גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העולם השלישי בארה"ב: עבודות חלקיות נהפכו לנורמה החדשה

שיעור האבטלה ירד ל-7.6%, אבל אמריקה נעשית לאומה של עובדים חלקיים או עובדי קבלן במשרה מלאה ■ "יותר ויותר חברות משתמשות במודלים עסקיים שמנסים לשנות את היחסים המסורתיים בין עובד למעביד"

המיתון הגדול שהכתים את שנתו הרביעית של ברק אובמה בבית הלבן הולך ומתפוגג. שיעור האבטלה הנוכחי ירד ל-7.6% ומדד דאו ג'ונס מתחיל לפזול לרף 16 אלף הנקודות. ובכל זאת, חדווה לאומית אין. אם בוול סטריט חשים קורת רוח, במיין סטריט יש הרבה מורת רוח. מספר המובטלים אולי קטן, אבל אמריקה הולכת ונעשית אומה של עובדים חלקיים, או של עובדים זמניים (עובדי חברות כח אדם) במשרה מלאה.

"דיסטופיה (ההיפוך הגמור של אוטופיה) נעשתה המצב הנורמלי בארה"ב", מקוננת מסה באתר "דיילי ביסט" / "ניוזוויק". על פי המשרד הפדרלי לסטטיסטיקה של התעסוקה, מספר העובדים החלקיים בכפיה (כלומר אלה שהיו מעדיפים לעבוד במשרה מלאה) עלה ביוני ב-322 אלף לרמה של 8.2 מיליון, ומספר העובדים הזמניים, שנשלחים ע"י קבלן, זינק ל-2.68 מיליון, שיא בארה"ב.

מחבר המסה, לויד גרין, מתאר את המציאות החדשה בארה"ב כ"ברזיליפיקציה", מונח שטבע הסופר הקנדי דאגלס קופלנד בספרו "דור X", מ-1991, ושמשמעותו היא פער הולך ומתרחב בין עשירים לעניים והיעלמותו של מעמד הביניים. (קופלנד טבע גם את המונח "מק-ג'וב" לתיאור עבודות חסרות תוחלת במסעדות מזון מהיר, כמקדולנד).

אתר התחקירים העיתונאיים פרו-פאבליקה, ארגון שלא למטרות רווח, כתב באחרונה, כי "עבודה חלקית נהפכה לעמוד התווך של הכלכלה הלאומית". בערים ברחבי ארה"ב, ניצבים עובדים בקרנות רחוב, מסתדרים בתורים בסימטאות או ממתינים במקומות אחרים להסעות למחסנים ובתי אריזה הרחק ממרכז העיר, כותב מייקל קראבל בפרו-פאבליקה. לפעמים הרכבים המסחריים שבהם מוסעים העובדים הזמניים כל כך צפופים, עד שהנוסעים נאלצים לכרוע על תבות של בקבוקי חלב, לשבת על ברכי נוסעים אחרים או אפילו לשכב על רצפת הרכב, כשרגלי נוסעים אחרים מונחות על גופם.

אנחנו נמצאים לא במקסיקו, גווטמאלה או הונדוראס, אלא בשיקאגו, בבוסטון או בערים גדולות בניו-ג'רזי, מציין התחקירן. העובדים האלה אינם עובדי יום מזדמנים שמחפשים מעסיק מזדמן לעבודה אקראית. אלה שכירי סוכנויות כח אדם שמספקות עובדים זולים לשורה ארוכה של רבות מהחברות הגדולות בארה"ב: וול-מארט, מייסיס, נייקי, או פריטו-ליי, יצרנית החטיפים.

הם אלה שמכינים את הפיצות הקפואות שקונים בסופר, ממחזרים בקבוקי פלסטיק מהאשפה, חותכים ירקות או מנקים דגים מיובאים. הם פורקים את הביגוד והצעצועים שמגיעים מחו"ל ומניחים אותם מדפי החנויות. הם חשובים לכלכלה הגלובלית לא פחות מפועלי הביגוד בבנגלה-דש.רבים מעובדים אלה מקבלים שכר מינימום, שוכרים חדרים בבתים מוזנחים, אוכלים שעועית ותפוחי-אדמה, משלימים ארוחות במוסדות סעד ואת שירותי הבריאות שלהם מממנים משלמי המיסים.

ברחבי ארה"ב צצו "עיירות של עובדים זמניים" (temp towns). בדרך כלל מדובר בשכונות צפופות של היספאנים, שבהן יש משרדים של סוכנויות תעסוקה על כל צעד ושעל. במקומות מסוימים, מחפשי עבודה לבנים או שחורים, בעלי כישורים מקצועיים מתאימים, שמבקשים לעבוד במפעלים, מופנים אוטומטית לסוכנות לחברות כח אדם. אחד מכל עשרה עובדים בארה"ב מצא עודה באמצעות סוכנות תעסוקה.

כמה סוכנויות של עובדים זמניים, כמנפאואר או אדקו (Adecco), נמנות עתה עם המעסיקים הגדולים ביותר בארה"ב. לפי אחד מהדירוגים, קלי סרוויסס, חברת כוח אדם, היא המעסיקה השניה בגודלה בארה"ב, אחרי וול-מארט.
"מספר הולך וגדל של חברות משתמשות במודלים עסקיים שמנסים לשנות את אופי יחסי עובד - מעביד, או לטשטש את אופיים", אמרה, בראיון לפרו-פאבליקה מרי בת מאקסוול, פקידה בכירה במשרד העבודה האמריקני. "בעוד שזו בהחלט אינה תופעה חדשה, היא הולכת ומתעצמת במהירות. ב-10 עד 15 השנים האחרונות, מצאו עצמם עובדים רבים יותר מועברים ממצב של תעסוקה קבועה למצב של עובדים זמניים, וזה הופך אותם פגיעים יותר".

מבחינת המעסיקים, שיטת העובדים הזמניים יוצרת חומת הגנה מפני תביעות עובדים לפיצויים, פוטרת את החברות מתשלום מיסי אבטלה, מסכלת מאמצים של איגודים מקצועיים לארגן את העובדים ומשחררת את החברות מהחובה לבדוק האם עובדיהן הם אזרחים אמריקניים. חברת כוח האדם עושה זאת בשבילן.
מבחינת העובדים זמניים, המערכת זו חושפת אותם לפציעות רבות יותר במהלך העבודה (לפי נתונים פדרליים). הם אינם מקבלים שכר על המתנות ארוכות להסעה לעבודה ומעל הכל, הם צריכים לשלם עמלות לחברות כוח האדם ואלה מורידות את שכרם מתחת לרף שכר המינימום.

העליה במספר עובדי הצווארון הכחול שנאלצים לעבוד באמצעות חברות כח אדם מסייעת להסביר את אחד מההיבטים המטרידים ביותר של הצמיחה הכלכלית האנמית אחרי המיתון הכלכלי הגדול, אומר פרו-פאבליקה. למרות העליות בוול סטריט והמשך הצמיחה, מובטלים רבים שחוזרים למעגל העבודה נאלצים לעשות זאת באמצעות חברות כח אדם או שהם נאלצים להסתפק בעבודות חלקיות. מגמה זו מחדדת עוד יותר את אי שוויוון בהכנסות: שכרם של בעלי הכנסות בינוניות או נמוכות קופא על שמריו או אפילו מצטמק, בעוד שהכנסות המאיונים העליונים צומחות בעשרות אחוזים. בממוצע, שכרם של ובדים זמניים קטן ב-25% מזה של עובדים קבועים.

עוד כתבות

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

סופר פארם. מפרסם ענק במונחי דיגיטל / צילום: אייל טואג

מבצעי נובמבר הקפיצו את ביצועי האתרים הישראליים, הרבה יותר מהבינלאומיים

מספר ההזמנות באתרים המקומיים זינק ב־32% לעומת עלייה של 18% באתרים הבינלאומיים במהלך נובמבר ● כחמישית מהישראלים פיצלו את ההזמנות מחו"ל כדי ליהנות מהפטור ממע"מ, שאמור להכפיל עצמו בחודש הבא ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

ערן וינטרוב, מנכ''ל ארגון לתת / צילום: שלומי מזרחי

האם דוח העוני של "לתת" מציג מציאות כלכלית מעוותת?

דוח העוני האלטרנטיבי של "לתת" מציג עליות חדות בעלויות המחיה - אך מאחורי המספרים מסתתרת מתודולוגיה שמבלבלת בין הוצאה לבין מחיר ● חלק מהרכיבים כלל לא מודדים יוקר מחיה, אלא צריכה בפועל של אוכלוסיות מסוימות, מה שמוביל לכשלים בולטים ולהצגת הנתונים בצורה מטעה

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

רג'פ טאייפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה. ישראל צריכה לדאוג?

ע"פ דיווחים ברשתות הכורדיות, טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה ● ברקע, סירובם של הכורדים להשתלבות מלאה בממשלה שמנהיג א-שרע ● האם המהלך ישמש "אליבי" לנוכחות צבאית טורקית מובהקת בצפון סוריה?

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ