במשך 4 שנים שימש ח"כ דוד רותם (הליכוד ביתנו) דה-פקטו כאחד משלושת קודקודיה של מערכת המשפט בישראל - לצד שר המשפטים, יעקב נאמן, ונשיאי בית המשפט העליון, אשר גרוניס ולפניו דורית ביניש.
רותם שימש בתפקיד כפול שהקנה לו כוח עצום החולש כמעט על כל אגפיו של הממסד המשפטי: מחד הוא שימש יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, האמונה על כל החקיקה הנוגעת למערכת המשפט; ומאידך הוא היה חבר הוועדה לבחירת שופטים, מועדון אקסקלוסיבי שהבאים בשעריו הופכים מושא לחיזור מצד מעגלים רחבים בזירה המשפטית.
עד אתמול. אמש (ב') עשתה מליאת הכנסת לרותם זובור, שסיבותיו אולי פוליטיות אבל השלכותיו הן גם משפטיות. בהצבעה חשאית לבחירת שני נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים לקדנציה הקרובה, נבחרו שני נציגים מהאופוזיציה: ח"כ יצחק הרצוג (העבודה), שזכה ל-78 קולות, וח"כ יצחק כהן (ש"ס), שקיבל 65 קולות. רותם, חבר הקואליציה, שהיה אמור להיבחר במסגרת "דיל" שכבר ניתן לו פומבי, לצד הרצוג, קיבל רק 61 קולות מחברי הכנסת ונותר בחוץ.
העובדה שהצבעתם של חברי הכנסת בהליך זה היא חשאית ונעשית מאחורי פרגוד הייתה לו לרועץ.
הפרשנים הפוליטיים מסבירים כי רותם צבר לא מעט אויבים במסדרונות הכנסת, ואלה מצאו אמש את ההזדמנות להשיב לו כגמולו, ופירקו אותו מחלק ניכר מכוחו.
אפשר שהרוחות המנשבות מבית משפט השלום בירושלים, ממשפטו של פטרונו של רותם, ח"כ אביגדור ליברמן, תורמות גם הם להחלשת כוחו של רותם. אותן רוחות מבשרות אולי על הרשעה הולכת ומתקרבת, שתוצאתה עשויה להיות גזירת קלון והרחקה מהמערכת הפוליטית לתקופת זמן בלתי ידועה.
במשך שנים ארוכות שרר בכנסת נוהג, שמעולם לא עוגן פורמלית בחקיקה, ולפיו שני נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים מתחלקים - אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה.
הנוהג הזה נשבר לפני 4 שנים, כשהקואליציה, שהציבה את רותם כנציגה, החליטה לתמוך בח"כ אורי אריאל כנציג האופוזיציה לוועדה.
סיעתו של אריאל, הבית היהודי, אמנם הייתה פורמלית חלק מהאופוזיציה בכנסת, ואולם בקדימה ובמפלגת העבודה זעמו על כך שמעשית, שני אנשי ימין מובהקים מייצגים את הכנסת וטענו שאריאל הוא "נציג נסתר" של הקואליציה.
אמש הגיע עת התשלום, והנוהג הפרלמנטרי התנפץ סופית, כששני נציגי האופוזיציה נבחרו לוועדה. על הדרך, היו מי שאמרו, טעם רותם אמש את טעמו של התבשיל שהוא עצמו סייע לבשל.
טלטלה רועמת
לבחירתם של הרצוג וכהן צפויה להיות השפעה דרמטית על הרכבה ואיזוניה הפנימיים של הוועדה לבחירת שופטים. בשבוע הבא אמורה הממשלה לאשר את מינויו של השר גלעד ארדן כשר הנוסף בוועדה, לצידה של שרת המשפטים, ציפי לבני.
בכך יושלם ייצוג הפוליטיקאים בוועדה, ואיזה הבדל מהקדנציה הקודמת: במקום יעקב נאמן, ארדן, רותם ואריאל - יישבו כעת בוועדה לבני, ארדן, הרצוג וכהן. האגף השמרני, הימני, של המערכת הפוליטית ספג מהלומה קשה בייצוגו בוועדה; האגף הליברלי, השמאלני, קיבל חיזוק.
הווטו שיכלו הפוליטיקאים בוועדה לכפות על יתר המשתתפים, בסיוע מזדמן של נציגי לשכת עורכי הדין, נעלם הלכה למעשה. בשנים הקרובות לא יהיו בוועדה כיפופי ידיים ועימותים מהסוג שאירעו בשנים האחרונות בין פרידמן ונאמן לבין השופטים.
חלק ניכר מהרושם המצטבר הזה נעוץ בעובדה שלבני תפסה את מקומו של נאמן כיו"ר הוועדה, מתוקף תפקידה כשרת המשפטים. ואולם בוועדה כה מצומצמת, בת 9 חברים, שבה כל שינוי פרסונלי עשוי לשנות את המאזן הפנימי מהקצה אל הקצה, מדובר בטלטלה רועמת, לא פחות.
ברור שמועמד לעליון מסוגו של השופט נעם סולברג, בעל צביון אידיאולוגי כה מובהק, שמונה לפני כשנה וחצי בתקופת שליטתם של נאמן-רותם בוועדה, לא יוכל להתמנות בשנים הקרובות.
דפוסי התנהלותו בוועדה של החבר החדש, ח"כ יצחק כהן, יתבררו בהמשך. כבר כעת ברור כי שיוכו המפלגתי לש"ס, מפלגתו של הרב עובדיה יוסף שאינו מאוהדיו המובהקים של בית המשפט העליון, ישמש פרמטר מובהק לאפיון מדיניותו.
השאלה האם ימקד את משקלו בתחומים השיפוטיים של דת ומדינה, או קידום מועמדים דתיים, או שמא יבקש לבסס השפעה רחבה יותר. מי שעוקבים אחרי פעילותו הפרלמנטרית והמיניסטריאלית מוכנים להישבע שמדובר בפוליטיקאי בעל תפיסת עולם מתונה בהרבה מזו של רותם.
מגעים ל"דיל" בלשכת עורכי הדין
הרכבה של הוועדה לבחירת שופטים נותר יציב לשנה הקרובה, ואולם בעוד כשנה תבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין את שני נציגי הלשכה למשך 3 שנים נוספות.
על הפרק הולכת ומתגבשת הסכמה בין המחנה שבראשו עו"ד יורי גיא-רון, ראש הלשכה לשעבר, לבין המחנה שבראשו עו"ד אפרים נוה, המתכוון להתמודד לראשות הלשכה ב-2015, כך שכל אחד מהם ימנה נציג אחד מטעמו.
כעת מכהנים בוועדה עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד חאלד חוסני זועבי, הנחשבים שניהם אנשי מחנה גיא-רון. כל אחד מהם, ואולי גם גיא-רון עצמו (אם תיק החקירה נגדו ייסגר עד אז) עשויים להתמודד על המושב האחד.
גם ראש הלשכה הנוכחי, עו"ד דורון ברזילי, מנסה להגיע להסכמות עם מחנה גיא-רון, שיקנו לו השפעה על בחירת אחד המועמדים מטעם הלשכה.
מעניין יהיה לראות כיצד תתפתח הדינמיקה בוועדה לבחירת שופטים, בהרכבה הנוכחי, בין נציגי המערכת הפוליטית לבין השופטים החברים בוועדה - נשיא העליון אשר גרוניס והשופטות מרים נאור ועדנה ארבל.
הוועדה הנוכחית אמורה לבחור לפחות שני שופטים לעליון - במקום ארבל שתפרוש ב-2014, ובמקום גרוניס שיסיים את כהונתו בינואר 2015.
הפרישות הבאות מבית המשפט העליון יהיו רק בשנת 2017, וגם אם חלקן יתרחשו לפני הבחירות הבאות לכנסת, בהנחה שאלה יתקיימו במועדן - בוודאי תחול על הוועדה חובת הקפאה, והיא לא תורשה למנות מועמדים לשיפוט, בוודאי לא לעליון, בתקופת מערכת הבחירות.