אם אתם נמנים עם הישראלים שמשתדלים לאכול מזון אורגני - בשנים האחרונות יש רבים כאלה - הנתונים שפרסם השבוע משרד החקלאות אמורים להסב לכם קצת נחת.
בסיכום 2012, על-פי בדיקות מעבדה שנערכו לירקות ולפירות אורגניים התגלו שאריות חומרי הדברה רק ב-0.8% מהמקרים. גם מעט הכימיקלים שהתגלו, מקורם בתקלה טכנית ולא בהונאה מכוונת.
במילים אחרות: שום חקלאי אורגני לא נתפס השנה כשהוא מנסה לתחמן ומרסס את חלקותיו ברעלים אסורים. האגדה האורבנית, כאילו "חקלאים רגילים מרססים ביום וחקלאים 'אורגניים' בלילה", נראית רלבנטית פחות מאי-פעם.
סיבה למסיבה? כן ולא. אמנם מדובר ב-0.8% חריגות בלבד - אבל זאת מתוך 48 מקרים שנבדקו. אני נוטה להאמין בניקיון כפיהם של החקלאים האורגניים ובמערכת שמפקחת עליהם, אבל אם משרד החקלאות רוצה לשכנע את הציבור שאורגני זה אורגני, עליו לבצע בדיקות יסודיות בהרבה. ממוצע של דגימה אחת בשבוע בכל הארץ (מתוך 370 חקלאים אורגניים ו-68 אלף דונם גידולים) זה פחות מטיפה בים.
הסיבה השנייה לכך שאין מקום לאופוריה טמונה במשרד החקלאות עצמו. בעוד הוא מנפנף בשיפור הקבוע שחל בתוצרת האורגנית (ב-2010 נמצאו שאריות חומרי הדברה ב-8.6% מהגידולים, וב-2011 רק ב-3.6%), החקלאות האורגנית ממשיכה לקבל מהמדינה יחס של בת חורגת ולא רצויה.
ברוב המדינות המפותחות החקלאות האורגנית זוכה לגב רחב ולתמריצים נדיבים מהממשלה. זאת, מתוך הכרה והבנת יתרונותיה הסביבתיים והבריאותיים ושמדובר בשוק עם פוטנציאל מבטיח לגידול בצמיחה ובתעסוקה. השוק האורגני העולמי עלה השנה להיקף של 63 מיליארד יורו, ורשם בשנים האחרונות את הגידול המרשים מכל תחומי המזון.
חקלאי הולנדי שמסב את חלקותיו לגידול אורגני מקבל תמיכה של יותר מ-1,000 דולר לשנה לדונם מטעים, וכ-200 דולר לשנה לדונם ירקות. מתווים דומים קיימים במדינות רבות אחרות. מנגד, בישראל חקלאי שמבקש לעבור לחקלאות אורגנית לוקח על עצמו סיכון גדול ויוצא כמעט לבד למערכה.
מעצמה חקלאית
היקף הענף האורגני בישראל נאמד ב-2012 במיליארד שקל. 90% מהתוצרת החקלאית האורגנית מיוצאת, כשהלקוחה הנלהבת ביותר היא גרמניה. לצד המוניטין המשובחים שיש לתוצרת האורגנית הישראלית באירופה, הענף בארץ עובר תקופה לא פשוטה - זאת כחלק מההאטה הכללית שפגיעתה קשה יותר בשווקים קטנים שאין להם לובי קולני.
מנכ"לית ארגון החקלאים האורגניים, ד"ר אורנית רז, העבירה השבוע לשר החקלאות יאיר שמיר סקירה על מצבו של הענף, שהוא גם קריאת מצוקה. בלי התגייסות מיידית לסיוע של משרד החקלאות, והענקת רמה גבוהה יותר של ודאות לעוסקים בענף, התחום האורגני בישראל עלול להתכווץ ולחזור להיות נישה זניחה.
ישראל היא מעצמה חקלאית, אבל לשר שמיר יש הזדמנות להפוך אותה למעצמה של חקלאות שמתאימה לרוח התקופה: חקלאות בריאה וסביבתית יותר, שמשתלבת עם עקרונות הצמיחה הירוקה שתהיה כלכלת המחר. נקווה שהקדנציה שלו לא תיזכר ככזו שהחקלאות האורגנית בה חזרה דור או שניים לאחור.