"התערבות בשוק הדיור תביא מחסור; הממשלה מגלה אוזלת יד"

"הקשר בין המודל הסוציאל דמוקרטי הישראלי שמשווק במרץ על ידי אנשי מפלגת העבודה לבין המודל המוצלח של הסוציאל דמוקרטים במדינות צפון אירופה כגון דנמרק הוא מקרי", כך אומר פרופ' עומר מואב. "בדנמרק, למשל, אין חסימת יבוא, אין קביעות לעובדים במגזר הציבורי ויש שוק עבודה גמיש. זה אנטיתזה לשוק הישראלי. אין תחליף לקפיטליזם, וגם המדינות הסוציאל דמוקרטיות המצליחות הן קפיטליסטיות".

את הדברים האלה אמר אמש (ד') פרופ' עומר מואב במסגרת אירוע "כלכלה על הבר" של "גלובס", בשיתוף עם בנק לאומי ומיטב דש. מואב, התייחס לשורה ארוכה של נושאים בהם הבעיות בשוק הדיור, תוך שהביע חשש שהניסיונות להתערב בשוק רק יזיקו לציבור, וביקר את השיח הכלכלי שקיים פה ואת התנהלות הממשלה. "המדינה לא מחבלת בדברים בכוונה. הממשלות מגלות אוזלת יד, ובמיוחד ממשלת נתניהו שמגלה אוזלת יד בכל החזיתות".

מואב, שהתמקד ב-"מיתוסים ובורות בעיצוב המדיניות הכלכלית בישראל", אמר כי: "כדי לקיים כלכלת רווחה צריך כלכלה חזקה". לדבריו, "בישראל יש נטייה להעריך דעתנות. אני מזלזל בדעתנות ומעריך ידענות. כך למשל הטענה שתמיד יש לקחת עוד מהעשירים ולתת לעניים היא רדודה.

"למרות שזה נשמע מצוין זה למעשה מאוד מאוד בעייתי, משום שאין לזה גבול. אמנם מערכת המס צריכה להיות פרוגרסיבית ולהקטין פערים, אבל מי רוצה מדיניות עם שוויון מוחלט? הקומוניזם בפועל לא ממש עבד. ההיסטוריה הראתה שכל ניסיון ליצור שוויון מוחלט הסתיים בכישלון מוחלט".

מואב עסק רבות בסוגיית מחירי הדירות ושכר הדירה הנוסקים, תוך שתקף את הניסיונות השגויים להתערבות בשווקים אלה. כך, לדבריו בעניין פיקוח על שכר דירה, "אי אפשר לרבע את המעגל. כל התערבות תיצור חוסר בדירות. פטנטים לא יעבדו", הוא אמר.

לדידו של מואב, "הבעיה לא מתחילה בשכר הדירה הגבוה, ולכן הפיתרון הוא לא קביעת שכר דירה מקסימלי. גם בנושא זה אמרה יחימוביץ שאם פיקוח על שכר הדירה טוב לתושבי ניו יורק, זה טוב לנו. אבל ידוע שם שזה כישלון ויוצר עיוותים. בכלכלה אי אפשר לעשות הוקוס פוקוס, וניסיון להוריד מחירים בכח באמצעות חקיקה ייצור מחסור. מי שמשלם את המחיר הוא מי שמשכיר את הדירה כשבמקביל האנשים האחרים שמבקשים לשכור דירה ולא מצליחים למצוא דירה נאלצים לשלם יותר. גם בת"א זה יצור מצב דומה".

מואב המשיך וציין כי "זו לא רק תיאוריה". בהתייחסו לחוק הגנת הדייר בישראל הוא אמר כי "ניסינו זאת ולכן אמירות אלה מקוממות אותי - של יחימוביץ, של חברתיים ושל חלק מהמוחאים. שיבדקו את המציאות ויראו מה קרה בישראל בשנות החמישים עם חוק הגנת הדייר שהקפיא נומינלית את שכר הדירה, ואסר על פינוי הדייר גם בסיום חוזה. מדינת ישראל עשתה אז עוול מוסרי בלתי רגיל והחרימה לבעלי הבתים את הבתים שלהם בצורה אקראית ובמחיר אפסי. האם זה פתר בעיה כלשהי? לא, להיפך. זה הקטין את הרצון להשכיר דירות".

מואב תולה חלק מהאשמה למצב היצע הדירות בישראל, במדיניות הממשלה ולדומיננטיות החרדית-דתית במשרד השיכון בממשלה הקודמת. "עד עכשיו כששר השיכון אמר 'זוג צעיר לא יכול לקנות דירה' הוא התכוון לזוג חרדי שלא יכול לקנות דירה. זה בא לידי ביטוי גם בסובסידיות. כבר במחאה אמרתי שמה שיקרה שהמדינה תשקיע בדירות, המוחאים ישלמו על זה דרך המסים, ומי שיקבל את הדירות זה החרדים - וזה מה שקרה".

כך או אחרת, ביחס לקריאות להגביל רכישת דירות לצרכי השקעה אומר מואב כי "צמצום ביקוש של המשקיעים יביא להקטנת המלאי. כאשר האוצר מטיל מסים מכוונים על מי שרוכש דירה להשקעה זה מיידית הופך לנטל על שוכרי הדירה. העלאת המס על המשכיר תגולגל לשוכרים. כדי לטפל במחירי הדירות יש לטפל בצד ההיצע". לגבי רעיון הדיור בר השגה הוא אמר ש"סיבסוד בניה מסיבית של דירות למגורים מתחת למחיר השוק יעבוד אך לא בחינם, כי יש מחיר לסבסוד ותמיד יהיה סבסוד צולב".

בדבריו הוא התייחס גם לסוגיית ה'קנו כחול לבן' ("זה קשקוש", לדבריו) ותקף את ההיגיון שמאחורי יוזמה זו שלא משרתת את מטרתה המוצהרת של יצירת מקומות עבודה, אלא שיש לה מחיר חברתי גבוה. "למניעת יבוא לישראל, אפילו חלקית, יש מחיר במחיר המחיה", אמר והסביר ש"בישראל אנו גדלים מינקות עם המסר שהיצוא - שמייצר עבודה ומכניס כסף זר - זה דבר טוב ויבוא זה דבר רע.

"ח"כ שלי יחימוביץ נושאת כיום את דגל ה'אנטי יבוא'. אבל איך שלא נסובב את זה, יש פה פרדוקס. כל מה שטוב ביצוא זה שהוא מאפשר יבוא ויש קשר הדוק בין השניים שהיקפיהם כמעט זהים זה לזה, וזה לא במקרה. לכן מדיניות של שמירה על היבוא היא בזבזנית. לא מדובר רק בשריפת המשאבים לטובת העניין אלא גם בפגיעה באיכות החיים של הציבור בגלל יוקר המחיה שעולה".

לתפיסת מואב, "פתיחת המשק מביאה תועלת לאיכות החיים של הציבור. אבל, יש פה אידיאולוגיה של בורות שאומרת שהכלכלה אינה מקצוע ושהכל עניין של אידיאולוגיות. האידיאולוגיה הזו פוגעת ברווחה של הציבור, ובסופו של דבר יש פה תוצאה טרגית". לדבריו, "הכסף לחינוך יגיע מכלכלה משגשגת ולא מכלכלה פרימיטיבית כתוצאה מסגירת המשק לשגשוג".

פרופ' מואב התייחס גם לסוגיית "אגרת גודש", שקיימת למשל, במרכז לונדון ובנתיב המהיר בכניסה לת"א. "אנשים לרוב לא אוהבים זאת. אבל בעוד שבדר"כ אנשים חושבים על מחיר כמשהו מעולם הצדק וחלוקת הכסף, אני לא מקבל טענות אלה. הגיוני גם מעולם הצדק שהמדינה תגבה תשלום מאנשים שמשתמשים בכביש ולא מכולם, כאשר בעולם האי-שוויון אגרות גודש הן מהמסים הפרוגרסיביים ביותר. כלכלנים רואים במנגנון המחירים כמנגנון שתפקידו לעשות הקצאה ולא צדק".

במפגש "כלכלה על הבר" השתתף גם יוסי פרניק, סמנכ"ל מיטב טרייד. פרניק עסק בנושא "בין השקעות להימורים". הוא הסביר כי: "יש קו דק מאוד בין הימורים לבין השקעות בבורסה שמי שחוצה אותו עלול להפסיד חלק גדול מכספו. לכן, מי שלא יודע להתמודד עם תנודתיות בשוק ההון למשל בגלל טווח השקעה והצורך בכסף או יחס שנאת הסיכון - שלא יבנה תיק תנודתי, למשל עם שיעור מניות גבוה, כי אז הוא כאילו נכנס עם הראש בקיר", אמר פרניק.

עוד התייחס פרניק, לסכנות במסחר ממונף, ואמר כי: "יש לדעת שכשאנו סוחרים במינוף מאוד גבוה התנודתיות של התיק שלנו תהיה גבוהה מאוד. אותן חברות שמספקות מסחר ממונף, למשל בפורקס, מסוכנות ולצערי הרגולטור לא עושה די בעניין זה. המון אנשים נופלים בזה. כמו כן, כבני-אדם יש לנו נטיה להימורים. לכן לדעתי רצוי להשקיע את רוב הכסף במה שמתאים לנו, אך חלק קטן מהכסף ניתן להשקיע בספקולציה מושכלת, זאת לאחר לימוד ההשקעה".

מפגשי "כלכלה על הבר" של "גלובס", בשיתוף בנק לאומי ובית ההשקעות מיטב דש, הם פרויקט הפקה ותוכן ייחודי, המבקש לקרב את הציבור הרחב לנושאים כלכליים מחיי היום יום של כל אחד ואחת מאתנו. במסגרת הפרויקט מקיים "גלובס" הרצאות ודיונים פתוחים בפאבים נבחרים ברחבי הארץ, לקידום תחום החינוך הפיננסי בארץ ולטובת הידע הכלכלי של הציבור.

המפגש הבא יתקיים ביום ד', 10.7, בראשל"צ, בו נארח את כרמל שאמה הכהן.