לבני קוראת את השופטים לסדר

היום (ד') מתפרסם פסק דין של שופטת בית המשפט השלום בירושלים, חנה מרים לומפ, שענינו חייל שהיכה באכזריות 3 עוברי אורח ערבים שלא עשו לו, או למישהו, דבר (טובה צימוקי, "ידיעות אחרונות").

בפסק דינה כתבה השופטת כי "העונש הראוי בשל מעשים מסוג זה הוא מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח". נשמע הגיוני. אבל מיד לאחר מכן גוזרת השופטת על הבריון המכה גזר דין, שעל-פי הגדרתה שלה הוא בלתי ראוי בעליל. לא מאסר ממושך, אלא חודשיים בלבד. חודשיים!

השופטת נימקה זאת, כרגיל במקרים כאלה, בנסיבות מקלות. נסיבות לא קלות, אבל בהחלט חורגות, בוודאות לא כאלה היכולות להסביר הכאה אכזרית של עוברי אורח, ללא כל סיבה (אם מתעלמים מסיבת היותם ערבים).

פורנוגרפיה היא עניין של פרוצדורה?

היום מתפרסמת ידיעה נוספת ("הארץ") שיש לראותה בהקשר זה. שרת המשפטים ציפי לבני הגישה תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים נגד הרכב של 3 שופטים שדנו במקרה אונס.

סנגורי הנאשמים ביקשו מהמתלוננת לתאר בפירוט את המעשה, והשופטים הצטרפו לסנגורים בהצגת שאלות אינטימיות (בין השאר הורו לנערה לשכב על הרצפה ולהציג איך "פעלו" האנסים). מדובר בנערה בת 14, שחשה מושפלת מהחיטוט הפומבי באיבריה האינטימיים, לעיני ולאוזני ארבעת הנאשמים באונס.

הנאנסת כשק חבטות

עכשיו איגוד השופטים כועס על לבני בשל תלונתה לנציב (התביעה הגישה תלונה למנהל בתי המשפט). השופטים הפגועים טוענים כי לבני פעלה בחוסר סמכות, ושאר טיעונים פרוצדורליים בעיקרם.

אלא שאת לבני מעניינת יותר המהות. שופטים אמורים להגן על קורבנות תקיפה בכל צורותיה, מפני תקיפה נוספת, לא פחות אכזרית, מצד פרקליטי התוקפים. כי אם עדים ומתלוננים ירגישו שבית המשפט מאפשר לעורכי הדין לעשות מהם שק חבטות, הם יימנעו מלהתלונן ולהעיד. לבני הסיקה כי במקרה זה שופטי ההרכב לא מילאו את תפקידם.

שני מקרים - בשניהם שופטים ששיקול-דעתם במקרים אלה נראה לקוי במידה בלתי סבירה. אי-אפשר שלא תעלה התחושה שאולי הם נוהגים כך גם במקרים אחרים, ושבוודאי יש עוד שופטים כמותם. לכן צריך לטפל בתופעה, כפי שנראה שלבני מתכוונת לעשות.

דורנר מחכה לתלונות

יש המתנהגים אחרת. דליה דורנר, למשל, שופטת העליון שהפכה לנשיאת מועצת העיתונות. היא מודיעה לכל דורש כי היא אינה מטפלת בשום חריגות ועבירות של אמצעי תקשורת על תקנון האתיקה - אלא אם כן יש תלונה.

כאשר את רואה עבירה, שאלתי אותה פעם, ואם אין עליה תלונה, למה שאת לא תגישי? "אני?", הזדעזעה, "זה לא תפקידי".

וכך, העיתונות מידרדרת, ודורנר ממשיכה לחכות לתלונה. שהרי היא לא באה מהעליון למועצה בשביל לעבוד. היא באה לנוח. נראה כי המנטליות של לבני שונה בתכלית.