל את ערעורה של המדינה על גזר דינו של יוסף קניבי שהורשע בהעלמת מס על תקבולים בסך 5 מיליון שקל, והורה להחמיר את עונש המאסר שנגזר עליו משנה לשנה וחצי מאסר בפועל.
בנוסף החליט המחוזי לחייב את הנאשם בקנס לקופת המדינה בסך 400 אלף שקל, וזאת אף שבבית משפט השלום לא נגזר עליו קנס, מאחר שהמדינה לא ביקשה זאת.
השופטים צבי סגל, משה דרורי ובן-ציון גרינברגר הוסיפו עוד כי במסגרת שיקולי הענישה בעבירות מס, שיקולים של עינוי דין והתמשכות ההליכים אינם מהווים הצדקה להפחתה דרמטית בחומרת העונש.
קניבי הואשם בעבירות של השמטת הכנסה מדוח ומסירת תרשומת כוזבת, בשל קרקע שקיבל בירושה בשכונת א-טור בירושלים ומכירת דירות שבנה על אותה קרקע בשווי 1.75 מיליון שקל. בנוסף הוא קיבל תקבולים בסך מיליון דולר בשל מכירת דירות בבניין בבית-חנינא, בלא לדווח על כך לרשויות המס.
בית המשפט המחוזי הסכים כי עונש המוצא בעבירה זו, לאור היקף העלמת המס, אמור לעמוד על שנתיים מאסר בפועל, אך החליט לקבל את ערעור המדינה ולהחמיר את העונש רק לשנה וחצי, כדי שלא ליצור פער חריף מדי בין עונשו של קניבי לבין העונש שנגזר בשלב מוקדם יותר על שותפו למעשה.
במהלך הדיון בערעור במחוזי התעוררה שאלה האם השופטים מוסמכים לגזור על הנאשם קנס בנוסף למאסר, לאחר שבערכאה הראשונה הפרקליטות כלל לא דרשה זאת.
"יש לזכור", כתב השופט משה דרורי, "כי מי שביקש קנס - במקום מאסר - היה דווקא הנאשם, בטיעוניו לעונש בבית משפט השלום. ניתן לקבל את ערעור המדינה לעניין הקנס ולהטיל על הנאשם קנס, וזאת לאור מדיניות הענישה, אך תוך מתן משקל מסוים לציפיות שנוצרו מצד הנאשם".
על הרציונל שבהטלת קנסות בעבירות מס כתב השופט דרורי כי "מאחר שבחלק גדול מן המקרים קשה לתפוס את העבריינים, חלקם (אם לא רובם) עושים את החשבון כי כדאי להם לבצע עבירות, בשל הסיכוי הנמוך להיתפס. מכאן שאם הקנס יהיה נמוך יחסית, תהיה לעבריינים מוטיביציה לבצע עבירות רבות, ולכן גם אם ייתפסו, הקנס הנמוך יהיה שולי ביחס לרווחים שהופקו מהעבירות הרבות שביצעו מבלי להיתפס.
"לפיכך, על הקנס להיות בשיעור כה גבוה, כדי ליצור מוטיביציה לעבריינים בכוח לא לבצע עבירות, שכן אם ייתפסו, הקנס יהיה יותר גבוה מכלל הרווחים שהפיקו עד שנתפסו".
באשר לגובה הקנס ציין דרורי כי "נקודת המוצא היא העונש המרבי הקבוע בחוק". (עפ"ג 3544/01/13).