גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיות: עבירת הסוביודיצה הפכה לאות מתה; יש לשקול לבטלה

‏‎‎האם צריך לבטל את עבירת הסוביודיצה, שלפיה אין להתיר פרסומים בנוגע להליך פלילי מתנהל במטרה להשפיע על תוצאותיו? שופטת העליון אסתר חיות סבורה שכן

‏‎‎האם צריך לבטל את עבירת הסוביודיצה, המופיעה בחוק העונשין, ולפיה אין להתיר פרסומים בנוגע להליך פלילי תלוי ועומד במטרה להשפיע על מהלכו או תוצאותיו?

לדעת שופטת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בהחלט צריך לשקול את ביטול העבירה, נוכח העובדה שהיא הפכה ל"אות מתה", ולבחון מודל אכיפה שונה, באמצעות כללי האתיקה העיתונאית - כך עולה מדברים שנשאה חיות בכנס שהתקיים בסוף השבוע באילת, ביוזמת מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין והמרכז למשפט ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן, בנושא "ליטיגציה, תקשורת ופרקטיקה".

‏בתשובה לשאלותיה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר דפנה אבניאלי, חשפה השופטת חיות את תפיסותיה המקצועיות בנושא מעורבות התקשורת בסיקור הליכים משפטיים.

"על-פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה", אמרה חיות, "מאחר שחופש הביטוי מקבל מעמד בכורה, ההנחיה היא שלא להעמיד לדין בעבירת סוביודיצה, אלא במקרים יוצאי דופן. אני לא יודעת לאיזה מקרה יוצא דופן מחכים, אבל אם מחפשים אותו, אפשר למצוא אותו כל יום בתקשורת שלנו.

"האם צריך להעמיד לדין כל יום? האם צריך לחדש את האכיפה? אין פה כל-כך מה לחדש, מעולם לא הייתה אכיפה. תמיד הלכו על בהונות לגבי אכיפה. אני לא בטוחה שצריך לשמר את הנורמה הפלילית הזו, יש לי הרהורים על כך וצריך חשיבה מחודשת".

‎‎אכיפה בלתי אפשרית

‏בין הסיבות התומכות לדעת חיות בביטול העבירה - מצב של אי-אכיפת נורמה פלילית הוא מצב "לא בריא" לדעתה, המכרסם בעיקרון שלטון החוק; קיומם של מודלים אלטרנטיביים להגנת טוהר ההליך השיפוטי, על בסיס אתיקה עיתונאית, שתיאכף על יסוד הדין המשמעתי של מועצת העיתונות, ואתיקה של עורכי דין, באמצעות בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין; וכן הקושי ההולך וגובר להגדיר מהו פרסום.

"השיח הציבורי היום הוא כבר לא רק בעיתונות הכתובה, ברדיו ובטלוויזיה", אמרה חיות, "השיח מתנהל בתקשורת מקוונת, רשתות חברתיות, אינטרנט, יש בלוגרים. האם נטיל אחריות פלילית על האכסניה? גוגל? ויקיפדיה? זה אתגר גדול, והאכיפה נעשית יותר ויותר בלתי אפשרית".

‏גם בשאלה האם שופטים מושפעים מפרסומים תקשורתיים על אודות התיקים המתנהלים בפניהם, הציגה חיות גישה פרגמטית. היא הזכירה את דבריו של השופט אהרן ברק בפסק הדין בעניינה של העיתונאית אורלי אזולאי, אז כתב כי שופטים יודעים "לשים חיץ" בין מה שהם רואים ושומעים בתוך אולם בית המשפט, לבין פרסומים המתחוללים סביב המשפט. ואולם, לדברי חיות, "בכנות ראויה להערכה, ברק אמר שהוא איננו בטוח שזה חיץ בלתי חדיר. לכן, יש אמנם חזקה שאנחנו שופטים מקצועיים ויודעים לעשות את ההפרדה, אבל יש גם חזקה ניתנת לסתירה שאנחנו בני אדם, בשר ודם, וגם את זה צריך לקחת בחשבון".

השופטת אבניאלי הצטרפה לדברים אלה של חיות. "שופטים יכולים לומר שהם לא קוראים עיתונים ולא רואים חדשות, אבל הם בטח מדברים עם אנשים שקוראים עיתונים ורואים טלוויזיה", אמרה אבניאלי, "כך שכולנו לא חסינים מפני ההשפעות של התקשורת. הסיקור היומיומי של ההליכים המשפטיים בבתי המשפט נועד להבטיח את זכות הציבור לדעת ואת עיקרון פומביות הדיון, אבל מצד שני התקשורת היא מובילת דעת קהל ויוצרת דעת קהל ויוצרת ציפייה בציבור להתרחשויות כאלה ואחרות.

"היום יושבים כתבים עם טלפונים ומדווחים מתוך האולם, הרבה פעמים לפני שפסק הדין יוצא, לפני שהצדדים עצמם מבינים מה הייתה הכוונה בפסק הדין, התקשורת כבר מדווחת ובכך יוצרת דעת קהל ותובנה של הציבור לגבי המתרחש באולמות המשפט בקצב מהיר כל-כך, שאנחנו לא יכולים להדביק אותו".

‎‎‏"השופט הוא לא הסיפור"

‏חיות הפגינה גישה שמרנית ביחס לראיונות של שופטים בתקשורת, ואפילו ביחס לאופן שבו שופטים מתבטאים בתוך פסקי הדין. "יש לברך על הגישה המסורתית, שלפיה שופטים אומרים את דברם רק באמצעות פסקי דין", אמרה חיות, "אינם מתראיינים ואינם מוסרים מידע לתקשורת. הגישה הזו תואמת את תפיסת העולם השיפוטית שלי. שופטים צריכים לזכור לאורך כל הדרך שהסיפור הוא לא עליהם, והשופטים לא צריכים לשים עצמם במרכז הבמה של ההליך המשפטי. הסיפור הוא על בעלי הדין, ההליך העדויות ופסק הדין.

‏"לכן, אני לא חושבת שצריך להאיר את השופט ברמה האישית, את הדעות שלו. זה גם איננו תפקידו של שופט מכהן להתראיין על נושאים שעל סדר היום הציבורי, וגם לא של שופטים בדימוס.

"אנחנו עדים בשנים האחרונות לתופעה ששופטים פושטים את הגלימה וזמן קצר אחר-כך נהיים פרשנים גם של פסקי דין שהם נתנו בעבר וגם של פסקי דין של שופטים אחרים, ואני אינני חושבת שזו תופעה רצויה".

‏חיות מתחה ביקורת אפילו על כתיבה אישית מדי בפסקי דין - שאיפיינה בעבר את השופט מישאל חשין, ומבין השופטים המכהנים בעליון כיום מאפיינת בעיקר את השופט אליקים רובינשטיין.

"גם בכתיבת פסקי דין שופט צריך לזכור שהסיפור הוא לא עליו", אמרה חיות. "יש שופטים שנוטים לכתיבה בנימה אישית, זו לא גישתי ולא תפיסתי. אני לא מקבלת ששופט מכניס את חיבוטי הנפש שלו לתוך פסק הדין ומספק שדעתו היטלטלה אנה ואנה, הסיפור של התיק מזכיר לו חוויות אישיות, והוא מכניס אותן לפסקי הדין. בתפיסת העולם שלי זה לא נכון לעשות כך". ‏‎‎‏

‎‎נימוקי חיות לביטול הסוביודיצה

■ מצב של אי-אכיפת נורמה פלילית הוא מצב "לא בריא", המכרסם בעיקרון שלטון החוק.

‏■ ‎‎קיומם של מודלים אלטרנטיביים - על בסיס אתיקה עיתונאית, שתיאכף על יסוד הדין המשמעתי של מועצת העיתונות, ואתיקה של עורכי דין - באמצעות בתי הדין המשמעתיים של הלשכה.

■ ‎‎הקושי ההולך וגובר להגדיר מהו פרסום.

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

ישראל קנדה מייעדת את החברה הממוזגת לת"א 35. זה לא יהיה קל

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: מוכנים למו"מ עם איראן ביום שישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט