גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדיום, וול-דאן או מהונדס? קבלו את קציצת העתיד

"הקציצה הצמחונית" שמופקת מבשר שגודל במעבדה כבר כאן ■ כיצד היא תשפיע על תפריט המזון העולמי? על המאבק בין צמחונים לקרניבורים? על האקולוגיה העולמית? ועל הכיס של סרגיי ברין? תשובות לכל השאלות

"זה קרוב לבשר, חסרה קצת העסיסיות"; "אולי חסר מלח"; "לא נעים לי לומר, אבל זה די דומה להמבורגר תעשייתי רגיל" - אלה היו התגובות המובילות של מבקרי מזון ותזונאים שהגיעו ביום שני השבוע ללונדון, לאירוע טעימת הבשר המשובט הראשון, שהופק מהרביה במעבדה של תאי חיה. מפתחי הקציצה המהונדסת תולים בה תקוות גדולות - לחיסכון כספי, אקולוגי ובחיי פרה - אבל בינתיים מדובר במיזם מחקרי יקר. אז מה הסיכוי שהקציצה המשובטת היא הדבר הבא? ואם מציעים לכם כזו - כדאי לטעום?

איך מכינים המבורגר משובט?

בשום רגע, המבורגר משובט אינו יצור חי. מדובר בהפקה שכולה מבוצעת במעבדה, על בסיס תאים בודדים שניטלו משריר של פרה בוגרת, חיה או מתה. תיאורטית, מרגע שלקחת את התאים פעם אחת והתחלת להרבות אותם במעבדה, הם יספיקו לנצח. אינך צריך לבקר שוב לעולם אצל הפרה המקורית.

לאחר שנוטלים את תא השריר מן הפרה, מגדלים אותו בתרכיז בצלחת פטרי. הצלחת כוללת חומרים שונים - פקטורי גדילה, סוכרים, ויטמינים ומינרלים - שתפקידם לגרום לתא השריר הבודד להתמיין ולהפוך לרקמה. כיום, קל יחסית להרבות תאים בצלחת פטרי, לרצועה דקיקה ושטוחה, ואז פשוט לוקחים רצועות-רצועות כאלה, ויוצקים מהן קציצה אחת. ייתכן כי בעתיד ניתן יהיה ליצור מלכתחילה רקמה תלת-ממדית, למשל בשיטות של הדפסה תלת-ממדית של תאים. אז יהיה המרקם דומה יותר לדבר האמיתי.

כדי להשיג מרקם דומה לשריר ולמה שהתרגלנו לאכול, המדענים מעריכים שיצטרכו לעודד את רצועות ההמבורגר "להתעמל" במעבדה, למתוח ולהצמיד אותן שוב-ושוב, כך שיתרחש התהליך הביולוגי שגורם לשריר להתחזק ולא להתנוון.

מה ההיסטוריה של פיתוח ההמבורגר הצמחוני?

הרעיון לגדל בשר במעבדה נהגה כבר בראשית המאה הקודמת. בשנות ה-90 הגיע הרעיון לרמה מעשית, כשנאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, ביקשה לגדל כך מאגר זמין תמיד של חלבון בעבור האסטרונאוטים שלה, גם בחלל. בתחילת שנות ה-2000, נאס"א אכן גידלה כך בשר הודו. בד-בבד, קבוצה של מדענים מניו-יורק פיתחה רקמת דג שנראית כמו פילה.

ב-2003 גידלו חוקרים ישראלים-לשעבר מהרווארד, אורון כץ ויונת צור, "סטייק" של כמה סנטימטרים שהופק מתאי צפרדע, וגם בישלו ואכלו אותו. הם ממשיכים לפתח בשר מהונדס כמיזם אמנותי. המטרה היא לבשל במוזיאון סעודה מבשר מהונדס, ולאכול אותה בחברת החיה שתרמה לה את התאים הראשונים, כדי להראות שאהבתנו והערכתנו לחיה ורצוננו לאכול טוב אינם חייבים להיות בסתירה.

חוקר תאי הגזע Gabor Forgacs אכל גם הוא "יצירת בשר מעבדה" בהרצאה ב-TED ב-2011. כ-30 מעבדות ביולוגיות עובדות כיום על שיפור תהליך הגידול של בשר במעבדה.

מה מסבך את התהליך ומייקר אותו, עד כדי 200 אלף דולר לקציצה?

ההמבורגר המשובט שנאכל השבוע היה אמור להיות מוכן כבר בנובמבר אשתקד, אבל בישולו ואכילתו נדחו כמה פעמים מסיבות טכניות. ישנן כמה סיבות לקושי; תאי שריר אינם מתרבים במהירות. מעבר לכך, כדי שתאים יתרבו ולא ימותו, הם זקוקים לשליטה מוחלטת במדיום שבו הם שוהים, עניין עתיר כוח אדם בלב המעבדתי. מצע הגידול עצמו, גם הוא בינתיים יקר. כיום, תרופות ביולוגיות שמיוצרות בתהליכים דומים, נמכרות במאות מיליוני דולרים לכמה גורמים, גם בתהליך התעשייתי.

האם המבורגר משובט בריא יותר או פחות מהמבורגר רגיל?

ההמבורגר המשובט גדל בסביבה מבוקרת לחלוטין. לכן, פוטנציאלית, הוא יהיה בריא בדיוק במידה שאנחנו נהיה מוכנים לשלם על כך. רמת הבריאות של ההמבורגר הצמחי תקבע על-ידי 3 פרמטרים: אילו סוגי תאים אנחנו בוחרים לגדל, האם הבשר מתפתח באופן שמאפשר לו להכיל את כל הרכיבים התזונתיים הרצויים של בשר (למשל ברזל ו-B12) ומהם החומרים שבהם משתמשים כדי לעודד את רקמת הבשר לצמוח.

סוגי התאים: כאמור, ההמבורגר הנוכחי יוצר מרקמת שריר, אבל ניתן לגדל אותו כך שחלק מתאי הגזע המתרבים יתמיינו לתאי שומן, ולא לתאי שריר. שינוי כזה יצור כנראה המבורגר טעים יותר, אבל מי שצורך בשר כזה מסיבות של תזונה בריאה בלבד ולא טעם, יכול לבקש מנה שכולה רקמת שריר, ולקבל תוצאה עם טעם וערך תזונתי דומה לזה של חזה עוף.

רכיבים תזונתיים: בשר-מעבדה אינו מכיל B12, שהוא תוצר של פעילות חיידקית בתוך הקיבה של בעלי החיים. ניתן להוסיף B12 באופן מלאכותי לבשר המעבדה, אבל אין בכך יתרון בריאותי משמעותי על פני נטילת B12 כתוסף לצד ארוחה של טופו ועדשים. באשר לברזל, ניתן בעלות נוספת לפתח מערכת שתגרום להטמעתו בתוך הבשר, כך שיתנהג וייספג כברזל ממקור חי.

חומרים שבהם גדלה הרקמה: כדי למנוע מהרקמה להירקב במעבדה, נראה שיהיה צורך להשתמש כבר מתחילת הדרך בחומרים משמרים, בה בעת שכיום משתמשים בהם רק מרגע שחיטת הבשר.

יתרונות פוטנציאליים נוספים על פני בשר מן החי: כיום, חיות משק מגודלות בצפיפות רבה ומעבירות בקלות מחלות שיכולות להתפתח למחלות של בני אדם, כמו מחלת הפרה המשוגעת ושפעת העופות. כדי למנוע את ההדבקה, מלעיטים את החיות באנטיביוטיקה שגם היא עוברת אלינו דרך המזון. בשר מעבדתי יכול לגדול בתנאים סטריליים, שבהם החשש מזיהום במחלה של החי קלוש, ולכן אין צורך לתת אנטיביוטיקה.

האם ההמבורגר המשובט, מהונדס גנטית?

ממש לא. הרקמה עצמה נקראת "מהונדסת", משום שהיא גדלה במעבדה, אבל מקורה בתא אחד אמיתי של פרה, שאין עושים שום שינוי בגנטיקה שלו.

מי עומד מאחורי ההמבורגר המשובט?

את ההמבורגר שנאכל השבוע פיתח ד"ר מרק פוסט מאוניברסיטת מסטריכט שבהולנד. לעת עתה, ההמבורגר אינו מוצר תעשייתי. סרגיי ברין, ממייסדי גוגל, חשף השבוע שהוא אחד התורמים הגדולים למיזם, שעדיין אינו מסחרי.

מהו החזון האקולוגי של המיזם?

המטרה של ההמבורגר המשובט היא להפוך חומרים מן הצומח (כמו סוכר וחלבון) לבשר, בלי לעבור דרך גורם הביניים - הפרה. ההערכה היא כי במעבדה ניתן להגיע ליעילות רבה הרבה יותר, כי אין צורך בכל המערכות התומכות שצריך כשהייצור חי: לא מוח, לא עצמות, לא מערכת עיכול. כתוצאה מכך, בהמשך אמור להיות תהליך ייצור ההמבורגר המשובט זול הרבה יותר, וגם חסכוני באנרגיה לעומת גידול בשר חי.

בשיטה כזו ניתן גם לחסוך בשטחי מרעה, ולהפנות אותם לגידול מזון מן הצומח. כמו כן ניתן לחסוך במזון מהצומח שבו מאכילים כיום את בעלי החיים כדי ליצור בשר לעולם המפותח והמתפתח. כתוצאה מכך, יהיה יותר מזון מן הצומח זמין בעולם בעבור תושבי המדינות הלא מפותחות.

חיות המשק צורכות גם כמויות גדולות של מים טריים. המבורגר המעבדה צורך מים אף הוא, אבל פחות (תיאורטית).חיות המשק גם תורמות לזיהום סביבתי, כשבין היתר הן יוצרות גזי חממה.

מיהו קהל היעד של ההמבורגר המשובט?

צמחונים המתגעגעים לבשר וקרניבורים עם רגשות אשמה חריפים אמורים להיות קהל היעד העיקרי לקציצה בגרסתה הזולה. ואולם בקהילת הטבעונים והצמחונים קיימים גם קולות הטוענים כי תזונה דלת בשר בריאה יותר, ואין צורך לעודד את הציבור לאכול בשר, אפילו בלי קשר לסוגיה המוסרית.

ומה אומרים המחקרים?

הכימיקל שניפח אותי

מודאגים שמזהמים תעשייתיים יגרמו לכם לחלות בסרטן? עכשיו אפשר לדאוג קצת יותר, כי ייתכן שהחומרים הללו גם עלולים לגרום השמנה, סוכרת והתקפי לב. כך מראים שני מחקרים שונים שפורסמו באחרונה, האחד נערך בעכברים והשני - בנערות.

המזהמים התעשייתיים הינם תוצרים של תעשיית הפלסטיק, הדשנים או הצבעים, ונמצאים בכמויות משתנות בסביבתנו, כולל במזון שאנו אוכלים.

המחקר בעכברים נערך במעבדה לקרדיולוגיה, מטבוליזם, סוכרת ותזונה באוניברסיטת ליון בצרפת. החוקרים נתנו לעכברים "קוקטייל" של המזהמים הכימיים ביספינול A, Dioxin, PCB ופתאלתים.

העכברים צרכו תזונה עתירת שומן עם המזהמים הכימיים שתוארו לעיל במשך כל ימי חייהם - קוקטייל קבוע, אבל במינונים נמוכים, לא שונים מאלה שאליהם נחשפים בני אדם. קבוצה נוספת של עכברים צרכה רק מזון עתיר שומן, ללא מזהמים. התוצאות היו שונות בין העכברים לעכברות. אצל העכברות, תוספת המזהמים לתזונה החמירה את חוסר הסבילות לאינסולין (אחד הגורמים לסוכרת מבוגרים) וכן שיבשה את מנגנון עיבוד האסטרוגן, שמוכר כמנגנון הגנה נגד הפרעות מטבוליות. אצל העכברים חלו שינויים לרעה במנגנוני עיבוד הכולסטרול בפרט והשומנים בכלל.

בניסוי העכברים לא ניכר הבדל במשקל בין שתי הקבוצות, אך במחקר שנערך בנערות, נמצא כי בקבוצת הנערות שבשתן שלהן רמות גבוהות מן הממוצע של ביספינול A, היו פי שניים יותר נערות שמנות מאשר בקבוצה שהרמות אצלן היו ממוצעות ומטה.

ביספינולA נמצא בכמויות גבוהות יותר במזון שמגיע עטוף אריזת פלסטיק, שהוא גם בדרך כלל מזון משמין, כך שהקשר הסיבתי לא הוכח כאן באופן מוחלט. ואולם בשילוב מחקר העכברות, מתחילה להסתמן מגמה מדאיגה.

אוהב שוקולד? רואים לך בעיניים

איזו מנת מזון בעולם תגרום לכם לחוש את ההנאה הגדולה ביותר, תמורת הכי מעט נזק בריאותי? לו היה ניתן לבחון באופן אמפירי את רמות ההנאה שלנו מכל מזון ומזון, היה ניתן לתכנן מזון באופן שממקסם את ההנאה ממנו פר קלוריה. המחשבה הזו הנחתה את ד"ר ג'ניפר נאסר, כשיצאה לפתח מדד פשוט לבדיקת ההנאה ממזון.

מזון יכול להיות מהנה במגוון אופנים - הטעם עצמו כמובן, אך גם המרקם, הריח, מראה האוכל, ההקשרים התרבותיים שלו והזיכרונות שהוא מעלה. נאסר ביקשה לסכום את כל סוגי ההנאות הללו למדד אחד פיזיולוגי - ומשימה זו אפשרית, במידת מה. מנגנון ה'חיזוק החיובי' במוח מגיב לכל סוג של רגש או תחושה חיוביים.

כיום, כדי לראות בפעולה את מנגנון החיזוק החיובי במוח, יש לבצע הדמיות מוח יקרות (למשל MRI או PET). נאסר גילתה כי החומר דופמין, המופרש כחלק ממנגנון החיזוק החיובי, מגיע גם לעין ומשפיע על פעילותה: ככל שיש יותר דופמין בעין, כך היא מגיבה חזק יותר להבזק של אור. מודדים את התגובה החשמלית של העין במכשיר בשם אלקטרורטינוגרף, שאמנם כרוך בחיבור אלקטרודה לעין, אך עדיין זול ונוח יותר מאשר MRI.

נאסר נתנה לנבדקים את הסם מתאמפתמין, שפועל ישירות על מנגנון החיזוק החיובי במוח. העיניים שלהם השתוללו. אחר כך נתנה להם שוקולד - והעיניים שלהם השתוללו בדיוק באותה העוצמה. בכך הוכיחה שהדופמין המופרש בעקבות חיזוק חיובי, באמת מגיע מן המוח לעין וניתן לזיהוי בה. כאשר הנבדקים לגמו מים, נרשמה תגובת הנאה, אבל פחותה משמעותית.

כעת צריך רק להראות שהכלי מספיק רגיש כדי להפריד בין ההנאה מסוגים שונים של מזון, והנדסת המזון עשויה לעבור מהפיכה.

קציצות

עוד כתבות

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

נאסד"ק עלה ב-1% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● תשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק ● הסיכויים להורדת ריבית בקרוב ירדו דרמתית ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום העצמאות במדינה

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock

זו חברת התעופה שלא תשוב לפעול בישראל בחודשי הקיץ

אייר אינדיה, חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות להודו, האריכה את השהיית הטיסות לישראל ● החברה מוותרת על הקיץ בישראל - אלה היעדים דרכם תוכלו לטוס להודו

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

תיקון והתנצלות

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?