פרופ' יוסף אדרעי / מומחה למדיניות מסים באוניברסיטת חיפה
"המס הוא המחיר שכל אחד ואחת נדרשים לשלם עבור הסחורות והשירותים הציבוריים שהמדינה מספקת. החברות הללו הן 'משתמשות כבדות' של השירותים הציבוריים, ואני משוכנע שהן לא רוצות להפוך ל'רוכבות חופשיות' (free riders), ובעברית מקובלת: 'אוכלי חינם'. הן עובדות בישראל לא בגלל הטבות המס, אלא מכיוון שההון האנושי וההון החברתי בישראל מבטיח להן תשואה גבוהה.
"אם ישראל צריכה בכלל לעודד חברות להמשיך ולהשקיע בישראל, היא צריכה לעשות זאת על-ידי שיפור התשתיות, מערכת החינוך ובמקרים מיוחדים ונדירים בהטבות 'תפורות' ומיוחדות לסוגי פעילות מיוחדים.
"התפיסה הגלומה בחוק עידוד השקעות הון מעידה על כשל גדול בתהליך קבלת ההחלטות. פקידי השומה כורעים תחת נטל העבודה, ועל כן הסכר נפרץ, וההטבות החלו לזרום כמעט בלי פיקוח.
"אני מקווה שהחשיפה של הנתונים הללו יביאו את ממשלת ישראל לבחון את ההצדקות לקיומו של החוק באמצעות ועדה ציבורית בראשות שופט של בית המשפט העליון".
פרופ' אבי בן-בסט / האוניברסיטה העברית והמרכז ללימודים אקדמיים, לשעבר מנכ"ל האוצר
"העובדה שחברת טבע קיבלה כמעט 12 מיליארד שקל כהטבות מס בין השנים 2006-2011, היא אבסורד; הפכנו ממש למדינת טבע. כמה מהקריטריונים לקבלת הטבות מס לפי חוק עידוד השקעות הון צריכים להתבטל, והראשון שבהם הוא קריטריון הגודל.
"הקריטריון של הגודל, שעל בסיסו הגענו לכך שארבע חברות מקבלות 70% מההטבות, הוא שערורייתי. אם אותן הטבות היו מחולקות בצורה דיפרנציאלית יותר, והיו נהנות מהן גם חברות קטנות - היינו מקבלים צמיחה גדולה יותר. אין שום היגיון כלכלי בלתמוך דווקא בחזקים".
עו"ד אוריאל לין / נשיא איגוד לשכות המסחר
"השאלות החשובות הן כיצד מרשים לעצמם עובדים ברשויות המדינה שלא לחשוף באופן מלא למחוקקים את מלוא משקל הטבות המס בתקציב המדינה ובחוקים המוצעים על-ידם, וכיצד מחוקקים מרשים לעצמם להעביר חוקים המחלקים הטבות מס בהיקפים כאלה, מבלי שהם מקבלים את מלוא המידע מהו המשקל וההיקף האמיתי של ההטבות הללו.
"את שני הפגמים היסודיים האלה יש לתקן בדחיפות, ולהעביר חוק שעיקרו יהיה חובת השקיפות המלאה של השימוש בתקציבי המדינה".