המבקר על הרפואה הפרטית: ניתוחים מיותרים ואינטרס כלכלי

רופאים בכירים דיווחו למבקר המדינה כי במערכת הרפואה הפרטית מתבצעים לעתים ניתוחים מיותרים, משיקולים שאינם רפואיים גרידא - כך מתריע המבקר בדוח העוסק במערכת הרפואה הפרטית בישראל. המבקר מציין כי החלטות שמקבל רופא פרטי לגבי מטופליו עלולות להיות נגועות בניגוד אינטרסים שמהותם כלכלית, וכי ייתכן שפורום רפואי נרחב יותר, הקיים במערכת הציבורית, היה ממליץ לדחות את הניתוחים האמורים או להעדיף הליכים חלופיים על פניהם.

הדוח סוקר בעיות וסוגיות הנובעות מהתעצמותה של מערכת הרפואה הפרטית על חשבון הציבורית, ומוכיח כי המגמה גדלה ואף צפויה להמשיך ולגדול בעתיד. המבקר קובע כי גידול הפעילות בבתי החולים הפרטיים, במקביל לעלייה ניכרת בשכר הרופאים המועסקים בהם, גרמו לכך שההוצאה הפרטית על בריאות גדלה ל-38% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות ב-2011.

המבקר מתאר היבטים שונים שבהם התנהלותה של המערכת הפרטית פוגעת בציבורית ומנצלת את משאביה, כגון עבודתם של רופאים במערכת הציבורית במקביל לפרטית. המבקר מציין כי יש רופאים העובדים מסביב לשעון - בבוקר בבית החולים הציבורי ועד שעות הלילה המאוחרות במוסד הפרטי, כולל ביצוע ניתוחים שרמת הסיכון בהם גבוהה, וזאת בניגוד להוראות התקשי"ר ותוך סיכון החולים. תופעה נוספת היא של חולים שנבדקו בבתי חולים ציבוריים ונותחו בסמוך לכך בבית חולים פרטי על-ידי רופא העובד באותו בית חולים ציבורי. חלקם אף חזרו להמשך מעקב אצל אותו רופא - שוב בבית החולים הציבורי כמובן.

מהדוח עולה כי קיימת פגיעה בתפוקתם של רופאים בכירים בבתי חולים ציבוריים, וכן פוחת שיעור הניתוחים שהם מבצעים שם. לדברי המבקר, בריחת הרופאים למערכת הפרטית פוגעת ברמת הרפואה בבתי החולים הציבוריים, גורמת לניצול לא יעיל של המשאבים, וחשוב מכך: פוגעת בשוויון כלפי מטופלים שאינם מבוטחים בשב"ן (שירותי בריאות נוספים) - כלומר בעיקר באוכלוסיות החלשות. המבקר מדגיש כי אין גורם שמבצע בקרה ובודק כי הרופאים מקיימים את המגבלות הקיימות בנושא. לדבריו, 'תופעות לוואי' נוספות הן כי "חולים שיפנו לניתוח בבית חולים ציבורי יחששו שינותחו בידי רופאים מנוסים פחות".

משרד הבריאות מסר בתגובה לנושא כי מניסיון העבר, יש לנקוט זהירות בכל ניסיון להפעיל לחץ על רופאים לעבוד אך ורק במערכת הציבורית, מחשש שיבחרו לעבוד רק במערכת הפרטית ובכך תיפגע במערכת הציבורית, וכי המשרד העלה את הרעיון להעסיק רופאים בכירים בבתי חולים ציבוריים כ-FULLTIMER - אך הדבר מחייב להעניק להם משכורות אטרקטיביות, אפשרות שידם של בתי החולים אינה משגת.

שני נתונים לדוגמה: הדוח מציין כי תוספת עלויות השכר במרכז הרפואי תל אביב מסתכמות בעקבות המצב שנוצר ביותר מ-20 מיליון שקל לשנה ואילו בשיבא, נכון ל-2011, הפחיתו כ-80 רופאים בכירים, ובהם מנהלי מחלקות, את היקף משרתם ב-25%-83%. המבקר מסכם כי על משרד הבריאות לבחון את היקף הפעילות הרצוי של בתי החולים הפרטיים לעומת הציבוריים, וכן את צמצום האישורים למיטות פרטיות.

עוד מדגיש המבקר את היעדרו של פיקוח נאות על פעילות השר"פ (שירותי רפואה פרטיים, המתקיימים בחלק מבתי החולים)ואף קורא למשרדי הבריאות והאוצר לצמצם לאלתר את תופעת כפל הביטוחים בשוק - בין תוכנית השב"ן של קופות החולים לביטוחים פרטיים. בנוגע להכנסות של בתי חולים ממשלתיים וציבוריים מפעילות פרטית, שאינה במסגרת סל הבריאות, כגון תיירות מרפא, מלונית ליולדות, בדיקות סקר מנהלים ובדיקות גנטיות - זו נאמדת בשיעור של כ-10% מסך הכנסתם. שיעור ההכנסות ממקורות מימון פרטיים גדול במיוחד בשיבא (10%) - בעיקר בזכות תיירות המרפא.

מבקר המדינה מעיר לאוצר על התנהלות לקויה בהקמת בית החולים באשדוד

נושא נוסף שעליו מותח המבקר ביקורת הוא הקמת בית החולים באשדוד. בדוח נקבע כי תהליכי קבלת ההחלטות בנוגע להקמתו והפעלתו של בית החולים, שיהיה ציבורי ותותר בו פעילות שר"פ, לא היו תקינים. המבקר בדק את ההחלטה להעניק ליזם - חברת אסותא - מענק הקמה בסך כ-490 מיליון שקל, המהווה 75% מעלות ההקמה (המבקר אף מציין כי בפועל מדובר ב-89% מהעלות המוערכת). לדבריו, הסכום הגבוה מוענק "בלא שנמצא תיעוד על כך שהתקיימה עבודת מטה סדורה להצדקת הצורך במענק כה גדול, לרבות דיון בממשלה או עם שר הבריאות".

המבקר סבור כי היה צורך להשוות את עלות ההקמה לזו של בית חולים ממשלתי. כזכור, משרד הבריאות סבר שיש להשתמש בסכום כדי לחזק את

בתי החולים ברזילי וקפלן, ואילו משרד האוצר, שניהל את המכרז, טען כי הקמת בית חולים ממשלתי היא בניגוד למדיניות הממשלה. "משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי היה עליו לפעול לגיבוש הצעה לשינוי החקיקה, בין בעצמו ובין באמצעות הבאת הנושא להכרעת הממשלה; לחלופין, היה עליו לפעול על-פי הוראות החוק", מסכם המבקר.

 עיקרי הממצאים