הרפורמה במיסוי: קטר הצמיחה הפנסיוני מגיע לפרשת דרכים

הצעת האוצר שנועדה לחלק מחדש את הטבות המיסוי הפנסיוניות עשויה לשנות את הרגלי החיסכון של הציבור ■ השינוי עלול לגרום לעובדים להפחית את ההפרשה - שלא תזכה לאותן הקלות כבעבר

לאחר שנים של בחינה והתלבטות כיצד לשנות את פקודת המס בכל הנוגע לקופות הגמל ולחיסכון לטווח ארוך, הוציא עתה האוצר לדרך - עם פרסום הצעת התקציב - רפורמה מרכזית, נוספת, בתחום החיסכון הפנסיוני.

בפרק התקציב הדן בהצעת האוצר לשינוי מודל הטבות מס בחיסכון הפנסיוני נמצאת רפורמה רלבנטית לכל חוסך בישראל, וגם לכל גוף מוסדי. ככזו היא צפויה להשפיע על אחד מהקטרים המשמעותיים ביותר של המשק: הפנסיה הצוברת של הישראלים, כהכנה לתקופת הגמלאות.

במסגרת השינויים המרכזיים בפקודת המס החליט האוצר על ביטול הטבת הניכוי ממס לעובדים, ותיוותר להם רק הטבת הזיכוי ממס, תוך שינוי התקרה להטבה הפנסיונית לשכר של 15,000 שקל לחודש. זאת במטרה לפשט, להקטין ולחלק מחדש את הטבת המיסוי שמעניקה המדינה לתחום (להעביר מהעשירון וחצי העליונים לשניים-שלושה עשירונים שמתחתיהם, שהם הנהנים הבלעדיים מהרפורמה). הצעת התקציב כפופה למו"מ, ועדיין אינה סופית.

לכאורה מדובר ברפורמה נלווית לענף, ושאינה מבנית, על אחת כמה וכמה במשק שבו יש חובה לחסוך לפנסיה. ואולם, מקדם המכירות מספר אחת - וגם המנוע לקביעת אופן התנהגות המפיצים והצרכנים - הוא מבנה הטבות המס, והדרך למקסם את הסכום הפטור ממס בעת ההפקדה ובעת המשיכה של הכספים הללו.

לכן לא מדובר בשינוי מיסוי גרידא, אלא בקביעת הפרמטרים שיניעו בעתיד שינוי מבני. כבר עכשיו ניתן להעריך שהשינוי העתידי רק ימשיך ויחזק את הכיוון שבו הולך השוק בשנים האחרונות: היחלשות נוספת של הגמל, והתמקדות בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות.

החלשה נוספת לגמל

ראשית, הרפורמה הנוכחית אמורה להעלות בקרב כל השחקנים בשוק החיסכון לטווח ארוך חשש מאפשרות של הפחתת ההפקדות בעתיד, בהתאם לתקרת השכר להטבות המופחתת החדשה. מדוע? כיום הטבות המס ניתנות להפקדות עד לשכר חודשי של כ-35 אלף שקל, ובעקבות התוכנית האמורה התקרה תופחת ל-15 אלף שקל. היות שהניסיון מלמד כי ציבור העובדים והמפיצים מתיישר עם החיסכון בהתאם לאופן מיצוי הטבות המס שהמדינה נותנת, סביר שעובדים רבים יעדיפו להקטין את ההפקדות לחיסכון הפנסיוני, ולהגדיל במקום זאת את השכר.

בהינתן חשש זה, ישנם הגופים שמחזיקים בנוכחות משמעותית בשוק הפנסיה (קבוצות הביטוח הגדולות), וישנם אלה שלא (בתי ההשקעות), ונראה שהחשש של האחרונים רק גובר לנוכח השינויים הצפויים בפקודת המס.

בשנים האחרונות, כפי שפירט האוצר בדברי ההסבר, כמעט כל רפורמה מרכזית תמכה ועודדה את הפנסיה על חשבון יתר אפיקי החיסכון לטווח ארוך. רפורמות אלה הפכו את הפנסיה לרובד הראשון העדיף בהרבה על האחרים, בוודאי כשמדובר בשכר נמוך, ובמידה רבה גם עד לשכר בגובה פעמיים השכר הממוצע במשק (מעל ל-18 אלף שקל כיום).

אחת מיוזמות הנגד של בתי ההשקעות, שקיוו ועודם מקווים להחייאת קופות הגמל כאופציה תחרותית לפנסיה, הייתה להשיב את הגמל למעמדו מהעבר כחיסכון הוני עם הטבות מס (שבמסגרתו הכספים שנחסכו יימשכו בתשלום אחד, ולא כקצבה חודשית), כרובד עליון מעל הפנסיה.

ואולם, בהצעת התקציב האוצר קוטם בפועל את החיסכון הפנסיוני מעל לרובד הראשון, שלכאורה שייך לקרנות הפנסיה. מכאן שלא נופתע אם בעתיד יתברר שהרפורמה במיסוי על החיסכון הפנסיוני אינה חיזוק לפנסיה, אבל היא כן עוד החלשה של הגמל וביטוחי המנהלים, שכבר כיום בקושי נמכרים לחוסכים חדשים.

הרפורמה הנוכחית מאיימת על המוסדיים גם מהיבט התמחור שעשו בעבר בעת קבלת הלקוחות הקיימים בעלי השכר הגבוה. כעת, תמחור העבר נראה לא רלבנטי, משום שייתכן כי לקוחות אלה יפסיקו לחסוך על כל השכר, וזה יפגע ביתרונות לגודל שהמוסדיים ראו כשהסתכלו עליהם.

התקרה החדשה תקבע את ההרגלים

איך תשפיע הרפורמה במיסוי על החיסכון הפנסיוני על החוסך? לא כל כך מהר, אבל בסוף היא כנראה תשנה את הרגלי החיסכון, שיתקבעו על התקרה החדשה שתיקבע. המעבידים לא ימהרו לשנות את מודל השכר, ולא ימהרו כנראה להחליף הפקדה לחיסכון פנסיוני שתהפוך לחייבת במס להעלאת שכר חייב במס לבקשתו של העובד. זאת משום שאז הם עלולים להיות חשופים מול העובד, למשל בהיבט פיצויי פיטורין.

אגב, אם הציבור אכן יגדיל את שיעור החיסכון שלו, יהיו אלה חדשות טובות למדינה, שגם תזכה לגידול בהכנסות ממסים, וגם לא תשלם מחיר של פגיעה בחיסכון המצרפי של הציבור. הגדלה כזו תיווצר אם העובדים בעלי השכר הנמוך והבינוני יחסכו יותר, כדי למקסם את הטבות המס החדשות, והעובדים החזקים לא יפחיתו את שיעור החיסכון שלהם, מרצון לשמור על שיעור תחלופה | ראוי לתקופת הגמלאות.

אבל, כאמור, סביר שמקבלי שכר גבוה מהתקרה שתיקבע כן ישנו בצורה זו אחרת את אופי החיסכון שלהם. או אז מדובר בבעיה פוטנציאלית, שתבוא לידי ביטוי רק בעוד עשרות שנים: שיעור התחלופה של משלמי המסים העיקריים (אותם מקבלי השכר הגבוה מכ-20 אלף שקל לחודש) יורע עוד יותר, גם ביחס למצב הבעייתי הקיים כיום, כי הם יחסכו פחות מול יותר שכר. או אז ציבור העובדים הללו יגיע לפנסיה, ויחווה באחת צניחה חופשית ברמת ההכנסות שלו.

עוד סוגיות מעניינות נוגעות לרכיב הפיצויים בחיסכון הפנסיוני ולפנסיה התקציבית. בין היתר קובעת החלטת האוצר ביחס לרכיב הפיצויים, כי תוך שלושה חודשים מיום עזיבת העבודה יאבד רכיב הפיצויים (שמהווה כ-45% מהחיסכון הפנסיוני) את הפטור שיש לו ממס. לדעת רבים סביר שהוראה זו, אם תתקבל, תתמרץ את רוב העובדים שרשאים לעשות כן לאסוף מיד ובמזומן את כספי הפיצויים, ולא לחכות איתם לפנסיה. מוטיבציה שכזו, נציין, פוגעת בכוונות לחנך את הציבור ששמירה על רכיב הפיצויים לפנסיה חשובה ומשמעותית, אם רוצים לשמור על שיעור תחלופה ראוי.

לגבי הפנסיה התקציבית, האוצר ממשיך לכוון חצים שמסמנים שמבחינתו מה שהיה הוא לא מה שיהיה. במסגרת זו מתכוון האוצר לקבוע "שווי הפקדת מעביד רעיונית בהסדר פנסיה תקציבית", על "6% מרכיבי המשכורת המשולמים ליחיד, שהיו מובאים בחשבון לצורך חישוב הקצבה, אילו אותו יחיד היה פורש לקצבה באותו זמן". ובמקום שבו יש יש זקיפת שווי למס, יש גם תשלום מס על אותו השווי.