מקובל לחשוב, שאחרי מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד מאז סיום שנות השבעים, העולם נהנה מצמיחה גדולה במיוחד, ומהתפתחות אדירה ברמת החיים. הנחה זו מבוססת על ההתקדמות הטכנולוגית המרשימה שהעולם עבר, הן בתעשייה, והן עבורנו כפרטים.
מהפכת המחשוב, הגלובליזציה של המידע, האינטרנט, ביחד עם הקלות ההולכת וגוברת של יכולת התנועה, וההתפתחות המדהימה בבריאות, ובטיב המוצרים, כל אלו אכן שיפרו ללא הכר את מצב האדם, לפחות במה שמכונה "העולם המפותח".
אך האם הייתה בתקופה זו עלייה גדלה והולכת בצמיחה של המוצרים, והשירותים? במילים אחרות, האם התקיים גידול בקצב אותה צמיחה, ובקצב צריכת חומר האנרגיה הנוזלי העיקרי, דהיינו הנפט? הגרף הבא מראה שלא:
משה שלום קצב
מפתיע לגלות שקצב הגידול של שני הנתונים, הצמיחה, וצריכת הנפט העולמית, ירדו דווקא, ובצורה די מהירה, מאז אמצע שנות השבעים. כרגע, הצמיחה הגלובלית גדלה בקצב של פחות משני אחוזים, למרות ענקים כמו סין, ברזיל, ובכלל כל המדינות המתפתחות, אשר דחפו קדימה את הקטר הגלובלי, בשעה שהמערב נכנס לצרותיו הפיננסיות.
ומה קורה בארה"ב? כאן הנתונים קצת שונים במועדים , וקצת שונים בתצוגה, אבל מעבירים לאחרונה אותה תמונה:
משה שלום ארהב
בגרף מוצגים שלושה דברים:
• צריכת האנרגיה של המדינה, כשטח חום ברקע.
• קו שחור, ומספריו, המראה את נתוני הצמיחה של ארה"ב.
• אחוז הגידול האנרגטי כולו, עם מספריו, המצוירים באדום.
גם כאן חוץ מן הקפיצה האדירה שקרתה מייד עם סיום המשבר הפיננסי, אנו רואים שהצמיחה בסטגנציה, אבל הצריכה האנרגטית בירידה מתמדת.
לדעתי, וציינתי זאת בפורום זה כמה פעמים, אני חושב שיש הרבה אמת בטענה שנתוני הצמיחה האמריקאיים קצת "משופרים" מעבר למה שבאמת קורה בשטח, וזאת על ידי המעטה של האינפלציה השוררת בפועל.
אפילו אם נאמין לכל הנתונים, כנתונים קשיחים ונכונים, קשה להתרשם מן ה-Recovery המפורסמת כל כך במדיה הכלכלית. אותה התאוששות הגורמת להעדפה של אמריקה להשקעות כה נרחבות. למרות שכסוחרים-משקיעים עלינו לרכב על המגמה החיובית הקיימת בשווקים האמריקאיים, יש לדעתי לבחון תמיד את הרקע.
זה המקום לקפוץ לסגירת הפער המדהים שבין חוזה הנפט האמריקאי, מול זה העולמי. לפניכם שני גרפים שבועיים שלהם, כאשר הראשון הוא האמריקאי (WTI), והשני הגלובלי (Brent):
משה שלום וטי
משה שלום ברנט
כפי שניתן לראות, שניהם היו בירידה מתמדת מאז השיא של תחילת 2011, וזאת עד שבאמצע 2012 החוזה האמריקאי החל לנוע בדשדוש אופקי. פתאום, מאמצע השנה הנוכחית, הוא פשוט קפץ מדרגה, ופרץ את ההתנגדות סביב רמת המחיר העגולה, והיפה, של 100 דולר, וזאת ביחד עם פריצה מעל קו המגמה היורד מאותו שיא.
מה קרה שדווקא בארה"ב אנו רואים ביצועים כה יפים במחיר, כאשר הצמיחה עולה שם עדיין רק ב 1.8%? וכאשר החוזה הגלובלי ממשיך להיות במגמה שלילית? ממה שאני הצלחתי להבין, מדובר כאן בשילוב נדיר בין הפיננסי והלוגיסטי. תחילה נבהיר שמחיר החוזה האמריקאי נקבע על בסיס המלאים הנמצאים בצומת אחסנה הנמצאת ב Cushing, באוקלהומה.
הגורם הלוגיסטי:
פתיחתו של צינור הנפט Seeway (http://seawaypipeline.com) פתח את צוואר הבקבוק לגבי יכולת המעבר של הנפט מקושינג לכיוון בתי הזיקוק הנמצאים במפרץ מקסיקו. אירוע זה יצר ירידה דרמטית של המלאים באחסנה, וכך לחץ לעלייה די דרמטית במחיר הנובע מכך.
הגורם הפיננסי:
הרבה פוזיציות, אשר נהנו מן ההפרש בין אחסנה של נפט פיזי לעומת פרמיום על החוזה הסינתטי שהיה ניתן לבצע בשילוב תקופות פקיעה שונות, עכשיו היו חייבות להיסגר, בקניית החוזים, ומכירת הפיזי ,עקב תופעת ה Contango.
שני הגורמים יחד, גרמו לסגירה מהירה של פער גדול, אשר פעם ישב על יותר מ-20 דולר, לרעת ה-WTI מול ה-Brent.
אנליסטים רבים מיהרו לומר שעלייה דרמטית זו של החוזה האמריקאי היא היא ההוכחה לשיפור הכלכלי בארה"ב. לדעתי, ולמיטב הבנתי, אין זה כך. מה שהראיתי לעיל על הקשר בין הצריכה האנרגטית, והצמיחה, ומה שציינתי עכשיו, פשוט מביא אותי למחשבה שלפנינו תופעה חולפת, ושאותו פער ייפתח שוב, כאשר ה-WTI יחזור לפגר אחרי חברו הנסחר בעולם.
-
-
-
מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
