מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, תומך בהמשך העסקתם של בני הזוג עו"ד ברק לייזר ועו"ד איילת פילו בתפקידים בכירים בהנהלת בתי המשפט - לייזר כיועץ המשפטי, ופילו כדוברת בתי המשפט - כך עולה מחוות-דעת ששיגר שפיצר לוועדה להעסקת קרובי משפחה בשירות המדינה, בהתאם למגבלות שהוטלו על שני בני הזוג במטרה למנוע ניגוד עניינים, לאחר כניסתו של לייזר לתפקיד היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט.
במענה לעתירתו לבג"ץ של הפעיל החברתי שבתאי עזריאל, טוענת הפרקליטות כי לא נפל כל פגם במינויו של לייזר לתפקיד היועמ"ש, על אף קרבת המשפחה עם פילו.
"לא הסתירו את הקשר ביניהם"
בעבר נחשף ב"גלובס" כי כחצי שנה לאחר שמונה לייזר לתפקיד היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, חתמו הוא ובת זוגו פילו על הסדרי ניגוד עניינים, כתנאי להמשך העסקת שניהם במערכת בתי המשפט.
במארס 2013 עתר עזריאל לבג"ץ נגד מינויו של לייזר; נגד עבודתה של ועדת המכרזים בנציבות שירות המדינה (נש"מ), בראשות המשנה ליועמ"ש אורית קורן, שהחליטה למנותו לתפקיד; ונגד הוועדה להעסקת קרובי משפחה בנציבות שירות המדינה, שאישרה את המינוי.
בימים האחרונים השיבה הפרקליטות לעתירה, בשמם של לייזר, פילו ויתר הגופים הרשמיים. פורמלית טוענת הפרקליטות כי במקום עתירה לבג"ץ היה על עזריאל לפנות לבית הדין לעבודה, המוסמך לברר נושאים מסוג זה.
לגופן של הטענות, לטענת המדינה "לא נפל פגם במינויו של לייזר ובהתנהלות כלל הגורמים בכל הנוגע למינוי. עו"ד לייזר דיווח על היותו בן זוגה של עו"ד פילו בעת הצגת מועמדותו במכרז לתפקיד היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, ועדת המכרזים ביצעה את תפקידה בבחירת המועמד הראוי ביותר לתפקיד, והחלטת הוועדה להעסקת קרובי משפחה בשירות המדינה התקבלו כדין, והן סבירות בנסיבות העניין".
לייזר מועסק במערכת בתי המשפט מאז פברואר 2004, אז התמנה לעוזר המשפטי של נשיא המחוזי בירושלים, שהיה אז יעקב צמח. כעבור שנתיים עבר ללשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט, ובשנת 2008 מונה ליועץ מקצועי בכיר למנהל בתי המשפט דאז, השופט משה גל, במשרת אמון.
פילו החלה לכהן כ"ראש מערך הדוברות וההסברה" של הנהלת בתי המשפט במארס 2007, ולפני כן עבדה במשרד יחסי ציבור פרטי.
"במהלך עבודתו של עו"ד לייזר בהנהלת בתי המשפט, נוצר קשר בינו לבין עו"ד פילו, והם הפכו לבני זוג", נכתב בהודעת המדינה לבג"ץ. "לא ניתן לומר שבני הזוג הסתירו את הקשר ביניהם".
לתפקיד היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט נבחר לייזר בדצמבר 2011, במקום עו"ד לאה רקובר, שעברה לשמש היועצת המשפטית של משרד המשפטים - במקומו של עו"ד משה דיין, שמונה לנציב שירות המדינה.
לטענת המדינה, בניגוד לטענתו של עזריאל - לייזר דווקא דיווח על קשריו עם עו"ד פילו בטופס המועמדות למכרז. ואכן, לייזר כלל את פילו בדיווח על קרובי משפחה המועסקים באותו משרד ממשלתי, אך הגדיר את תפקידה: "יועצת תקשורת של נשיאת העליון" - ולא דוברת הנהלת בתי המשפט, המדבררת גם את המטה, כולל משרד היועמ"ש.
לטענת הפרקליטות, ועדת המכרזים בנציבות שירות המדינה כלל איננה אמורה לשקול את קרבת המשפחה במסגרת שיקוליה, אלא להעביר את הנושא לבחינת המשרד הרלוונטי, שאמור להחליט אם לאשר את המינוי על אף קרבת המשפחה.
ואולם, המסמכים שצירפה המדינה לבג"ץ מלמדים כי הוועדה להעסקת קרובי משפחה בהנהלת בתי המשפט דנה בנושא יותר מחצי שנה לאחר שלייזר כבר החל בתפקידו, ובמידה רבה סמכה ידיה על המוגמר.
המדינה טוענת כי הדבר נגרם "בשל עיכוב מסוים בפנייתה של הנהלת בתי המשפט לוועדה להעסקת קרובי משפחה", ואולם לא נמסר הנימוק לעיכוב.
כפי שפורסם ב"גלובס", הוועדה החליטה להטיל מגבלות על עבודת בני הזוג, כולל הימנעות הדדית של כל אחד מהם מלעסוק בנושאים המטופלים או נמצאים במסגרת אחריותו של בן הזוג, וכן מלקבל החלטות הקשורות ישירות לבן הזוג.
עוד הצהירו השניים כי "ככל שיהיה צורך בנוכחות משותפת של שנינו בישיבות או בפורומים כאלה, שלא ניתן להימנע מהם, אפנה לקבל הנחיות היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה, ואני מתחייב לפעול בהתאם להנחיות אלה".
"עומדים בתנאי ההסכמים"
עוד מתברר כי האישור שניתן הוא זמני, עד תום 2012, ובנוסף הוטל על מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, להגיש לוועדה חוות-דעת בדבר מידת הצלחת הסדרי ניגוד העניינים, כולל מספר הישיבות המשותפות שבהם השתתפו בני הזוג ונושאים או תחומים שבהם לא ניתן היה למנוע מבני הזוג לעבוד במשותף.
שפיצר הגיש את חוות-הדעת רק באפריל 2013, ובה כתב בלקוניות: "במהלך התקופה הנדונה נחשפתי לעבודתם היומיומית של עו"ד פילו ועו"ד לייזר באופן ישיר, ולטעמי שניהם עומדים בתנאי ההסכמים שעליהם חתמו. במקרים הבודדים שבהם הצטרכה עו"ד פילו לטפל בשאלות הנוגעות לעו"ד לייזר, הנושא הועבר לטיפולו של גורם אחר במחלקת הדוברות של הנהלת בתי המשפט, שהיה בקשר עמי או עם לשכתי".
שפיצר ציין כי "הפורום המשותף היחיד שבו משתתפים לייזר ופילו הוא ישיבות הנהלת המטה, והם מקפידים שלא להתייחס בפורום זה לנושאים הקשורים למי מהם".
בעקבות זאת החליטה הוועדה להעסקת קרובי משפחה בנציבות שירות המדינה להאריך את האישור הזמני להעסקת שני בני הזוג עד לסוף 2013, ואז לבחון שוב את הנושא. הוועדה הנחתה את השניים כי בישיבות שבהם שניהם נוכחים עליהם להקפיד לא רק שלא להתייחס לנושאים הנוגעים לאחד מהם, אלא גם לא ל"נושאים מקצועיים אשר מי מהם מעלה".
ניכר כי הפרקליטות יוצאת מגדרה כדי להגן על המינוי, תוך העלמת חובתה של הנציבות לבחון את נושא קרבת המשפחה עוד קודם לכניסתו של המועמד לתפקיד. "הוועדה איננה יכולה להיגרר לטענות פופוליסטיות", כתבה הפרקליטות, "אין לפגוע יתר על המידה בציפייתם של העובדים המסורים להמשיך במקום העבודה שבחרו לעצמם.
"מדובר בשני עובדים בכירים מאוד במערכת, שבשל אופי תפקידם לא ניתן להעביר אחד מהם לתפקיד אחר, ולפיכך האפשרות היחידה היא להפסיק את העסקתו של אחד מהם. הטענה בדבר עודף היצע של עורכי דין ודוברים איננה טענה רצינית כשמדובר במשרות בכירות מסוג זה". (בג"ץ 1879/13).