"לא תלינו את רועי ורמוס על לא עוול בכפו. בוצעה לדעתנו עבירה של תרמית בניירות ערך, ויש לנו ראיות לביצוע העבירה, ועניינם של המבצעים העיקריים של העבירה עוד יתברר בחודשים הקרובים". כך אומר ל"גלובס" עו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, בתגובה רשמית של הפרקליטות לסערה הציבורית שהתחוללה בעקבות סגירת תיקו של ורמוס.
ורמוס היה חשוד בביצוע מניפולציות באגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות בתיק הנוסטרו של החברה. לפי ההסדר המותנה שחתמה הפרקליטות עם באי-כוחו של ורמוס, בהתאם לחוק ניירות ערך, ורמוס התחייב לשלם חצי מיליון שקל ובנוסף התחייב שלא לתבוע את המדינה על אובדן ההכנסות שנגרם לו עקב העובדה שהיה מנוע מלעבוד בשוק ההון במשך שנתיים וחצי, ובתמורה נסגר התיק נגדו.
בפרקליטות הצטבר תסכול רב בימים האחרונים, נוכח השיקוף התקשורתי של סיום הפרשה - בכל הנוגע לורמוס עצמו. "התיק הוא לא תיק ורמוס, הוא תיק פסגות", מצהיר שפר בראיון בלעדי ל"גלובס". "זה תיק של מרמה בניירות ערך, שבמסגרתה השפיעו, על-פי החשד, בדרכי תרמית על שערי אגרות חוב בחשבון הנוסטרו של פסגות. עשו את זה עובדים בידיעת מנהל. זה לא תיק ורמוס. אנחנו לא בנינו הר בתחילת הדרך וממילא אין פה עכבר".
"ההשתקפות של ההסדר שנעשה עם ורמוס בתקשורת היא מעוותת, ואינה משקפת את האחריות המקצועיות ושיקול הדעת של הפרקליטות בתיק המורכב הזה", ממשיך שפר. "בכל שלב שהפרקליטות עסקה בתיק, התקבלו החלטות בהתאם לנסיבות. התיק הגיע אלינו לראשונה בעיצומה של החקירה, כשקרן אייפקס ביקשה לרכוש את פסגות, וביקשה לדעת מה היא יכולה לעשות כדי לאפשר רכישה נקייה של פסגות, תוך התחייבות שלנו שלא להעמיד לדין את התאגיד. הם הציעו סדרת הצעות שכללה החלפת ורמוס, ממשל תאגידי חדש, ופיצוי על הנזקים שגרמו, כביטוי לנטילת האחריות, של 150 מיליון שקל. בתנאים האלה סברנו שאכן אין עניין לציבור להעמיד לדין את תאגיד פסגות. ההצגה כאילו סחטנו או פעלנו בחוסר הגינות היא מעוותת לחלוטין".
"סיטואציה ייחודית"
- בדיעבד, נוכח העובדה שורמוס רשאי לשוב מחר בבוקר לתפקיד בכיר בשוק ההון, לא מתחייבת המסקנה שהרחקתו הייתה בלתי מוצדקת?
"לחלוטין לא. ורמוס לא הורחק משוק ההון. איש לא הרחיק אותו, הרחקתו דה-פקטו נבעה מקיומה של חקירה ומהעובדה שאייפקס דרשו פרה-רולינג. אני מסכים שהתקופה שהוא ישב בבית שנתיים וחצי, והתארכות הזמנים, היא אכן שיקול מרכזי בהחלטה שלנו היום, ללכת לסגירת תיק מותנית. אני מזכיר שורמוס עתר לבג"ץ בזמנו נגדנו, ובג"ץ דחה אותו. צריך לזכור שהסיטואציה הייתה ייחודית. זה לא מצב יומיומי, שקרן השקעות גדולה מגיעה עם לוח זמנים למימוש אופציה לרכישת שחקן בשוק ההון, בו-זמנית עם חקירה פלילית. זה היה צירוף מקרים שחייב פתרון".
- לפי מידת החומרה שעולה מההסדר עם ומורס, נראה שתליתם את ורמוס על לא עוול בכפו.
"חד-משמעית לא. גם היום יש לנו ראיות לביצוע עבירה של תרמית בניירות ערך. עניינם של המבצעים העיקריים של העבירה עוד תלוי ועומד, ובתוך כמה חודשים תהיה הכרעה. אין מחלוקת על כך שאחריותו של ורמוס נובעת מאחריותו כמנהל. בתחילת הדרך נשקלה אחריותו בעבירת התרמית עצמה, ובסוף הדרך התגבשה השקפה שהעבירה שהוא אשם בה היא עבירת מנהלים. אבל אין מחלוקת סביב העובדה שבחמש שיחות טלפון לפחות הוא ער לכך שמתבצעת עבירה על-ידי אנשים בחברה. לכן, לומר שאין פה עבירה זו פשוט טעות".
- אם כך, מדוע אתם נמנעים מלהעמיד אותו לדין?
"הראיות לגבי התרמית הן לא חד-משמעיות, כי אמנם יש חמש שיחות טלפון מחמש האזנות סתר לפחות, אבל מדובר בעיקר בהתפארות שבדיעבד, ולכן האחריות היא כמנהל ולא כשותף לעבירה. אם ורמוס עומד על חפותו ורוצה להוכיח אותה, אדרבא - שישמיע את ההקלטות, ושהציבור ישפוט בעצמו. כל מי ששומע את הקלטות האלה מבין שנעשו פה דברים חמורים ביותר, שעוד יתבררו בבית משפט".
"היוזמה הייתה של הסנגורים"
פרק הזמן של שנתיים, שחלף מאז מועד השימוע שקוים לורמוס, ועד לחתימת ההסדר המותנה, בוזבז בעיקר בהמתנה של הפרקליטות לחוות דעת כלכלית על אודות הנזקים הכלכליים שנגרמו מהתרמית, שבוצעה על-פי החשד על-ידי בכירים בפסגות. "אני משאיר לך לעשות את הספקולציה למה כל-כך קשה לקבל חוות דעת שכזו, נגד אחד הגופים החזקים במשק", אומר שפר. "אני יכול רק להעריך למה זה כל-כך קשה. אבל אנחנו לא נוותר, בירור האמת ייעשה עד תום. אכן התארכות הזמנים היא לא רצויה, ובתיק הזה אחת הסיבות המרכזיות להתארכות הזמנים היא הקשיים בהשגת חוות הדעת".
עם זאת, שפר מציין כי כבר בשימוע שנעשה ביוני 2011, ובדיונים שהתקיימו בעקבותיו בפרקליטות, התמקד החשד נגד ורמוס בעבירה הפחותה יותר, של אחריות מנהלים בתאגיד. עוד הוא מציין, כי חוות דעת הכלכלית שהוזמנה עוסקת בעבירת התרמית, ולא באופן ספציפי באחריותו של ורמוס בתיק. "אנחנו לא בסיומה של הפרשה", מבהיר שפר, "עניינה של חוות הדעת עוד יתברר. עניינו של ורמוס הוגבל במהלך השימוע לנושא אחריותו כמנהל. אבל צריך להדגיש שהיוזמה להסדר המותנה באה מצד הסנגורים, לא מצד הפרקליטות. אני לא רוצה להתייחס לשאלה אם יש לנו את חוות הדעת ביד. הנושא עדיין תלוי ועומד, כשיהיה מה להודיע נודיע".
- אתם רציתם לסיים את התיק בהסדר טיעון, שכולל הודאה מצד ורמוס והרשעה בבית משפט, לא בהסדר המותנה שנחתם לבסוף.
"אני לא רוצה להתייחס. היו גישושים קודמים להסדר טיעון, כולל הרשעה, אבל בלי קשר להסדר הסופי".
"אפקט מרתיע ביותר"
- הסעיף בהסדר שבו מתחייב ורמוס שלא לתבוע את המדינה, משקף חשש אמיתי מצידכם שאלמלא ההתחייבות, הייתם צריכים לפצות אותו על אובדן הכנסות?
"ממש לא, אין חשש אמיתי. ורמוס הציע את הסעיף הזה, לא אנחנו. הוא הציע אותו כביטוי לנטילת אחריות. אנחנו משוכנעים שיש לנו ראיות לכאורה להעמדתו לדין פלילי, ולכן בוודאי שאין לנו שום חשש שהוא יתבע אותנו תביעה אזרחית. הסעיף הזה הוא כל כולו ביטוי לכך שבמשך תקופה מסוימת הוא לא עבד, לא בגלל שהגבלנו אותו, אלא כפועל יוצא של הנסיבות. הוא יכול היה לעבוד גם בפסגות או בגוף אחר. הוא יכול היה להמשיך לעבוד בפסגות".
- אתה לא חושש שסיום התיק של ורמוס והאופן שבו הוא התקבל בציבור, ישפיע לרעה על ההרתעה ועל האפקטיביות של רשויות האכיפה בשוק ההון - רשות ני"ע והפרקליטות?
"אני מציע לבחון אותנו בסוף הדרך התהליך, כשיתברר מה עלה בגורלם של כל החשודים כאן. שנית, המחוקק הוא שקבע את האפשרות להסדרים מותנים, מתוך השקפה שגם בהסדרים האלה יש משום הרתעה רבה. כשאדם משלם כסף או נמנע ממנו, בין אם פורמלית - או כמו במקרה הזה כפועל יוצא של נסיבות העניין, בשל הימנעותו מלעבוד תקופה ארוכה - יש לדברים אפקט מרתיע ביותר. כמובן שכשיש צורך להעמיד לדין ולמצות את הדין אנחנו עושים את זה, גם בפרשה הזו עוד לא נאמרה המילה האחרונה".