למי שתהה לאן נעלם גלעד שליט אחרי הרומן המתוקשר שלו עם תחקירנית מצודדת, סיפקו אמש חדשות ערוץ 2 את התשובה: שליט יצא למסע התרמות מסביב לעולם בשליחות קרן היסוד, זרוע ההתרמות של מדינת ישראל, או במילים אחרות, הפך לפועל במפעל השנור הציוני.
לכאורה יופי של דיל: שליט, שיישאר לעד סלבריטי לעד בעיני יהודי התפוצות, כסמל היהודי הנחוש שהצליח להביס ברוחו את אויבינו, הוא פותחן ארנקים אולטימטיבי, שיגרום לדודות מאמריקה להזיל דמעה או שתיים, ושליט, שמרגיש חובה מוסרית להחזיר למדינה מעט ממה שהיא נתנה לו, נרתם ברצון למשימה ללא שכר, ותוך כדי גם רואה קצת עולם.
אבל איכשהו, מראה של שליט, שנואם כאילו הכריחו אותו להיות שם, ומניף את ידיו כמעט בכוח, כשאיזה זמר אוסטרלי או ארגנטינאי עם קול גדול שר ומסמן לו להרים את כפותיו אל על, מה שנראה כאילו הוא נכנע יותר מאשר הוא נהנה, יוצרת תחושת מבוכה גדולה אצל הצופה הסביר. השבוי ששב הביתה נראה יותר כמו בובה על חוט, מאשר אדם בעל רצון חופשי\ והצגתו לקהל, כחיית קרקס מבויתת עושה בעיקר רצון לבכות.
יכול להיות שזו האישיות של הפרזנטור הנבחר, בחור ביישן, שבכל פעם שהוא צריך להופיע בפומבי נראה כאילו היה מעדיף להסתתר מתחת לשמיכה, אבל בואו נדבר רגע על העקרון. עד איפה אנחנו מוכנים לרדת כדי לגייס כסף מיהודים טובים ברחבי הגלובוס? עד כדי כך איבדנו את הכבוד העצמי, שאנחנו מוכנים להפוך שבוי לסוג של אטרקציה?
זאת הפעם הראשונה שמישהו מנצל את הנופל בשבי, שאף פעם לא היה גאווה ישראלית גדולה, כדי לחלוב כסף. אתם יכולים לתאר לעצמכם את אלחנן טננבאום עושה סיבוב כזה? אה, טננבאום זה לא שליט. ואם רון ארד יחזור, בעזרת השם, בריא ושלם, האם קרן היסוד תחתים אותו עוד בטרם ייכנס ביחזרה בשערי ישראל על מסע תרומה בבלעדיות? בכלל, למה לא להטיס ילדים ישראלים עניים לקהילות בעולם. זה יעשה יופי לקופת ההתרמות. אז מה אם ישפילו אותם בדרך. למי אכפת.
ואם כבר כסף, אז מישהו יכול להגיד לאן הולכים המיליונים ששליט מגייס? לחיילים בודדים? למועדונים בבסיסים מרוחקים? או שמא לתשלום משכורות למנגנון המנופח של קרן היסוד, שהוגה כאלה רעיונות יצירתיים.