גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדיקת "גלובס": מה מציעים הטאבלטים הייעודיים לילדים?

מצד אחד, הם כאן כדי להישאר ■ מצד שני, הבהייה הממכרת במסכי הטאבלטים מטרידה הורים רבים בשל הנזקים המצטברים ■ "גלובס" מחפש את דרך המלך

מהפכת הטאבלטים והסמארטפונים לא פסחה על הילדים שאימצו את המסכים הדיגיטליים כחברם הטוב ביותר. שלל המסכים הקיימים בבית, החל מהסמארטפון ועד הטלוויזיה, יוצר מצב שכמעט בכל רגע נתון הם צופים במסך כלשהו, שאפילו רודף אחריהם כלפטופ לבית הספר. הורים רבים הכריזו מלחמה על הסמארטפונים והטאבלטים, ומנסים למצוא את עמק השווה, שלא יגרום לפיצוץ בין בני המשפחה.

בעוד שסמארטפון הוא מוצר שחלק מההורים לא רוצים לקנות לילדים (גם מכיוון שהם כנראה לא ייפרדו ממנו לעולם), לא מעט מהם מעדיפים לרכוש לילד טאבלט, שיאפשר לו לגלוש באינטרנט, לשחק משחקים וגם לתקשר עם אפליקציות מסרים מיידים או לנהל שיחות וידיאו עם חברים. אולם, כשמדובר בשימוש בטאבלט או במסך דיגיטלי בכלל, יש לשימוש מתמשך לא מעט השלכות - בריאותיות וחברתיות, והורים רבים שואלים את עצמם אם שימוש בטאבלט הוא בהכרח דבר רע, והיכן עובר הגבול.

"בדרך כלל, כדי לקבוע דעה אם משהו טוב או רע, אנחנו צריכים להיעזר במחקרים של 20 או 30 שנה על מנת לייצר איזשהו מעקב או דעות מבוססות", אומרת מיכל דליות, מגישת התכנית "סופר-נני" בקשת בימי שני בערוץ 2. "נושא השימוש המאוד מוגבר במסכים וטאבלטים עדיין לא נחקר במשך מספיק זמן". עם זאת, מצביעה דליות על כלל אצבע: "מעטים הדברים שאפשר להגדירם כ"ממש רעים", בדיוק כמו שדברי מתיקה או טלוויזיה זה לא רע באופן מוחלט. כל דבר שהופך להיות מוגזם, יש לו מחיר והוא לא נכון. פה אני חושבת שכדאי להתערב, להגיד להורה מה המחיר ולשער את ההשלכות לעתיד".

נזק לעיניים

בין ההשלכות הבריאותיות אפשר למנות נזק פוטנציאלי לעיניים. עיניהם של ילדים (וגם של מבוגרים) לא מותאמות לעבודה ממושכת מול מסכים דיגיטליים, ומבט ממושך של שעות מול מחשב גורם למאמץ ולעייפות. ככל שהמסך קטן יותר והמבט של העיניים קרוב יותר, כך המאמץ של העיניים גדול יותר. בעיה נוספת היא הירידה בכמות המצמוצים, שגורמת להתייבשות העין. לכן, לדברי דליות, להורים כדאי כמובן להגביל את זמן השימוש של הילד בטאבלט, במחשב או בטלוויזיה:

"לילדים עד גיל 3, מומלץ זמן שימוש של עד חצי שעה ביום. מגיל 3 עד 6, הילד יכול להשתמש במכשירים עד שעה. מגיל 10 הזמן עולה לשעתיים. את כל זמני השימוש חשוב לפצל לשניים. כמו כן, זה שלילד מותר להגיע לזמן שימוש מסוים, זה לא אומר שכדאי או רצוי שהוא יגיע אליו. המטרה בהגבלת הזמן היא להפחית ככל האפשר את הנזקים לילדים, כמו בעיות בעיניים או בגב".

אין תחליף לזמן איכות

מעבר לנזק הבריאותי, נגרם לא פעם נזק התנהגותי חברתי. לכן יש חשיבות שההורים ילמדו את הילדים לנהל אורח חיים שבו הטאבלטים משתלבים בסדר היום, ולא פחות מכך, ילמדו בעצמם כיצד להתמודד עם זמן המסך הממושך. "הטאבלטים כאן כדי להישאר", מסבירה דליות. "היום, הדרך שמה מבלים ילדים את שעות אחר הצהריים שלהם היא לא כפי שהיה בעבר.

שעות הפנאי מלוות במסכים, כמו הטאבלטים. אנחנו רואים שינויים התנהגותיים ופסיכולוגיים אצל תלמידים. למשל, סטודנטים מתקשים לעשות עבודות משותפות, דבר שפעם הם כן ידעו לעשות". * האם השימוש בטאבלט בא על חשבון פעילויות אחרות של ההורה והילד?

"אם במקום לספר לילד סיפור, ההורה ייתן לילד לקרוא סיפור בטאבלט - יהיה לזה מחיר, הילד יפסיד את תיווך הסיפור. צריך לראות בטאבלט משהו תומך ולא משהו עיקרי". לדברי דליות, הטיפ העיקרי להורה הוא ללמד את הילדים את הטכנולוגיות החדשות, כי זה הולך להיות עולמם. "ההורה צריך לשים לב עד כמה השימוש בטאבלט בא על חשבון הזמן שלו עם הילד. הורים צריכים להבין את החשיבות של הקשר בינם לבין ילדם".

טאבלט ייעודי לילדים: כדאי?

עבור אותם הורים שהכניסו את הטאבלט הביתה עבור הילדים, מתפתחת תעשייה של מכשירים יעודיים. מאחר שמוצר כמו אייפד מיני של אפל, הכולל מסך 7.9 אינץ', נמכר במחיר לא נמוך של כ-1,600 שקל, יש אופציות יותר זולות שפחות יכאבו בכיס במקרה שהילד ישבור אותם.

מדובר בטאבלטים מבוססי אנדרואיד במחיר של כ-500 שקל, שאינם מיוצרים על-ידי חברות מוכרות, ומבטיחים אפליקציות לילדים. "גלובס" בדק שני טאבלטים כאלה, ומצא שהמחיר אמנם נמוך, אך גם האטרקטיביות לילדים לא גבוהה. דגם אחד נמכר כשעליו מותקנות אפליקציות באנגלית לילדים, שאפשר למצוא ולהוריד לבד בחנות של גוגל חינם, ובדגם אחר מותקנים כמה ספרי ילדים פופולריים בעברית. לאור המבחר דל של אפליקציות ושל ספרים, ההורים יכולים למעשה לקנות טאבלט רגיל. בשני הטאבלטים שנבדקו לא הייתה שום הגנה מיוחדת נגד שריטות או נפילות.

Kaya: יש סיפורים לילדים, אין עמידות לשריטות

המותג Kaya מציע טאבלט לילדים בשם Kaya Kids. נתוני החומרה לא גבוהים, מסך בגודל 7 אינץ' באיכות נמוכה אותו מצאנו כרגיש מאוד לשריטות. העיצוב של המכשיר מאוד אפרורי ולפחות ביחידה שלנו היה מודבק בצד האחורי לוגו של חברת בלקברי. לא הצלחנו להבין למה הוא שם, כי מערכת ההפעלה היא אנדרואיד. למכשיר לא היו כפתורי שליטה חיצוניים לסאונד.

מבחינת אפליקציות, בחברה דאגו שהאפליקציות יהיו בעברית ועל זה מגיע להם כל הכבוד. המכשיר כולל בעיקר ספרים כמו דירה להשכיר, בלונים, תירס חם ואצבעונית.

מדובר בספרים שניתן לקרוא לבד או שהטאבלט יקריא אותם, אולם ההבטחה לחוויה אינטראקטיבית שתעשיר את הילד מתממשת רק בחלקה. האינטראקטיביות דלה מאוד ומסתכמת בכמה לחיצות על אובייקטים או דמויות בסיפור, המשמיעים צלילים. מעבר לזה, בהחלט מדובר בצעד יפה. יש גם אפליקציית ציור, גם היא אינה מאוד מגרה ומעניינת אך עדיין חביבה.

מחיר: 500 שקל בטויס אר אס

ChildPad של Arnova: מעוצב אך אטי ובאנגלית

דגם ChildPad של חברת Arnova מגיע במראה צבעוני נעים יותר לעין מטאבלטים במראה שחור אפרורי. הטאבלט עשוי בחלק האחורי מגומי כחול נעים למגע והמסגרת בחלק הקדמי מגיעה בצבע תואם. המסך בגודל 7 אינץ' באיכות נמוכה. לילד אולי איכות הצבעים והתמונה החיוורת פחות תפריע, אולם כדאי לדעת שהמסך סבל לעיתים מבעיות תפעול ומתגובה אטית. הפריע לנו שבחברה לא שילבו כפתורי שליטה פיזיים לעוצמת הסאונד, אלא רק כאלו המופיעים על המסך.

מבחינת אפליקציות ייעודיות לילדים, אפשר למצוא כאן מבחר לא רע, אבל לא עם תוכן בשפה העברית. הראשונה היא חסימת תכנים לא הולמים (רישיון לחצי שנה). מעבר לזה, יש אפליקציות ציור, נגינה על פסנתר, הלבשה של ילדים ופאזלים. המבחר נחמד מאוד, אבל חבל שבחברה שילבו אפליקציות בגרסאות הרזות והחינמיות שלהן, ולא בגרסאות המלאות שעולות כסף.

מחיר: 470 שקל דרך אתר האינטרנט של רשת באג

עוד כתבות

מניות התוכנה צונחות, ושולחות את החברות לחשב מסלול מחדש / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"מלכודת היעילות": חברות התוכנה גילו שמנוע הצמיחה העיקרי עלול להתהפך עליהן

סיילספורס, ServiceNow ו־SAP איבדו עשרות אחוזים מערכן בשנה החולפת, גם בלי נטישה של לקוחות ● בשוק מתגבר החשש שהבינה המלאכותית מייתרת עובדים, ופוגעת ישירות במודל הרישוי שעליו בנויות חברות התוכנה ● ​כך עובדת "מלכודת היעילות"

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל היא לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

אתר BUYME / צילום: צילום מסך

מסע הקניות של הפניקס נמשך: במו"מ לרכישת BUYME לפי שווי של 1 מיליארד שקל

חברת-האם של הפניקס צפויה לרכוש את השליטה בחברת השוברים הדיגיטליים BUYME מידי המשפחות שחר וקז, בעלות השליטה בקבוצת מאיר ● עפ"י ההערכות, העסקה תבוצע באמצעות חברת ההחזקות ולא דרך חברת הביטוח, שכן זו מחזיקה במניות של קבוצת מאיר

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל וויקס: "מודאג מאוד משוק העבודה"

בראיון לתקשורת האמריקאית ובצל השינויים הארגוניים בוויקס, מנכ"ל החברה אבישי אברהמי מתריע מפני פגיעה רחבה בשוק העבודה בעידן ה-AI ● לדבריו, רוב המשרות הפופולריות בארה"ב יושפעו בתוך עשור

אמיר שביט / צילום: יח''צ

יו"ר רשות החשמל: "כשיש הגזמה במחירים, אין ברירה אלא להתערב"

אמיר שביט אומר שהגבלת המחירים שיצרני החשמל דורשים חסכה למדינה מאות מיליוני שקלים ● הוא תוקף את כשלי חברת החשמל, דורש להפריט את תחנת "גזר" ומאמין: המחירים ייוותרו יציבים

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הייעוץ המשפטי ממליץ לפצל כשני שלישים מחוק ההסדרים; מה יישאר בחוץ?

רפורמת החלב, הבנקים הקטנים ומס הקרקעות – בחוץ: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ממליצה להוציא מהמסלול המהיר של חקיקת התקציב כשני שלישים מסעיפי חוק ההסדרים ולקדם אותם בחקיקה רגילה ● באוצר מודאגים מהיקף הפיצולים ומלינים על כך שלא מאפשרים להם לקדם רפורמות מבניות – לא בהסדרים ולא מחוצה להם

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה

משרדי חברת BUYME / צילום: איל יצהר

איך הגיעה חברת BUYME לשווי של מיליארד שקל

הפניקס מנהלת מגעים לרכישת 65% מחברת המתנות והחוויות BUYME ממשפחות שחר וקז ● על פי הערכות, מכירות החברה צומחות ב–25%–30% בשנה, ומחזיקה בנתח השוק הגדול בתחומה

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד / צילום: יח''צ משה אלדן

ראש העיר לוד לא אהב את הסרטון הסאטירי, עכשיו הוא מאיים לתבוע

יוצר התוכן דן פונדק פרסם סרטון סאטירי בו הוא מגיע ללוד ומתאר באופן הומוריסטי את "פינות הנופש" בעיר ● בתגובה, ראש עיריית לוד יאיר רביבו שלח לפונדק מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בטענה כי הציג את לוד "באופן חד-צדדי, פוגעני ומעוות" וגרם לה נזק תדמיתי ● מה הסיכויים של תביעה כזו להתקבל?

עידן מועלם / צילום: תמר מצפי

נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי עידן מועלם למ"מ מנכ"ל רמ"י

מינויו של מועלם אושר לאחר שראש הממשלה ושר השיכון לא רצו למנות לתפקיד בכירים ברמ"י ● המינוי יהיה במשרה חלקית וללא שכר לתקופה של 3 חודשים, אך לא מן הנמנע שיוארך

משרדי WIX בגלילות / צילום: איל יצהר

דור ה-Z לא יבלה שלוש שנים בפקק: השיעור שצריך ללמוד מהמהלך של Wix

הסיפור של שוק התעסוקה לא קשור רק למשאבי אנוש, אלא גם לכלכלות המיקום של מגדלי המשרדים ומגורי העובדים ● ליזמים, למתכננים ולמנהלי שיווק מומלץ לאמץ את מודל 5 ה-ל': לגור, לעבוד, ללמוד, לקנות ולבלות - וכולם באותו מרחב הליכה

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

הסכסוך בבנק הפועלים מסלים: הוועד טוען כי ההנהלה כופה עליו "מכסות" לסימון עובדים

הוועד פנה עם ההסתדרות באופן תקדימי לבית הדין האזורי לענייני עבודה, נגד הנהלת הבנק ● בוועד טוענים כי המנהלים נדרשים לסמן 5% מהעובדים בתור כאלה שנדרשים לשיפור, זאת כחלק משיחות המשוב התקופתיות המתבצעות הבנק

צילום: Shutterstock

הנתונים חושפים: מי העיר עם איכות החיים הגבוהה בארץ, ומי בתחתית?

בהסתמך על כ-60 פרמטרים שונים, הלמ"ס מחשבת את מדדי איכות החיים ב-18 הערים הגדולות • כפר סבא בראש, ירושלים בתחתית, ומי הערים שקפצו לצמרת הדירוג? • המשרוקית של גלובס

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? / צילום: Shutterstock

האם ינואר חזק בבורסה מנבא שנה טובה לחוסכים? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

הבורסה בת"א הניבה תשואה של שנה שלמה בחודש הראשון של 2026 - 10%, וסיפקה רוח גבית לחוסכים בגמל ובהשתלמות, בהמשך לשנה קודמת "משוגעת" ● היסטורית נמצא כי ינואר חזק מוביל בדרך־כלל לשנה חיובית בתשואות ● עוד חודש מאכזב לחוסכים במסלולי S&P 500

פרויקט בקעת ערד1 של אנלייט / צילום: בילקטריק ישראל

שיא באגירה בישראל, מיליארדים בארה"ב: תנופת האנרגיה המתחדשת

רפק אנרג'י ושמיר אנרגיה חתמו אמש עם בנק דיסקונט על הסכם מימון של 800 מיליון שקל להקמת מתקן ייצור סולארי גדול בנגב ● המתקן יהיה בעל כושר ייצור של 174 מגהוואט, ויחזיק ביכולת אגירה של 974 מגהוואט-שעה, שצפוי להיות הגדול ביותר בישראל ● בארה"ב, אנלייט צפויה להשקיע 3 מיליארד דולר בפרויקט לייצור חשמל ושם יכולת האגירה תעמוד על 4 ג'יגהוואט-שעה

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה עשה היסטוריה כאשר נבחר למשחק האולסטאר היוקרתי של ה-NBA, אך השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, ששובר כל תקרת זכוכית אפשרית

חלפני כסף ברחובות טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מצבה של איראן מחמיר והמשטר שולף שפן חדש

הריל האיראני הגיע לשפל חדש - 1.6 מיליון ריאל איראני לדולר אחד ● בניסיון להתמודד עם השחיקה, בבנק המרכזי בטהרן השיקו היום מטבע חדש של 5 מיליון ריאל

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

אילוסטרציה: Shutterstock

"גיליתי שאני כבר לא הבעלים": הסיפור על הקבלן שגנבו ממנו את החברה

הקבלן אפי פריס נקלע לסאגה שלא תיאמן, במהלכה גילה כי מניות החברה שלו הועברו לזרים והפכו לכלי להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליונים ● בראיון לגלובס הוא משחזר את המצוד העצמאי אחר ה"קופים" ואת המאבק המשפטי לעצירת הקריסה של עסקת נדל"ן גדולה

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר