גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חמים ותאים

האם תאי גזע יכולים כבר כיום לטפל בנזק חמור לרקמות? למה זה לא תמיד טוב שהגוף מרפא עצמו? באיזה מובן עוברים ממשיכים לחיות בתוך האם גם שנים רבות אחרי הלידה? ושאלת השאלות - כדאי או לא כדאי לפוצץ חצ'קון?

בהתחלה אנחנו תא, אחד ויחיד, שמכיל את כל המידע הגנטי הדרוש כדי להפוך אותנו לבני אדם שאנחנו אמורים להיות. התא הזה יכול להתרבות בצלוחית במעבדה, וכל תא נוסף שייווצר שם יהיה זהה לו. אחרי 9 חודשים ברחם, אנחנו בני אדם. כל תא בנו עדיין מכיל את המידע הגנטי שלנו, אבל תאים ברקמות השונות, שונים. תא של סחוס אינו תא של עור. כל תא יודע להשתנות קצת, כתלות במיקומו ביחס לתאים האחרים בגוף.

תאי גזע הם תאים שלא עברו את מלוא השינוי הזה - מן התא הכול-יכול של ההתחלה, לתא הספציפי מאוד של רקמת סחוס, עור וכיוצא באלה. בעוברים, כל התאים נחשבים תאי גזע. אצל מבוגרים, חלק מהתאים עדיין שומרים על היכולת להשתנות ולהתמיין בעתיד לתאים ספציפיים יותר.

כשהחלו להתגלות תאי הגזע והדרכים לעשות בהם מניפולציות, העולם המדעי החל לחלום על מעבדות לבניית איברים להשתלה. זה לא קרה עדיין, אבל זה כנראה בדרך. במסגרת תהליך העבודה על המוצרים האלה, התברר כי לתאי גזע יש מגוון של יכולות נוספות, שקשורות יותר לתפקיד שנשמר להם בגוף הבוגר מאשר למשימה הראשונית שלהם להתמיין ולהפוך לרקמות. נראה כי ממש בשנים הקרובות, תאי גזע עתידים להפוך חלק משמעותי מן העולם הרפואי שלנו.

בכנס של איגוד תאי הגזע הישראלי (Israstem), שהובילו ד"ר אבי טרבס וד"ר שוש מרחב, התארחו כמה מהחוקרים המובילים בעולם בתחום, ונפרש מגוון רחב של טכנולוגיות ישראליות חדישות בו.

תאי גזע מצילים ילדים עם שיתוק מוחין

העולם המדעי-רפואי עדיין ספקן למדי לגבי הפוטנציאל המסחרי של טיפול באמצעות תאי גזע, אבל ד"ר ג'ואן קורצברג מבית החולים דיוק בארה"ב כבר מטפלת באמצעות תאי גזע מדם טבורי בילדים הלוקים בשיתוק מוחין - פגיעה מוחית הנגרמת בדרך כלל ממחסור בחמצן בעת הלידה ("שבץ בתוך הרחם", כפי שמסבירה קורצברג).

על פניו נראה כי הנזק לרקמות שנגרם בגלל המחסור בחמצן בלתי הפיך, ואולם על פי מחקריה של קורצברג, נראה כי אין זה בדיוק כך. נראה כי מוח פגוע ממחסור בחמצן דווקא יכול להשתקם. קורצברג הצליחה לטפל בפעוטות שלוקים בשיתוק מוחין, על ידי השתלה של מנת דם טבורי - דם עשיר בתאי גזע הנמצא בתוך חבל הטבור של היילוד. כיום כבר נהוג להשתמש בדם טבורי כדי לטפל במחלות ממאירות של הדם: קודם כל הורסים בהקרנות את מוח העצם, אחר כך מזריקים את המנה בעירוי תוך ורידי, ותאי הגזע יודעים לנדוד למוח העצם ולבנות רקמת תאים חדשה, שמייצרת את תאי המערכת החיסונית ואת כדוריות הדם מתאי הגזע הנמצאים בדם הטבור. באותו אופן ניתן לטפל כיום במחלות גנטיות שגורמות לבעיות בייצור כדוריות דם, ובהן אנמיה חרמשית. כשקורצברג ניסתה להרחיב את היישום של מנות הדם הטבורי, כדי לטפל גם בילדים הלוקים בבעיה גנטית שגורמת לפגיעה מוחית, היא הבחינה במשהו מעניין: "ראינו שהתאים הללו מגיעים למוח ומרפאים שם נזק שכבר נוצר. ואז שאלנו - האם ייתכן שהתאים הללו יכולים להגיע למוח ולרפא נזק, גם אם מקורו אינו גנטי?"

קורצברג לא רצתה לתת לילדים חולי השיתוק המוחין כימותרפיה, נוסף על כל צרותיהם; ואכן, בעבור כמה מהם, ההורים שמרו את הדם הטבורי לאחר לידתם - דם שאליו אין לגוף שום התנגדות חיסונית, ולכן לא היה כל צורך להרוס את המערכת החיסונית הקיימת באמצעות כימותרפיה.

המנות הושתלו עד כה במספר קטן של ילדים, וניכר שיפור. קורצברג: "נראה כי התאים הללו מגיעים למוח ומפרישים שם חומרים שמונעים דלקת וגם מעודדים צמיחה מחודשת של רקמות. אולי הם אפילו הופכים בעצמם לתאי מוח - אנחנו לא יודעים זאת בוודאות - אבל גם אם לא, די ברור שעצם הימצאותם שם מועילה". ביולי הקרוב אמור להסתיים ניסוי מבוקר ראשון שלה, ב-120 ילדים.

נציין כי מדובר בטיפול שניתן לתינוקות ופעוטות, בטווח זמן שבו מוחותיהם עדיין מתפתחים. אם מגיעים אליהם כשהם כבר ילדים, זה עלול להיות מאוחר מדי. כך שלא מדובר בינתיים בתרופה לשבץ אצל מבוגרים, ואולם ייתכן שזהו צעד ראשון שיוביל להיווצרותה של תרופה כזו בעתיד הרחוק.

- האם ניתן להשתמש לצורך הטיפול הזה גם בתאי גזע שאינם ממקור טבורי?

קורצברג: "ניתן כיום להפיק תאי גזע ממגוון רקמות בגוף, אך נראה כי התאים ממקור עוברי יעילים באופן מיוחד".

- אם כך, נראה הגיוני שתמליצי לאנשים לשמור דם טבורי בבנק פרטי. גורמים אחרים בתחום תאי הגזע שעמם שוחחתי על כך, היו ספקנים יותר לגבי העניין הזה.

"זו החלטה אישית של כל משפחה. למשפחות שבהן מחלות גנטיות, בהחלט הייתי ממליצה לשמור תאים. אולי כדאי לשמור תאים בעבור ילודים, רק עד שרואים שהכול בסדר, ואז אפשר לתרום את המנה לבנק ציבורי".

"ניתוח בלי צלקת? הרופאים לא יאהבו זאת"

אהרון קפלן נמנה עם מייסדי אוסיריס, אחת החברות היחידות שכבר הביאה מוצר מבוסס תאי גזע לאישור לשיווק (לטיפול בסרטן). "כשהקמתי את החברה, חשבתי שתוך 5-10 שנים כבר נבנה עצמות או סוסים מתאי גזע, אבל זה לא בדיוק מה שקרה", מספר קפלן בראיון ל"גלובס".

ומה כן קרה? "בזמן שהיינו עסוקים בלגרום לתאי הגזע לעשות את מה שקשה להם לעשות, פספסנו את מה שהם יודעים לעשות מצוין - להיות בתי חרושת לתרופות. תא הגזע הוא הרוקח האולטימטיבי. כשהגוף פגוע, תא הגזע מגיע למקום הנכון, מייצר בתוכו את התרופה הנכונה ומפריש אותה".

עם הגיל, כמות תאי הגזע בגופנו פוחתת. "אם ילד בן 5 שובר רגל, היא מתאחה. אם אני אשבור רגל, זה סוף חיי. אם ילד נשרט, אין לו צלקת. אם ילד מדווח על כאב בחזה, אולי הוא לקה בהתקף לב והשתקם?"

על פי התיאוריה של קפלן, שלא כולם מסכימים איתה, תאי גזע מזנכימליים (MSCs) נמצאים בימים כתקנם על גבי הדפנות של כלי הדם, בכל רקמה בגוף שאליה מגיע דם. בעת פציעה, תאי גזע מכלי הדם באזור עוזבים את דופן כלי הדם ומשתלבים במחזור הדם. "התא הזה מתמקם באזור של הנזק, וחוסם את מערכת החיסון מלהיכנס ולפעול באזור. בד בבד, התא עצמו מפריש חומרים שגם יכולים לטפל בזיהום, וגם יכולים לחדש את הרקמה".

- למה אנחנו רוצים למנוע ממערכת החיסון לפעול במקום שבו יש נזק לרקמה?

קפלן: "כי מערכת החיסון התפתחה בסביבה שבה הסיכון הזיהומי היה גדול יותר מאשר כיום, ולכן יש לה מנגנוני הגנה על הגוף שמגנים מפני חיידקים מהר, אבל משאירים נזק לטווח רחוק. למשל, אם אנחנו עוברים ניתוח, נוצרת במהירות רקמה צלקתית בחתך, שתפקידה למנוע מחיידקים להיכנס, אבל זו לא הרקמה האיכותית שהגוף יודע לבנות. או אם למשל יש למישהו חצ'קון, זה משום שחיידק חדר לעור, והגוף הציב חסם בין מחזור הדם לחיידק, והחיידקים התרבו מתחת לעור אבל לא יכלו להיכנס או לצאת. זה פתרון מהיר למניעת זיהום, אבל כשהחיידקים מתרבים הם לוחצים על העצבים באזור - וזה כואב".

- עצור הכול. אז לפוצץ או לא לפוצץ חצ'קון?

"זה לא קשור לתאי גזע, אבל - בהחלט אפשר לפוצץ. המוגלה בפצע היא חיידקים, וכך מסלקים אותם מהגוף".

אבל נחזור לדין המקורי. "אז למשל, כיום אם אנחנו עוברים ניתוח, נוצרת רקמה צלקתית באזור החתך, אבל זה לא הכרחי. אם הייתי יכול לסגור את הבנאדם עם נייר דבק רפואי, ולמנוע ממנו להזדהם במשך כמה חודשים, לא היה לי צורך ברקמת הצלקת. אבל רופאים לא אוהבים את זה. הם רוצים לדעת שהם סגרו את הבנאדם וסיימו איתו".

קפלן מסביר כי גם הגוף שלנו בעצמו "יודע", שלפעמים כדאי לבחור בפתרון המהיר לשיקום רקמה או לחסימת הגוף מפני חיידקים, ולפעמים עדיף השיקום האיטי יותר אבל האיכותי יותר. לכן יש בגוף מנגנונים טבעיים שנועדו לבקר את המערכת החיסונית, שלא תמהר כל כך. "התאים המזנכימליים הם אחת מיחידות בקרה שמוסרות לגוף מתי כדאי להשהות את התגובה המהירה. הם נעמדים בדרך בין מחזור הדם לפגיעה, מהגב שלהם הם שולחים סימנים שמדכאים את מערכת החיסון, מצדם הקדמי הם שולחים סימנים המעודדים את הרקמה להתאושש ובנוסף הם בעצמם נלחמים בחיידקים".

קפלן מסביר שניתן להפיק את התאים הללו מכל רקמה בגוף, כל עוד יש בה כלי דם, למשל מרקמת שומן. באילו מחלות ניתן, תיאורטית, לטפל באמצעות תאי הגזע מן הסוג הזה? "כיום מתנהלים כ-300 ניסויים קליניים המשתמשים בתאי גזע מזנכימליים. הם עשויים להיות רלוונטיים בכל מחלה שיש בה פעילות יתר של המערכת החיסונית: בין השאר, דלקות פרקים, שבץ (נראה שהגוף מנסה לתקן את הפגיעה במהירות באמצעות תגובה דלקתית, ויוצר בפועל נזק נוסף), מחלות לב (שבהן מעורבת תגובה דלקתית של כלי הדם), פציעה אורתופדית, טרשת נפוצה ואסטמה. "הרגולציה של המוצר הזה תהיה מאתגרת", מודה קפלן. "הרשויות מתייחסות למוצר הזה כתרופה - והוא איננו תרופה. ההצעה שלי היא שתחילה יאושר המוצר לשימוש רק בחולים קשים שאין להם אפשרויות אחרות. כך נלמד כיצד הם פועלים, ונוכל לבנות בעבורם תהליכי ייצור ואישור מסודרים".

מדפסת תלת-ממדית לתאי גזע

תאי גזע ממקורות שונים יודעים להתרבות בצלחת פטרי, אבל מכאן ועד בנייה של איבר שימושי תלת-ממדי הדרך ארוכה. אז כיצד ניתן להפוך הרבה יחידות קטנטנות להתארגנות תלת-ממדית מדויקת? מדפסת תלת-מימד היא אחת השיטות לעשות זאת.

כיום כבר ניתן להדפיס במדפסות התלת-ממד בעיקר אביזרים תלת-ממדיים שעשויים פלסטיק או מתכת. האם ניתן ליישם את הטכנולוגיה הזו לגבי תאים?

ומה יבטיח לנו שהתאים שהודפסו זה לצד זה, באמת ינהלו איזושהי תקשורת ביניהם ויהפכו לאיבר פועל?

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הריוט ווט שבסקוטלנד טוענת כי לא מכבר התקדמה משמעותית בכיוון. החוקרים פיתחו מנגנון מכני, אשר מאפשר "לירות" קבוצות קבוצות של תאי גזע זה על זה, בצורה מספיק עדינה כך שלא תיפגע הפעילות הביולוגית שלהם. התאים הללו אפילו שימרו את היכולת שלהם להתמיין מתאי גזע לתאי רקמה, אחרי ההדפסה. זה עדיין לא אומר שתאי הגזע הללו בונים איברים, אבל כך הוסר אחד החסמים לעבר המטרה.

החוקר ד"ר וויל שו מסביר כי בתחילת הדרך, המטרה תהיה לגרום לתאי הגזע להתמיין לתאי רקמה, ואז להדפיס מהם רקמה, כדי לבדוק התנהגות של תרופות על גבי רקמה כזו. בהתחלה, המוצר הזה יוכל לשמש בניסויים לשם פיתוח של תרופות חדשות באופן כללי. בעתיד, אולי יהיה זה פתח לרפואה מותאמת אישית. כבר כיום ניתן לקחת תא עור, ולדרבן אותו "לחזור אחורה" בתהליך ההתמיינות שלו ולהפוך בחזרה לתא גזע. את תא הגזע הזה ניתן להרבות, למיין ולהפוך, למשל לרקמת כבד. כך, מתישהו בעתיד, חולה במחלת כבד יוכל להגיע לבית החולים, שם ייטלו דגימה קטנה מעורו, יפיקו ממנה רקמת כבד מודפסת, יבדקו עליה את כל התרופות שניתן להציע לו, וכך יבחרו את התרופה הטובה ביותר.

העתיד מצוי, כמובן, בהפקה של כבד שלם. אחת הבעיות עד כה הייתה שרקמות מורכבות מאוד, ובתוך כבד יש למשל מערכת שלמה של כלי דם שמזינה את הרקמה.

ואולם בעבור מדפסת תלת-ממד, זו אינה בעיה בעיקרון; כל עוד היא יודעת מה להדפיס וכל עוד יש לה את החומרים הדרושים, היא יכולה להדפיס רקמת כבד שבה שלובים כלי דם, בדיוק רב.

מתנה קטנה לאמא

ייתכן שמבלי לדעת זאת, כמה מאתנו כבר עושים שימוש בתאי גזע עובריים - ולא התאים העובריים שלנו. ב-30 השנה האחרונות הולך ומתברר כי נשים בהריון והעוברים שברחמיהן מחליפים ביניהם תאים דרך השיליה. כך, בין היתר, מגיעים תאי גזע של העובר גם לגוף של האם. האם הם מועילים, האם הם מזיקים, האם הם סתם נמצאים שם? זה משהו שעדיין לא לגמרי ברור.

ד"ר קירבי ג'ונסון מאוניברסיטת טאפטס שבבוסטון, מצא שבכל כפית מהדם של אישה שהייתה בהיריון (גם אם ההיריון לא הושלם), ניתן למצוא עשרות או אולי מאות תאים עובריים, בין היתר גם תאי גזע. ג'ונסון מאמינה כי תאי הגזע הללו תורמים לריפוי של האם. היא מספרת על אישה שעברה חמישה הריונות והגיעה לטיפול בסרטן כבד. בתוך רקמת הכבד שלה היו אזורים בריאים רבים - ככל הנראה אזורים משוקמים או כאלה שהסרטן לא הצליח לפגוע בהם - ובאזורים הללו היה שיעור גבוה במיוחד של תאים עם מטען גנטי שונה משל האם, המטען הגנטי של העוברים שלה. בנשים שלקו באלצהיימר היו במוח פחות תאים שמקורם בילדיהן מאשר בנשים שלא לקו במחלה.

ג'ונסון וצוותה משערים גם כי תאים עובריים באם מלמדים את מערכת החיסון שלה לא להגיב נגד העובר בעת ההיריון, וכך גם להיפך - בעובר יש תאים של האם, שמלמדים את מערכת החיסון המתפתחת שלו לראות באם "עצמי" ולא להתקיף אותה. על פי העיקרון הזה, תרומות איברים או תאים בין אמהות לילדים ולהיפך, עשויות להיות בטוחות יותר גם אם אין ביניהם התאמה מלאה באופן רשמי. ואולם מחקרים אחרים מעידים כי תאי העובר דווקא מזיקים לאם, ויוצרים עם השנים יותר מחלות של המערכת החיסונית.

הרעיון של העובר שמשאיר בתוך אמו "מתנה נצחית", גם אם אינו מגיע לשלב הלידה, מעורר תחושות סנטימנטליות בקרב אנשים מסוימים - "הילד שלי תמיד איתי, לא משנה היכן הוא באמת". בעבור אנשים אחרים, מדובר במחשבה קריפית. הגוף שעבר הריון כבר אינו גוף עצמאי; לנצח תישאר בו "שארית" של גוף אחר. וגם להיפך - יש מי שישמח שיש לו בגוף מתנה נצחית מאמא שלו. אחרים יזדעזעו מכך. ייתכן ואנחנו מקבלים "מתנות" כאלה גם מהאחים שהיו ברחם לפנינו, וכן משולבים בנו תאים של הורי-הורינו. לא מן הנמנע, אומרים החוקרים, כי תאים עוברים בין האם לתינוק גם בהנקה.

כך או כך, הרעיון כי תאים של אדם אחד יכולים כל כך בקלות להפוך לתאים של אדם אחר, נוגד את האמונה הרווחת שכל אדם הוא יצור בפני עצמו שכל תאיו נושאים את המטען הגנטי שלו בלבד, המכתיב את חייו.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס