באוקטובר 98', ערב כניסתה של פרטנר לשוק הישראלי, יצאה קבוצה של עיתונאים למטה של חברת אורנג' הבריטית בעיירה קטנה ליד לונדון. שם פגשתי לראשונה פיוצ'רולוג. עתידן. הוא היה הנשק הסודי של חברת הענק, שרצתה להקדים את השוק ולראות את הנולד. אי שם, משלהי שנות ה-90, היו לעתידן כמה דברים להגיד על 'הסלולר לאן'. הוא אמר, למשל, שהנייד הולך להיות הפלטפורמה האחת, שתכיל פחות או יותר את הכול.
לפני 15 שנה, זה נשמע טיפה מתלהב, שלא לומר מופרך. אבל עכשיו, ממרומי העתיד, מה יש לומר, צדק הפיוצ'רולוג. המהפכה משתוללת, והיא פה כדי להישאר. אנחנו, הרי, כבר לא מרימים את העיניים מהסמארטפון. לא שהעתידן זרק איזו מילה על הרשת החברתית שתשנה את העולם, אבל למה להיות קטנוניים.
היום, כשהסבא והסבתא, הדוד והשכנה מלמטה, שועטים לפייסבוק בהמוניהם, זה בדיוק השלב שבו הצעירים מתחילים למלט עצמם החוצה משם. כי ככה זה עם היפר-מעודכנים, הם לא אוהבים שכל המיינסטרים נושם איתם את אותו אוויר. הם רוצים להיות לפני, הרבה לפני. וכשהוא תופס, הטרנד, בדיוק אז, ללכת הלאה, לטרנד הבא. זה מה שגמר את ליוויס, זוכרים? כשהדודות גילו אותו.
1. להיות מעודכן זה לקום בבוקר ועוד לפני שפקחת עין, לבדוק מה קורה באינסטגרם.
- זה לעבור על כל העיתונים ואתרי החדשות, ולהישבע שזהו, אתה מתגבר על הצורך העז לדעת מה עוד קורה, ומתנתק מהרשת. מה שעובד מצוין במשך רבע שעה שלמה, שלאחריה אתה מסתער על הפיד לבדוק את כל ההתפתחויות שהפסדת.
- זה לנחור משעמום כשנקלע למרחב שלך טיפוס לא מעודכן לחלוטין, שלגמרי אדיש למה הכי רץ עכשיו.
- זה לחגוג כשאתה פוגש מעודכן אחר, שמשפריץ עליך את כל האפליקציות שהוא הוריד. אתה נותן לו קונטרות עד שיוצא עשן.
2.
להיות מעודכן זה להתעמק בתערוכות האמנות, להתמסר לרפרטואר של הקאמרי, ולפקוד את אירועי האופנה, שבהם מסתופפים מעודכנים מסוגך. זה לדאוג שהתמונות שלך משם לא יישארו על רצפת חדר העריכה בעיתונים. זה דורש ממך לחשב מראש את הלוק האופנתי, שאף עורך עיתון לא יישאר אדיש לו. הפריט האופנתי יהיה לעד יותר אסתטי, בעיניו, ממה שיצא מהאופנה. אז מה אם כמה תאגידי אופנה החליטו שמתאים להם לשורת הרווח התפעולי, שהמעודכן ישנע את עצמו לעוד סיבוב קניות העונה. מה שחשוב זה שחלילה לא יתפסו אותו בירוק מנטה של העונה שעברה. לעליבות יש גבול. הצייתנות שלנו, אזרחי מדינת הטרנד, בלתי ניתנת להסבר. אין לנו שום סיכוי מול הרודנות ממילאנו. גם כשהיא רוצה אותנו בצהוב ליים או בירוק דשא גזום.
3.
להיות היפר מעודכן זה נגישות למאחורי הקלעים של מה שכתוב בעיתון. זה הופך אותך הכי רלוונטי כשאתה שולף את פיסות המידע ברגע הנכון בנונשלאנט, ומרגיש איך אתה הופך מציאות בנאלית לרגע דרמטי, ואת עצמך לפריט חובה בכל מיליה נחשב. הידע שכל כך התאמצת לגרוף הוא הפשטה אחת ענקית למושג אחר לגמרי: כוח. ואתה לא תוותר עליו בקלות.
4.
להיות מעודכן זה להתכונן לנסיעה שלך בניו יורק, לא לפני שהפעלת את כל חבריך המעודכנים, והכנת רשימה מהודקת של כל התערוכות, המסעדות והחנויות הקוליות, שאתה חייב לתקוף. והגעת. הספקת כבר לקרוא את הספר שהמליצו עליו ב'ניו יורק טיימס', אתה לא מחמיץ את התערוכה המדוברת במומה, ואחריה אתה חותך בלי להתבלבל למסעדה במלון הבוטיק ההיסטרי, שבה הקים השף הצרפתי את מקדש הקולינריה המעודן שלו, ואחרי זה קופץ להצגה החדשה שסינדי לאופר ביימה, ועולה לגג של המלון ההוא במיט-פקינג כדי להשקיף על העיר, לספוג קצת את הווייב על רקע מוזיקת הצ'יל אאוט והמוחיטו ליצ'י הכה-אקזוטי. ולמחרת אתה עושה את כל הדברים האלה עוד פעם, רק עם שמות אחרים. זה נותן טעם כל כך פוטוגני לקיומך. במיוחד כשאתה מעלה את זה לרשת.
5.
הגעת לניו יורק להתעדכן - אתה מת לחוות, מת שידהימו אותך, שתיפול לך הלסת. אבל אתה לא מצליח להתרגש כמעט מכלום. שום דבר לא באמת מחדש לך. אתה לא נופל משום קונספט. ניו יורק תקועה, אתה מציין לעצמך, הדבר היחיד שמתקדם בה זה הוורטיגו. האקסטזה הטכנולוגית לא פוגשת ריגוש בעולם הפיזי. לא כבשה אותך שום פריצת דרך. לא בקולינריה, לא בקמעונאות, לא באופנה. שקי הזבל נערמים על המדרכות, מפיצים צחנה מכבידה ברחובות, והעיר כולה מריחה כמו קערה ענקית של צ'י**ט*ל*ה. ושוב שוקעת בך ההכרה שאין כמו תל אביב.
אתה נמלט מהריח המעיק לעדכונים הקרירים באינסטגרם. כמה טוב לדעת מה קורה אצל החברים עכשיו. אז איך זה שאתה נקרע פה בניו יורק, וההיא מסתלבטת באי ציורי ביוון.
6.
המעודכנים הם לרוב ישויות ציניות מודעות לעצמן, שתמיד סורקות את השטח אחר הצעות טובות יותר. הם לא סרים לשום מרות למעט מרותו של הדבר הכי עכשווי, מתאווים לבתק את בתוליו, והם לא יתנו לך לקחת מהם התענוג להיות הראשונים שיספרו לחבר'ה.
מדובר בתפיסת עולם מתנשאת וצלבנית, שבבסיסה עומדת ההנחה שדרך החיים המעודכנת היא הדרך הנכונה והיחידה. והאייטם הכי חדש, זה שיצא מהניילונים, מאפיל על האחר. המעודכנים, ליבם גס במה שטריותו מאחוריו. וכשאתה חוזר עם חוויותיך ועם הנייקי הזרחניות שרק עכשיו יצאו לשוק, אתה מרגיש כמו מלך שזה עתה סיים סבב אימפריאלי ובא אצל הילידים.
אתה מאמין שאתה בטרנד, אבל אלה לא באמת טרנדים. הם משווקים לנו על ידי אנשי מכירות מיומנים באצטלא של מובילי דעת קהל, שמיידים בך את הדבר הכי נכון, עד לרגע שבו תהדוף אותו מעל פניך לטובת הדבר הנכון הבא.
אתה רץ, רץ, רץ, במאמץ סיזיפי להישאר הכי בעניינים, אבל כמה מכמיר לב זה לגלות, שזה בור בלי תחתית, שדן אותך לחיי תסכול. תמיד יישארו כמויות של חומרים שסימנת ולא הספקת, אירועים שהחסרת. והקצבים נעשים פראיים - ואיתם עומק ההחמצה.
וכל העיסה הדביקה הזו הופכת להיות הסחת דעת אחת גדולה, מהדבר הכי בסיסי שקוראים לו חיים באמת, אם עוד נשאר כזה דבר. כל המשחק הזה הוא תעתוע, שקורא לך ואתה בא. החיים, כפי שאנחנו מכירים אותם, נארזים מחדש ומתחלקים למה שהוא הכי נכון עכשיו, ולמה שהוא לא. שלא לומר, כל כך יוני 2013.
vered-r@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
