הפנסיה הצבאית התקציבית המוקדמת של חלק ניכר מאנשי מערכת הביטחון, היא צורך יוצא דופן בחשיבותו בניהול המשק בישראל. פנסיה תקציבית משולמת החל מגיל מסוים לכל חייו של המקבל. השינויים בהרכב השלטון וחזרתו לדיון ציבורי של נושא חלוקת המשאבים במדינה הם הזדמנות מרכזית לעסוק בנושא רגיש - קיצוץ בתקציב הביטחון. הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו - זאת כבר לא פרה קדושה שנקראת ביטחון, אלא מנגנון ישן המפלה לרעה וגורם לעוד אי-שוויון בחברה הישראלית.
לא מדובר בהחלטה שיש לקבל בקלות ראש, אלא בתקצוב דיפרנציאלי הכולל הבחנה של תשלום פנסיה מוקדמת בין זרועות הביטחון הלוחמים, אנשי המוסד והשב"כ המחרפים את נפשם, לבין אנשי מטה ומפקדות. הגיעה השעה לעשות טיפול יסודי בליבת הבעיה, שנוסף לנטל הכלכלי שהיא יוצרת, היא מהווה גם תופעה חברתית מאוד בעייתית.
מה שנוצר בכוונה טובה לפני 65 שנה היה נכון, ראוי והכרחי, לזמנים שבהם מדינת ישראל הייתה בהתהוות ובחשש קיומי אמיתי, זמנים שבהם צה"ל היה צבא קטן וחכם. אך מאז חלו כאן שינויים רבים. צה"ל ומערכת הביטחון רוויים בבורות שומן, בהקצאת משאבים מוטעית ובחוסר יעילות כללי.
האיום הקיומי פחת עם השנים והקצאת המשאבים השתנתה. סכומי העתק שהיו מופנים לטובת חימוש, כלי לחימה ופיתוח הופנו לטובת תשלומי פנסיה מוקדמת לאנשי זרועות הביטחון אשר חלקם מקבלים ויקבלו מגיל 42 פלוס-מינוס, יותר מ-20 אלף שקל ברוטו כל חודש, לכל החיים!
מדובר באלפי אנשים שרובם היו בתפקידי מטה, ובסכומי עתק שהולכים ומצטברים מאז קום המדינה. מערכת הביטחון מתקצבת כל שנה יותר מ-4 מיליארד שקל לטובת הפנסיה התקציבית שמובטחת לאנשי זרועות הביטחון שהתחילו את תקופת הקבע לפני 2004. שווי כספי הפנסיה שהצבא יצטרך לשלם בעתיד נאמד בעשרות מיליארדי שקלים. עם כל הכבוד לאנשי זרועות הביטחון, הפנסיה הזו גדולה עלינו, ואנחנו חייבים להידרש לנושא באופן מיידי.
מנגנון הפנסיה המוקדמת לאנשי זרועות הביטחון הוא דבר מעוות שיש לתקן אותו. אין סיבה הגיונית לכך שהם זכאים לקבל פנסיה מוקדמת 20-25 שנה מוקדם יותר מהאזרחים הרגילים ומאנשי ציבור אחרים.
רוב האנשים בצה"ל שבחרו בקריירה צבאית, שווים במעמדם לאנשים שבחרו בקריירה במגזר העסקי או הציבורי. ליבת הבעיה נעוצה בעובדה שהרבה אנשים רגילים במגזר הציבוריאו העסקי מתחילים את צמיחתם המקצועית סביב גיל 40, בשעה שאנשי זרועות הביטחון כבר סיימו את הקריירה ומתחילים לקבל פנסיה.
הממשלה מנסה להיתלות במקורות מימון חיצוניים, לקצץ בהוצאות כספים, להעלות מסים, העיקר לא לפוצץ את הבועה שתפחה והפכה לנטל כלכלי משמעותי ביותר בתקציב המדינה.
יש להקים בדחיפות ועדת מומחים, שיבחנו בתשומת לב את נושא הפנסיה המוקדמת. רק ועדה משותפת, שבסיסה הערכי נשען על מגוון דעות ולא רק על שיקולי ביטחון עתידיים, תוכל לייצר פתרון שיהיה מקובל על כל הצדדים, ובו בזמן יהיה ארוך טווח ובר-קיימא.
הכותב, רואה חשבון, הוא יו"ר בייקר-טילי ישראל.