נשיא ארה"ב, ברק אובמה, פיטר אתמול (ד') את הראש בפועל של רשות מס הכנסה בארה"ב, סטיבן מילר. אובמה הורה לשר האוצר ג'ק לו, לדרוש את התפטרותו של מילר במאמץ להחניק גלי מחאה ציבורית בעקבות הודאת מס הכנסה שהרשות התנכלה לעמותות של הימין הקיצוני, שביקשו לקבל הטבות במס.
במילים אחרות: רשות מס הכנסה הפכה עצמה לנשק פוליטי בידי ממשל דמוקרטי, אף על פי שאין כל הוכחה לכך שמישהו בבית הלבן, או בזרועות אחרות של הממשל, היה מודע לכך.
קבוצות שמזוהות עם מסיבת התה, או עם זרמים ליברטאריאנים אחרים במפלגה הרפובליקנית, טוענים שמאז כניסתו של אובמה לבית הלבן הערימו פקידי מס הכנסה מכשולים על מאמצי הקבוצות לקבל הכרה כעמותות שתורמים להן זכאים לנכות את התרומות מדוחות המס שלהם.
המשמעות היא, שהקבוצות הימניות עברו חקירות אינטנסיביות ביותר, בעוד שקבוצות אחרות שביקשו לקבל מעמד זהה לא נפלו קרבן לחקירות כאלה. פניות של כמה עמותות ימניות תלויות ועומדות כבר יותר משלוש שנים.
איש לא התייחס לקובלנות אלה ברצינות עד שהנהלת מס הכנסה הודתה באחרונה בהתנהלות בלתי תקינה כלפי ארגונים ימניים. מאז החל כדור השלג להתגלגל ולצבור נפח. עכשיו מתכננים הרפבוליקנים שימועים בקונגרס וגורמים רבים במפלגה מדברים על ייזום אימפיצ'מנט נגד הנשיא, הליך בשני בתי הקונגרס שעלול להסתיים בהדחה.
מכל מקום, הסיכוי לאימפיצ'מנט נגד אובמה בשלב זה הוא ליליפוטי לאור ההרכב של שני הבתים. הדבר עלול להשתנות רק אם תימצא ראיה שאובמה הורה באופן אישי לנקוט פעולות מפלות נגד ארגונים כלשהם.
בהודעה קצרה בבית הלבן, אמר אתמול אובמה: "לאמריקנים יש זכות לחוש זעם על מה שהתרחש. אני זועם על כך. לא צריכה להיות שום חשיבות להשקפותיך הפוליטיות. העובדה היא, שמס הכנסה חייב להשתית את פעולותיו על יושרה אבסולוטית".
"לא אסבול התנהלות כזו משום משרד ממשלתי, ובמיוחד לא מרשות מס הכנסה, בהתחשב בעוצמתה וביכולתה להגיע אל כל שדרות האוכלוסיה", אמר הנשיא. "התנהלות מס הכנסה בפרשה היא בלתי נסלחת".
בצעד יוצר דופן, פרסם הבית הלבן את נוסח מכתבו של שר האוצר למילר, שבו נדרש הראש בפועל של מס הכנסה להתפטר כדי "לחדש את הביטחון והאמון של הציבור במס הכנסה".
אובמה מוצא עתה את עצמו בעין הסערה. ההאשמות שבכירים בממשל, אם לא הנשיא עצמו, ידעו על התנהלות מס הכנסה והעדיפו לעצום עיניים, באות רק מרפובליקנים.
הדמוקרטים מצטרפים להתקפות מכיוון אחר: הם טוענים שממשל אובמה אינו זריז דיו בטיפול בסוגיות מעוררות מחלוקת, שהופכות במהרה לשערוריות. שתי דוגמאות עכשוויות: טענות שהממשל לא סיפר לעם האמריקני את האמת, או את כל האמת, על מה שהתרחש בהתקפת טרור על בית הנציגות האמריקנית בבנגאזי, לוב, בסוף השנה שעברה, שבה נהרגו ארבעה דיפלומטים, לרבות שגריר ארה"ב בלוב.
ופרשיה אחרת: הודעת משרד המשפטים האמריקני, שהוא קיבל לידיו רשומות של שיחות טלפון ותקשורות אחרות של כמה עיתונאים ועורכים בסוכנות הידיעות "אסושייטד פרס", על סמך צו של בית-המשפט, אך בלי להודיע על כך תחילה לסוכנות הידיעות כדי לתת לה הזדמנות לערער על הצו, כפי שהיה מקובל עד עתה. משרד המשפטים טוען, שהיה כורח לנהוג כך כדי לחשוף הדלפה שסיכנה את ביטחונה של ארה"ב. אמצעי תקשורת בארה"ב לא קונים את הטיעון הזה. ממשל אובמה מצטייר עתה כראש החץ במתקפה נגד התיקון הראשון לחוקה על חופש הביטוי.
דנה מילבנק, בעל טור ב"וושינגטון פוסט" כותב היום (ה'), תחת הכותרת "נשיא שלא מתעניין": "הנשיא המזדמן חייב להתחיל להשתתף בנשיאותו באופן דחוף".
שר המשפטים, אריק הולדר, אמר אתמול, בשימוע בוועדה המשפטית של הסנאט, שמשרדו יחקור האם הופרו הזכויות של אזרחים פרטיים, או של קבוצות פוליטיות, ע"י מס הכנסה, והאם הרשות הפרה את התקנות שקובעות את התנהלותה. הוא אמר עוד, כי ככל שידוע למשרדו השמיעו גורמים במס הכנסה הצהרות כוזבות, והצהרות כאלה עלולות לשאת אופי פלילי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.