הביקורת הנוקבת על הטבות המס שניתנו לחברות הגדולות, שנחשפו בעקבות עתירה שהגיש "גלובס" לבית המשפט, מכה גלים בציבור ובין מקבלי ההחלטות, שדוחקים בממשלה לקבל החלטות קשות לצמצום הטבות המס.
אולם חלק מאיתנו שוכחים את התרומה הגדולה של חברות ההיי-טק למחקר-ופיתוח בישראל. בתקופות משבר כלכלי גלובלי ומחאה חברתית, כשהאוצר מחפש הכנסות לכיסוי הגירעון התקציבי, ומעמד הביניים הוא מקור להכנסות ממסים, אסור לזלזל בחשיבות תעשיית ההיי-טק למשק.
מחובת קובעי המדיניות לקחת את שרביט ההנהגה ולשמש כ"מבוגר האחראי" בטרם נוקטים עמדה וקובעים מדיניות, כדי לא לשפוך את המים עם התינוק, שכן ההיי-טק מעסיק רבבות עובדים בתנאי שכר גבוהים בהרבה מהממוצע במשק.
בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את דוח ההשקעה במו"פ של המגזרים העסקי והממשלתי ל-2011. ההוצאה למחקר-ופיתוח במגזר העסקי גדלה ב-6.3% לעומת 2010 ל-34.2 מיליארד שקל.
מהנתונים עולה כי מגזר ההיי-טק ממשיך לתרום להגדלת התמ"ג ומספק ערך מוסף לעסקים ולעובדים. הביקוש העולה לעובדי מחקר-ופיתוח מתקשה להדביק את ההיצע, וגם מספר המשרות המלאות בענף עלה ב-8.4% ב-2011.
מבחינת ההוצאה למו"פ בישראל בהשוואה לקבוצת הייחוס שלנו, מדינות ה-OECD מצבנו טוב. אחוז ההוצאה למו"פ של המגזר העסקי בישראל עמד ב-2011 על 3.5% מהתמ"ג, הגבוה ב-OECD, ומאחוז זה פעילות המו"פ תרמה 1.6%.
היות שהתשואה להון במגזר ההיי-טק גבוהה במיוחד, ראוי שישראל לא תזניח תחומים אחרים ותקדם השקעות במו"פ גם בתעשייה המסורתית, גם ככלי לצמצום פערים.
העלאת הפריון לעובד כנגזר מהשקעה במו"פ תקדם טכנולוגיות ייצור במפעלים ותתרום לתחרות גם בתחומים שנחשבים לנחותים יותר, ותספק תעסוקה לאוכלוסיות ברמות הכשרה והשכלה שונות, מהלך שיתרום לצמצום הפערים בחברה.
החדשנות והיצירתיות המאפיינות חברות בישראל מהוות אבן שואבת לחברות מהעולם, הרוכשות חברות ומקימות חברות-בנות ומרכזי מו"פ בישראל, המהווים חממה לפיתוחים טכנולוגיים ולמיזמים התורמים למשק.
ישראל חייבת לשמר את יתרונה התחרותי בתחום ההון האנושי, דבר שניתן לעשות דרך השכלה וחינוך. בניגוד לטענות נגד הטבות המס שמקבלות החברות הגדולות, עדיף להימנע מהכללות ולתת מעמד שונה לחברות שנשאו בנטל והגדילו את ההשקעות במחקר-ופיתוח בישראל.
בתקופה שבה הממשלה מצמצמת השקעות, החברות הבינלאומיות הגדולות הפועלות בישראל מגדילות בעקביות את ההשקעה בישראל, ולפיכך יש להן חשיבות עצומה, לרבות השכר שמקבלים העובדים שלהן בישראל.
במבחן המציאות קבעה הלמ"ס עובדה מכרעת בבחינת השיקולים למיסוי התאגידים - מרכזי המו"פ בישראל מהווים מקור עיקרי לצמיחת פעילות המו"פ בישראל. קברניטי המשק חייבים לנקוט משנה-זהירות בנושא ביטול ההטבות במשק.
* הכותב הוא מנכ"ל פריקו, ניהול סיכונים והשקעות.