המוסדיים הגדולים לא יכולים יותר לקנות מניות בנקים

פסגות, אקסלנס ומיטב דש קרובים להחזקה המקסימלית המותרת - 5% ■ כמה מהגופים ביקשו מבנק ישראל הקלות, אך נענו בשלילה ■ מכיוון שתעודות הסל מחויבות לרכוש מניות בנקים, הנפגעים הם הלקוחות בשאר המוצרים

כאילו לא די במחזורי המסחר המצטמקים בבורסה בת"א, צצה בתקופה האחרונה בעיה חדשה - חלק גדול מהגופים המוסדיים מנועים מלרכוש מניות נוספות של הבנקים. נזכיר, כי לפי הכללים שנקבעו בחוק מראני בשנת 2002, גוף המבקש להחזיק מעל ל-5% ממניות בנק בישראל, נדרש לקבלת היתר שליטה מידי בנק ישראל.

בעקבות צמיחת ענף תעודות הסל, שהיקף נכסיו עומד כיום על כ-85 מיליארד שקל, ומגמת המיזוגים שניכרה בשוק ההון המקומי (מיזוג מיטב ודש ורכישת מבט תעודות סל על ידי פסגות), נוצר מצב בו חלק משמעותי מהמוסדיים - בעיקר אלו בעלי חברות תעודות סל - הגיעו להחזקה של קרוב ל-5% ברוב מניות הבנקים. בין הגופים שהגיעו לרף ההחזקות המקסימלי ניתן למצוא את פסגות, אקסלנס ומיטב דש, המנהלים נכסים בהיקף מאות מיליארדי שקלים.

חלק מהגופים המוסדיים, לרבות איגוד בתי ההשקעות בראשות מנכ"ל פסגות חגי בדש, מנסים לטפל כיום בנושא. בדש עצמו טוען כי "מגבלת ההחזקה בתאגידים בנקאיים שחלה כיום על בתי ההשקעות הינה בלתי סבירה. הגופים מוגבלים ברכישת מניות הבנקים עבור לקוחותיהם, וזאת ללא קשר להיקף הנכסים אותם הם מנהלים". אלא שבבנק ישראל מסרבים לתת הקלות, שכן לטעמם המצב שנוצר הוא סימפטום לבעיית הריכוזיות בשוק ההון, ולא זו הדרך הנכונה לפתור אותה.

ל"גלובס" נודע, כי חלק מבתי ההשקעות שאינם משלימים עם רוע הגזירה פנו אל המפקח על הבנקים, דודו זקן, בבקשה להקלות בתנאים. לזקן הוצעו מספר פתרונות, ובהם הגדלת ההחזקה האפשרית במניות בנקים ללא הגשת בקשה להיתר שליטה.

פתרון נוסף הוא להותיר את הרף המקורי ברמה של 5%, אך להחריג את החזקות תעודות הסל לצורך הספירה, וזאת בתמורה לוויתור שלהן על זכות ההצבעה באסיפות. לפי הערכות, רשות ני"ע והבורסה תומכות בהצעה זו. "מי שמחזיק בתעודת סל שחשופה למניות הבנקים, לא עושה זאת כדי להשתתף בהצבעות. לטעמי אפשר לוותר על זכות ההצבעה הזאת", אומר רונן מטמון, מנהל ההשקעות הראשי באקסלנס גמל.

"הנזק מהגדלת הריכוזיות - גובר"

כאמור, אין בכוונתו של זקן להגמיש את התנאים שנקבעו במסגרת ועדת מראני לפני 11 שנה. לגישתו, הגדלת רף ההחזקה במניות הבנקים תהווה תקדים - כשהיום יגדילו ל-7%, ועם המשך צמיחת ענף תעודות הסל שוב יבקשו להגדיל את הרף ל-10%, וכך הלאה. גם להצעה להחריג את תעודות הסל מסרבים בבנק ישראל, גם אם ייקבע רשמית כי תעודות הסל לא יוכלו להשתתף בהצבעות באסיפות של בעלי מניות.

ההתנגדות להצעה זו נובעת מכך, שאם מראש פוסלים את החזקות תעודות הסל, הרי שהמשמעות היא שמחזקים את כוחם של שאר בעלי המניות בבנק, שמשקלם היחסי בהצבעה גדל - מה שלא נראה נכון בעיני בנק ישראל.

להערכת בנק ישראל, סוגיית ההחזקה במניות הבנקים היא בסך הכול סימפטום לריכוזיות שנוצרה בעקבות המיזוגים האחרונים. מבחינתו, הפתרון הנכון לסיטואציה שנוצרה הוא לאלץ את בתי ההשקעות הגדולים למכור את חברות תעודות הסל. "צריך להסתכל בצורה רחבה על משמעות המצב שנוצר", אומר גורם המקורב לבנק ישראל. "יש קשרים רבים בין הבנקים למוסדיים הנובעים מהחזקות צולבות. אסור לתת יד ולהגדיל עוד יותר את הקשרים, זה לא בריא". הגורם מעריך כי "אם בנק ישראל יאשר למוסדיים להגדיל את ההחזקות בבנקים, הרי שהנזק שייגרם מהגדלת הריכוזיות יהיה גבוה מהתועלת שיביא צעד זה".

עיוות שפוגע גם במחזורי המסחר

מגבלת ההחזקה שנקבעה בוועדת מראני נבעה מההנחה כי משקיע המעוניין להגדיל את החזקותיו במניות בנק למעל 5%, אינו פועל כמשקיע פיננסי. לפיכך, יש לדרוש ממנו לקבל היתר שליטה מבנק ישראל בטרם יגדיל את החזקותיו.

"אין שום בעיה עם מסקנות ועדת מראני, רק שהיא לא לקחה בחשבון את התפתחות ענף תעודות הסל", אומר יאיר ספלטר, מנהל ההשקעות הראשי במיטב-דש. "אנחנו לא הראשונים שנתקלו במגבלות האלה ומאולצים להתמודד איתן, כך שברור כי דרוש כאן פתרון מערכתי לשוק".

כאמור, ענף תעודות הסל נמצא בצמיחה מהירה. היקף התעודות שעוקבות אחר מדד הבנקים עומד כיום על 4.6 מיליארד שקל. לכך יש להוסיף את העובדה כי מניות הבנקים מככבות גם במדדים נוספים, כגון המעו"ף ומדד ת"א 100.

נכון להיום, ובהתאם לשווי השוק הנוכחי של מניות הבנקים, היקף החשיפה המקסימלי האפשרי בכל גוף למניית בנק הפועלים לדוגמה הוא כ-1.1 מיליארד שקל, וללאומי הוא עומד על 890 מיליון שקל (הרשימה המלאה - ראו טבלה).

לעומת זאת, היקף הנכסים שמנהלת פסגות לדוגמה עומד על 170 מיליארד שקל, ובמיטב-דש 110 מיליארד שקל. מאחר שתעודות הסל מחויבות לרכוש את מניות הבנקים בהתאם למשקלן במדד, מי שמשלם את מחיר העיוות הם העמיתים בשאר הפעילויות (ניהול תיקים, קרנות נאמנות וכדומה), כאשר בית ההשקעות שמנהל את כספם מחזיק גם בפעילות תעודות סל, ובפועל במקרים רבים לא ניתן לקנות עבורם מניות בנקים.

כתוצאה מהעיוות הזה, גם מחזורי המסחר בבורסה - שממילא סובלים מחולשה - נפגעים עוד יותר, שכן שחקנים גדולים יחסית אינם יכולים לרכוש סחורה. "יש מקרים שבהם מנהלי השקעות בחלקים שונים של בית ההשקעות רבים ביניהם, מי ירכוש את מניות הבנקים עבור לקוחותיו", אומר גורם באחד מבתי ההשקעות.

האחרים מחפשים פתרונות יצירתיים: "בלית ברירה, אני נאלץ לקנות תעודות סל אצל המתחרים (רכישת תעודות סל אינה נחשבת בספירה כהחזקה במניות הבנקים, ל.א, ע.א)", מספר מטמון. "אין ספק שאנו נמצאים בבעיה, ולצערי אנחנו ממש לא הגוף היחיד".

למרות שכל הצדדים מודעים לבעיה, לא מסתמן כי יימצא לה פתרון בקרוב. מנגד, בזמן שהיקף הנכסים של הגופים המנהלים הולך וגדל כתוצאה מהפקדות של העמיתים, העיוות שנוצר רק צפוי להחריף.

החזקות בתי השקעות
 החזקות בתי השקעות