יאיר לפיד לא לבד: משרד המשפטים פתח פרופיל בפייסבוק

נכון להבוקר (א'), 401 "לייקים" - זוהי כמות האגודלים הזקורים שלהם זכה הדף של משרד המשפטים עד עתה ברשת החברתית פייסבוק. לא מספר אסטרונומי אבל מובן בהתחשב בכך שבמשרד הוחלט על "השקה שקטה", ודף האינטרנט נפתח כמעט בחשאי לפני כחודש וחצי לתקופת הרצה.

אבל זהו עוד מספר גדול ביחס לדפי הפייסבוק של יחידות שונות במשרד המשפטים שכבר פתחו חשבונות ייעודיים משלהם - 375 "לייקים" לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות; 218 ליחידה הממשלתית לחופש המידע; 222 לרשות התאגידים; 179 לרשם הירושות בתל אביב והמרכז. את המצעד הפנימי מובילה דווקא הסנגוריה הציבורית, שלה 617 "לייקים".

דפי הפייסבוק של משרד המשפטים וכמה מיחידותיו, שנפתחו בשבועות האחרונים, הם חלק ממהלך רחב יותר של משרד המשפטים, ושל משרדי ממשלה בכלל, להבניית הפעילות ברשתות החברתיות.

בימים האחרונים הפיץ מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, חוזר מנכ"ל פורמלי שבו קווים מנחים לפעילות במדיה החברתית, שעשויה להנגיש חלק מהפעילות הממשלתית לציבור, ולייצר תדמית צעירה לגופים הממשלתיים חמורי-הסבר.

מאידך, יש ברשתות הללו לא מעט סכנות לרשויות הממשלה, נוכח המעמד השווה הניתן לציבור, הזוכה לפיתחון-פה מקביל, ונוכח השליטה במדיות הללו, הנתונות לגורמים חיצוניים כמו הנהלות פייסבוק וטוויטר.

מקנאים במשטרה

"להיות או לא להיות זו כבר לא השאלה", כתב מנהל אגף התקשורת במשרד המשפטים, משה כהן, בניוזלטר פנימי שהופץ לאנשי המשרד. "במשרדי הממשלה מתרחשת מהפכת רשתות חברתיות. אם לפני שנים מעטות בלבד התקיימו בחדרי הישיבות של גופים ציבוריים דיונים קולניים שעסקו בשאלת הצורך בנוכחות ממשלתית במדיה החברתית, והקושי להסתגל למחשבה שכל גולש פייסבוק או חובב העלאת סרטונים ליוטיוב יוכלו לפנות למשרדי הממשלה באופן בלתי אמצעי, המצב היום השתנה לבלי היכר.

"במסדרונות מוסדות הממשלה מתקיימים דיונים הפוכים, הכוללים סיעור מוחות וחשיבה יצירתית איך לשפר את ניהול דף הפייסבוק, מה עוד ניתן לעשות כדי לקדם את הפצת המידע שבו, ואיך זה שלמשרדים אחרים יש כל-כך הרבה לייקים, ולנו עדיין אין".

עם זאת, בשלב זה לא מתוכננת נוכחות ברשתות החברתיות ליחידות הבולטות ביותר של משרד המשפטים - הפרקליטות מצד אחד, ולשכת היועץ המשפטי לממשלה מצד שני. זאת, בעיקר כדי לא להפוך את הנוכחות במדיה החברתית לכר ניגוח של הציבור כלפי גופים אלה, המקבלים כעניין שבשיגרה החלטות בנושאים פרסונליים, כגון הגשת כתבי אישום, ובנושאי אכיפה שהם נקודת הקיצון של "קשיחות" מצד הממשל כלפי האזרח.

במשרד המשפטים מתקנאים בדף הפייסבוק של משטרת ישראל, למשל, המסייע באיתור אזרחים נעדרים, כולל היערכות משטרה לאירועים חריגים, דיווחים על מפגעי תנועה ועוד.

"למרות החשש מפני תגובות שליליות ומתקפות על גוף כמו המשטרה", כתב כהן לעובדי משרד המשפטים, "אין ספק שהדף הצליח ליצור שינוי בתדמית המשטרה ובדרך שבה היא נתפסת על-ידי האזרח מהשורה".

עוד אילנות גבוהים לחיקוי - משרד החינוך, שכבר נכנס למדיה החברתית בכוחות גדולים, הנשיא שמעון פרס וכן נשיא ארה"ב ברק אובמה, שעדכוני הפייסבוק והטוויטר שלו הם תפריט חובה לגורמים בממשל ובעיתונות ברחבי העולם.

"אובמה הוא גאון רשת", נכתב בניוזלטר הפנימי, "הוא עושה שימוש בכל טריק בספר, מתמונות משפחתיות ועד סקרי דעת קהל, ומגיע אלינו ישירות אל הלב, וכיום יש לו 53 מיליון עוקבים".

הסכנה: השמצות והתקפות

בחוזר המנכ"ל מונה רוטקופף את היתרונות הגלומים לגופי ממשל בפעילות ברשתות החברתיות: הגברת הנגישות של הפעילות לציבור; שיפור השירות תוך יצירת ערוץ תקשורת קל פשוט וזמין; מתן במה נוספת לקידום נושאים שעל סדר היום; הפצת הודעות על אירועים, קמפיינים ושירותים חדשים.

הוא גם מונה את החסרונות והסכנות בכלי החברתי: "קצב הפעילות ברשת החברתית אינו בהכרח תואם את קצב הטיפול בפניות או במתן תגובות בשירות הממשלתי; והרשת החברתית מעצימה את יכולת הביטוי של הפרט, סכנה של תהודה נרחבת להשמצות והתקפות מגמתיות; ואתגרים בתחום אבטחת מידע".

הקווים המנחים שבחוזר המנכ"ל החדשני גובשו לאחר שעות רבות של ליבון וניתוח, והם כוללים מדריך ליחידות הממשלתיות המבקשות להקים ערוץ ברשת חברתית. השליטה בדפים אלה תינתן בכל מקרה ליחידת הדוברות וההסברה, שבה החל לפעול רפרנט קבוע לרשתות החברתיות.

כל יחידה שתבקש להקים דף פייסבוק או חשבון ברשת מקבילה תצטרך לעבור תהליך של הגדרת מטרות וכלים, ולהקפיד על מניעת בלעדיות: מאחר שלא מדובר ברשת בשליטה ממשלתית, נקבע כי היא לא תשמש כלי בלעדי למתן שירות מסוים, ויש להקפיד לשמר אלטרנטיבה לשירות שניתן באמצעותה, בדרך-כלל באמצעות אתר האינטרנט של המשרד.

הנחית נוספות הכלולות בחוזר המנכ"ל נוגעות לתפעול היומיומי של דפי הפייסבוק והרשתות האחרות: "בכל רשת חברתית יש לבחור בערוץ המתאים ביותר לפעילות של גוף ממשלתי. למשל, בפייסבוק יש לבחור בדף אוהדים המאפשר לכמות גדולה של אזרחים לעקוב אחרי העדכונים, והוא בעל חזות ממלכתית וציבורית יותר מעמוד של חבר רגיל; יש להקפיד על בחירת שם זהה לשם היחידה; לוגו, תמונת רקע וצבעים המזוהים עם היחידה לעיצוב הדף; יש לעשות שימוש בשפה פשוטה וברורה; יש להקפיד על ניהול קבוע ותדיר של הערוץ. בכלל זה, יש להקפיד על ניטור של העמוד מדי יום, על מנת שתתאפשר שליטה בהורדת תוכן פוגעני; יש להקפיד על מתן מענה לתגובות ופניות מגולשים בזמן מהיר וסביר; יש להימנע מהתנסחות העלולה להתפרש כהנחיה או כייעוץ משפטי".

דף לקשר עם הציבור

"משרד המשפטים פתוח ושקוף לציבור, וקורא לציבור לשתף אותו במידע", אומר רוטקופף בתגובה לפניית "גלובס". "אנחנו לא מסתתרים מאחורי פרגוד. נעשתה אצלנו עבודה רבה, כדי למנוע מצב שבו נהפוך להיות קיר הקללות על הפרקליטות ועל התביעה. גם לשרה שלנו ציפי לבני יש דף פייסבוק, וכשאתה רואה שהדף מקוים בצורה ראויה ומהווה כלי להעברת מסרים, החלטנו שעברנו את המשוכה, ודף הפייסבוק המשרדי יהפוך לפלטפורמה העיקרית שלנו. זה יהיה דף לקשר עם הציבור ולקבלת תגובות".

מנהלת ערוצי הניו-מדיה במשרד המשפטים, רותי לקס, מציינת כי "יש לנו כוונה להשתתף גם בדיונים אינטראקטיביים בפייסבוק. כמובן שאם נוצר דיון בעייתי, אני צריכה לחשוב אם ואיך אני עונה. אנחנו לא חייבים כמובן לומר שם את דעתנו. התגובות הן די מהירות, אני לא עוצרת את אנשים מלהביע את דעתם. אם זה לא עובר את הגבול, אני לא אסיר את זה מהדף שלנו".

מנהל אגף התקשורת במשרד המשפטים, משה כהן, מוסיף כי "כשאתה נכנס לזירת הפייסבוק שמתאפיינת באינטראקציה פומבית עם הקהל הרחב, ההחלטה הייתה להתחיל עם יחידות יותר קטנות, שפחות מעוררות מחלוקות, ובאמצעותם ליצור קהל משמעותי, ורק אחר-כך להיכנס עם יחידות כמו הפרקליטות או היועמ"ש. בשנים הקרובות ניתן דגש גם לנגישות בשפות זרות".