"ההסכם עם החברה לישראל הינו ביטוי יוצא דופן ליחסים המצוינים השוררים בין החברות, ולראייתנו האסטרטגית המשותפת בכל הקשור להשבחת בזן", כך טען ערן שוורץ, מנכ"ל הפטרוכימיים, בתחילת מארס 2012, בהתייחס להסכם שחתמה החברה עם שותפתה לגרעין השליטה בבית הזיקוק בחיפה (הנכס היחיד שבו מחזיקה הפטרוכימיים כיום).
בדיווח לבורסה מאותו יום מסרה הפטרוכימיים כי "נוכח יחסי השותפות הטובים השוררים בין החברה לבין החברה לישראל במסגרת גרעין השליטה בבזן, וראייתם האסטרטגית המשותפת בכל הקשור להשבחתה, הוסכם בין הצדדים כי במידה שתבקש זאת הפטרוכימיים, תשעבד החברה לישראל מניות בזן שבבעלותה לטובת גורם מממן אשר יעמיד לפטרוכימיים אשראי".
תנאי אותו הסכם אפשרו לפטרוכימיים,שבשליטת דיויד פדרמן, אם היא תהיה מעוניינת בכך, לקבל מידי החברה לישראל 3.3% ממניות בזן שאותן תוכל לשעבד לטובת גורם מממן. בתמורה, אמורה הייתה הפטרוכימיים לשלם לחברה לישראל, שבשליטת עידן עופר, עמלה שנתית השווה למכפלת סכום האשראי שטרם נפרע בשיעור ההטבה בריבית, שאותה תקבל הודות להעמדת הבטוחות.
קצת יותר משנה חלפה ולא רק שהסכם בין השותפות בבזן לא יצא לפועל, אלא שנראה שבפטרוכימיים כבר לא בונים על הנדיבות של החברה לישראל שתחלץ אותה מקשייה. הזמן, כך נראה, משחק כעת לטובת החברה לישראל (המחזיקה 37% ממניות בזן). ככל שמצבה של הפטרוכימיים יהיה גרוע יותר, הסיכויים של חברת ההחזקות של עופר להשתלט על מניותיה בבזן (31%) במחיר מציאה - הולכים וגדלים.
תתקשה למצוא רוכש חיצוני
הסיבות לכך הן שתיים. ראשית, מכירת מניות הפטרוכימיים בבזן - מהלך מתבקש בהסדר חוב עתידי - דורשת קבלת היתר מהמדינה לרוכש שיכנס במקום המוכרת לגרעין השליטה בבזן.
בית הזיקוק בחיפה נחשב לנכס חיוני עבור המדינה ולא כל גורם בעל כיסים עמוקים יכול לקבל היתר שליטה בו, במיוחד אם הוא זר. כך, מנעה המדינה לפני מספר שנים מתן היתר שליטה לפטרוכימיים עצמה, כל עוד החזיקו במניותיה האוליגרכים לשעבר, ליאוניד נבזלין, ולדימיר דובוב ומיכאל ברודנו.
שנית, ההסכם לשליטה המשותפת בבזן, שנחתם ביוני 2009, קובע כי במקרה שמי מהצדדים לו - החברה לישראל או הפטרוכימיים - ימכור את מניותיו, הרי שהמכירה תהיה כפופה למתן זכות סירוב ראשונה לצד השני, שיוכל לרכוש בעצמו את המניות, או לחלופין תישמר לו הזכות להצטרף למכירה.
משמעות כל אלה היא שהפטרוכימיים תתקשה מאוד למצוא צד ג' שיקנה את מניותיה בבזן. הרי גוף כזה - גם אם יאושר ע"י המדינה - ימצא את עצמו או לצד בעל שליטה דומיננטי (החברה לישראל), או שיידרש לשלם סכום גבוה במיוחד כדי לרכוש את מניותיהם של שני השותפים בבית הזיקוק. מה שמותיר את החברה לישראל כמועמדת יחידה כמעט לרכישת המניות, כשאלה יוצעו למכירה.