"דיני התאגידים של מדינת דלאוור התפתחו כתוצאה מתאונה היסטורית", אומר לנו בחיוך ג'ק ג'ייקובס, שופט בית המשפט העליון של דלאוור. "לכל אחת מ-13 המושבות הראשונות של ארה"ב הייתה מערכת דינים שונה. אחרי חתימת החוקה של ארה"ב החלו המדינות למזג את בתי המשפט שלהן למערכת אחת, אבל בדלאוור הלכו הפוך, ויצרו - בניגוד למהלך ההיסטורי - בתי משפט מסחריים נפרדים, שדנו בנושאי קניין, קרקעות, היבטים שונים של דיני חוזים ודינים מסחריים. כתוצאה מ'התאונה ההיסטורית' הזו הפכו דיני התאגידים לחלק מבית המשפט של דלאוור, וכך הוא צבר מומחיות רבה בתחומי משפט מסחרי".
לפני כשבועיים היה השופט ג'ייקובס אורח הכבוד בכנס שהתקיים בקריה האקדמית אונו, בנושא הפיקוח על בעלי המניות והשליטה בתאגידים. חלק ניכר מהכנס הוקדש לפעולת בית המשפט הכלכלי בישראל, והשוואת תפקודו לאופן שבו מתנהלים דיני התאגידים בדלאוור, הנחשבת למדינה המובילה בעולם בתחום ההתאגדות של חברות. שני שלישים מהחברות הציבוריות וכמחצית מהחברות הפרטיות בארה"ב בוחרות להתאגד בדלאוור, וכך גם יותר מ-50% מחברות הסטארט-אפ הישראליות. העליונות של דלאוור בתחום ההתאגדות נזקפת לזכות קיומו של בית משפט מתמחה בדיני חברות. ג'ייקובס מכהן שנים רבות כשופט תאגידים בדלאוור, תחילה בערכאה הראשונה וכיום בבית המשפט העליון המדינתי.
"יהיה זה יומרני מצידי לנסות לענות על השאלה - האם דיני התאגידים שלנו יכולים להוות מושא שאיפה עבור מדינות אחרות", אומר ג'ייקובס בראיון ל"גלובס" בעת ביקורו בישראל. "אומרים לי שיש כמה מדינות בארה"ב שבהן מאזכרים את פסקי הדין שלנו. האם דיני התאגידים של דלאוור יכולים להצליח במדינות שבהן כלכלה שונה ומבנה משפטי שונה? זה לא ברור. אבל בסוגים מסוימים של מערכות משפטיות זה עשוי לעבוד".
- מה הם העקרונות העיקריים של דיני התאגידים בדלאוור שהופכים אותם לכה מתקדמים? מה אנחנו יכולים ללמוד מכם ולאמץ לשיטה שלנו?
"אחד העקרונות הוא שהחוק עצמו מאוד פתוח ומאפשר חופש גדול לצדדים מצד אחד; ומצד שני הפיקוח על האופן שבו משתמשים הצדדים בחופש זה מצוי בידי בית המשפט. החוק שהמחוקק יוצר קובע מקבץ בסיסי של כללים טכניים לדברים העיקריים, כמו אספות של בעלי מניות, ישיבות דירקטוריון, בחירת דירקטורים וכו'. אבל במונחים של שיקול-הדעת, איך דירקטורים מבצעים את משימותיהם, החקיקה אינה מתייחסת לכך כלל. כלומר, לדירקטורים יש סמכויות נרחבות, שהחוק אינו מגביל אותן, אך סמכויותיהם יכולות להיות מוגבלות על-ידי החלטות ופסיקות של בתי המשפט. זה עיקרון אחד מרכזי".
עורכי הדין מפיקים רווח נאה מההנפקות
- אחת הבעיות שיש בשיטת המשפט הישראלית היא שהמשפט האזרחי איננו חד-משמעי ויש מקום רב לפרשנות. הדבר יוצר אי-ודאות של החוק, כך שעורכי דין אינם יכולים לנבא אפילו בקירוב מה תהיה תוצאת ההליך המשפטי. אילו פתרונות יכולים להיות לכך בתחום דיני התאגידים?
"אותה טענה נשמעה גם לגבי החקיקה בדלאוור. החוק אצלנו אינו סובל מעמימות, כמו משתיקה בתחומים מסוימים. הוא פשוט איננו מספק הדרכה בתחומים שונים, וגם לא מצפים ממנו לתת הדרכה. זו צריכה להינתן על-ידי בתי המשפט על בסיס פסקי דין מצטברים. בכל שיטת משפט שאין לה מצבור גדול דיו של פסיקת בתי משפט, אכן קשה לעורכי דין לנבא ולייעץ ללקוחותיהם מה תהיה תוצאת משפט. בדלאוור למזלנו יש לנו 130 שנה של דיני תאגידים מפותחים, כך שקל הרבה יותר לעורכי הדין לייעץ ללקוחותיהם. בסופו של דבר, בית המשפט הכלכלי בישראל יפתח עם הזמן פסיקות ברורות בנושאי שוק ההון, והבעיה של חוסר-ודאות תצטמצם. כל שיטת משפט התחלתית, צריכה לאפשר לבתי המשפט לפתח עקרונות יסודיים".
- האם דיני התאגידים הם יחידה אחת? האם אותו בית משפט צריך לטפל בכל השלבים בחייה של חברה? למשל, בעיות כמו חדלות-פירעון, מידע פנים, פירוקים - צריכות להידון באותו בית משפט?
"בארה"ב אין בית משפט אחד שדן בכל הנושאים האלה. בית משפט פדרלי דן בסוגיות של ניירות ערך פדרליים ובחדלות-פירעון, בית המשפט בערכאה הראשונה של דלאוור דן בדיני תאגידים מדינתיים ובדיני נאמנויות. האם טוב יותר שיהיה בית משפט המתמחה בכמה שיותר נושאים עסקיים? התשובה היא כן. בבית משפט מתמחה עשוי להיות היקף רחב יותר של סוגיות שחוזרות על עצמן, וכך בית המשפט יכול לשלוט בהיבטים האינטלקטואליים של התחום, זה עדיף על מצב שבו תכיפות המקרים שמגיעים לפני השופט היא נמוכה יותר".
- האם המשמעות של העובדה שכל-כך הרבה חברות זרות ובינלאומיות מתאגדות בדלאוור, היא שכלכלתה גואה או יורדת במקביל למצב הכלכלה והמסחר הבינלאומיים?
"אין ספק בכך. בגדול, 30% מההכנסות המוזרמים לקופת המדינה באים מחברות שבאות להתאגד בדלאוור. הרבה חברות פרטיות שמחליטות להפוך לחברות ציבוריות, בוחרות להתאגד בדלאוור. בנוסף, הרבה משרדי עורכי דין מפיקים רווח נאה כתוצאה מהנפקות וכו'. אבל יש לנו אפיקי הכנסה נוספים הקשורים לדיני תאגידים, כתוצאה מהיצע של מגוון ישויות משפטיות - חברות בע"מ, שותפויות מוגבלות, וגופים המחזיקים בידיהם נכסים רבים אף שאינם מאוגדים פורמלית כחברות. מסיבות אלה ואחרות, דלאוור ממשיכה לרכז כ-60% מהחברות הרשומות בארה"ב, וכן 60% מהחברות המופיעות ברשימת פורצ'ן-500".
בכנס שהתקיים בקריית אונו, ציין ג'ייקובס - בנושא פיקוח על בעלי המניות בתאגידים - כי "עסקה של תאגיד עם בעל עניין, כאשר מדובר בבעל השליטה שמנסה לכפות על המיעוט את רכישת חלקו, היא סוג לקוי של עסקאות עם בעלי עניין. זאת, משום שבעל השליטה יכול להכתיב את התנאים, והדירקטורים הציבוריים עלולים להיות מצויים בניגוד עניינים.
"עם זאת, העסקאות האלה מותרות, והן נבחנות על-ידי בתי המשפט, מבחינת ההוגנות שלהן. זו החלופה שאימצנו בדלאוור, אם כי אני מבין שבישראל קיימת דרישה אחרת, והיא שהעסקה תאושר על-ידי רוב מבין בעלי מניות המיעוט".
"מפת-דרכים" שונה להבנת השוק
- לפעמים יש מתח בין יציבות לבין עשיית צדק. האם אתה, כשופט העוסק במשימה לשייף את החוק, חושב על הדימוי של דיני התאגידים של דלאוור, ועל היותם אבן-שואבת לתאגידים, כשאתה בא להכריע בין הצדדים הללו?
"כן, זה פקטור. אבל כשמוניתי לשופט נשבעתי להגן על חוקת ארה"ב, ולא על קופת האוצר של דלאוור. אני לא אאפשר לקיים עסקה שהיא בלתי-הוגנת לאחד הצדדים, וזה לא יהיה פקטור שאשקול כדי לסייע לקופת המדינה. המשימה של תאגיד עסקי היא לאזן בין האינטרס של הגנת המשקיעים לבין האינטרס של המנהלים והחופש שלהם לפתח את החברה ולנהלה כראוי. צריך להגביל את המנהלים כדי להגן על המשקיעים, אבל לא להגביל אותם יותר מדי ולהגיע לנקודה שמונעים מהם להשיא רווחים לחברה. אני חושב שלשופטים הישראלים בבית המשפט הכלכלי, יש אותה בעיה בקשר לפיקוח על בעלי השליטה. ההקשר אולי שונה, אבל הבעיה היא דומה".
- האם יש דרך להשוות בין דיני התאגידים של דלאוור לאלה של מדינת ישראל, בהתייחס להבדלים בין הכלכלות?
"אין לי מספיק מידע כדי לגבש דעה. הלוואי שלארה"ב יהיו כמה מהבעיות הכלכליות של ישראל. עם החוב הלאומי שיש לנו, הלוואי שהיינו מצליחים כמוכם".
- חברות ציבוריות רבות בישראל בנויות בצורת פירמידה. כך, כשאחת הקומות בפירמידה נכנסת לחדלות-פירעון, זה משפיע על כל הפירמידה, למטה ולמעלה. האם זו סוגיה שבית משפט יכול להתמודד איתה ביעילות?
"אני לא מומחה בפשיטת-רגל פדרלית, אבל בדרך-כלל, אם יש לך פירמידה, ואחת מהחברות שבתחתית השרשרת נכנסת לפשיטת-רגל, זה לא אמור להשפיע מבחינה משפטית על החברות שנמצאות מעליה. נכון, זה עשוי להשפיע עליהן כלכלית, אבל הן לא סובלות מהגבלות כתוצאה מכך שחברה-בת או נכדה נכנסת לפשיטת-רגל. אני לא יודע באיזו מידה דיני פשיטת-הרגל בישראל תואמים את התפיסה הזו. בדלאוור יש גופים משפטיים שיכולים להתמודד עם תופעות כמו פירמידות.
"בארה"ב, מדובר בעיקר בחברות סטארט-אפ, שאם הן מצליחות הן הופכות בהמשך הדרך לחברות ציבוריות, בעוד שבישראל יש לכם "מפת-דרכים" שונה מאוד להבנת השוק העסקי. האתגר הוא, אילו חוקים על בית המשפט הישראלי להחיל כדי לאפשר לחברות הללו לשגשג. מה שאנחנו צריכים לעשות הוא לחזור בעוד חמש שנים ולראות איך בית המשפט הכלכלי שלכם מתמודד עם הסיטואציה".
- בית המשפט הכלכלי שלנו הוקם רק לפני שנתיים.
"וכבר עכשיו אפשר לראות סימנים חיוביים".
פרופ' גושן: בית המשפט הכלכלי - סיפור הצלחה בהגנה על ציבור בעלי המניות
פעילתו של בית המשפט הכלכלי בתל-אביב, בשנתיים מאז שהוקם, עמדה במרכז הכנס שהתקיים לפני כשבועיים בקריה האקדמית אונו, בשיתוף אוניברסיטת קולומביה מניו-יורק, בנושא הפיקוח על בעלי השליטה בחברות ציבוריות. פרופ' זוהר גושן, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, המלמד בשני המוסדות האקדמיים הללו, היה נרגש. "בכנס השנתי הראשון שקיימנו בנושא זה, ב-2006, דיברנו על חשיבות הקמתו של בית משפט כלכלי בישראל. היום, בית המשפט הכלכלי שלנו חוגג שנתיים להקמתו, ולכולם ברור שמדובר בסיפור הצלחה בהגנה על ציבור בעלי המניות. זהו רגע מרגש עבורי. סגירת מעגל".
לדברי גושן, "מדינות אחרות מנסות להתחרות בדלאוור, למשל מדינת נבאדה. אך בשל העובדה שמרבית החברות כבר מאוגדות בדלאוור קשה להתגבר על היתרון העצום שלה. האוניברסיטאות בארה"ב מלמדות, מתוך 50 הדינים השונים של המדינות השונות, את הדין של דלאוור, כי נקבעו בה הרבה פסקי דין טובים שאפשר ללמוד מהם, ומבחינה פרקטית רוב הסיכויים שהסטודנט יעסוק בעתיד בחברות מדלאוור".
- האם כוח המשיכה של דיני התאגידים בדלאוור משחק תפקיד גם בשוק עורכי הדין המקומי?
"עורכי הדין ממליצים ללקוחותיהם להתאגד בדלאוור, ולשמר בכך את הידע שצברו בדין הזה. בהתאמה, גם המשקיעים והבנקים להשקעות מכירים את ההסדרים של דלאוור. למדינה חדשה שתנסה להעתיק את החוק ולהקים בית משפט מתמחה, יהיה קשה מאוד להגיע למאסה קריטית שתגרום לכל התעשייה לשנות את הבחירה שלה. זה קשה כמו לאמץ מערכת-הפעלה חדשה למחשב".