לא צריך יותר פתק מהממונה

קיץ 2011. רוחות המחאה החברתית נושבות, ויוקר המחיה עומד במרכז השיח הציבורי. תקופת החגים מתקרבת, ואחד מספקי מוצרי הצריכה הגדולים במשק הישראלי מחליט ליזום הוזלה ניכרת בשורה של מוצרי יסוד מתוצרתו. לצורך כך, הספק מוכן להעניק לרשתות השיווק הנחות ניכרות במחיר שבו הן רוכשות ממנו את מוצריו. על מנת שהמהלך יעבוד, חייב ספק המזון לקבל התחייבות מהרשת כי ההנחה שתוענק לה תועבר במלואה לצרכן. אחרת, עלולה הרשת לגרוף לכיסה את ההנחה ולהותיר את המחיר לצרכן בשיעורו המקורי הגבוה.

בנקודה זו צץ מכשול בלתי צפוי - חוק ההגבלים העסקיים. התערבות של ספק בקביעת מחיר המכירה של מוצר שרשת שיווק מוכרת לצרכן, מוגדרת בחוק כ"הסדר כובל" ומחייבת פנייה לממונה על ההגבלים העסקיים לקבלת אישור.

הבעיה היא שפנייה כזו עולה כסף, וגם התשובה אורכת זמן רב. היא אינה פתרון מעשי לבעייתו של הספק. מצד שני, אם לא יתקבל האישור ,חשוף הספק לסנקציות מנהליות ופליליות. התוצאה: הספק גונז את המבצע. המחיר נשאר גבוה. הצרכן הפסיד.

משטר הפתקים המיושן

דוגמה זו היא אחד הביטויים לכשל מתמשך בחוק ההגבלים העסקיים, הנובע מקיומו של משטר רישוי מיושן וביורוקרטי, שבמסגרתו פירמות עסקיות נדרשות לחיכוך יקר ומיותר עם רשות ההגבלים גם בנוגע להסדרים שאינם מסכנים את התחרות.

במצב הקיים, הפירמות צריכות לפנות לרשות לקבל "פתק" המאשר להן לבצע מהלך עסקי, גם כאשר המהלך אינו פוגע בתחרות, ואולי אף תורם לה. וכך, במקרים רבים הפירמות אינן פונות לרשות, והמשק מפסיד הסדרים מועילים. במקרים כאלה, חוק ההגבלים העסקיים אינו הפתרון - הוא הבעיה.

בשבוע שעבר ביצע הממונה על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, מהלך משמעותי לניתוק קבוצה גדולה של הסדרים ממשטר הפתקים המיושן. ביחס להסדרים אלה לא תידרש עוד פנייה לממונה, והצדדים יוכלו להעריך בעצמם את ההשפעות התחרותיות הצפויות של ההסדר (self assessment). אם יגיעו למסקנה כי ההסדר אינו צפוי לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות - יוכלו להתקדם בביצועו ללא צורך ב"פתק" מהרשות המתיר לעשות כן. הממונה יוכל לתקוף בדיעבד הסדר כובל שנעשה ללא אישור, אם יסבור כי ההסדר מקים חשש ממשי לתחרות.

יוזמת הממונה מתייחסת להסדרים שאינם בין מתחרים, והיא מיועדת לשחרר ממשטר הפתקים בראש ובראשונה הסדרים לגיטימיים הנעשים בין ספק ללקוח ("הסדרים אנכיים"), שתכליתם לאפשר לספק המוצרים לייעל ולמקסם את פוטנציאל המכירה של מוצריו (לרבות הסדרי בלעדיות, הצבת דרישות איכות ועוד).

גם הגבלות שעניינן הכתבת מחיר מכירה מרבי למוצר על-ידי הספק ייבחנו מעתה לפי השפעתן על התחרות. בדוגמה לעיל, הספק יוכל לדרוש מהרשת להתחייב למחיר מרבי שישקף את ההנחה שהוא מעניק לצרכן ללא פנייה לממונה.

לעומת זאת, ברפורמה לא נכללו הסדרים בין מתחרים בתחום התחרות ביניהם, והסדרים שבמסגרתם אוסר הספק על הוזלת מוצריו, והם יישארו כפופים למשטר הקיים.

בנוסף, מתוך חשש שהפטור החדש ינוצל לרעה על-ידי המגזר העסקי, הממונה הצר משמעותית את שער הכניסה לפטור, כך שגם הסדרים בין גופים שאינם מתחרים זה בזה, עלולים למצוא עצמם מחוץ לפטור החדש.

יש לקוות כי שערי הכניסה לפטורים מסוג זה יורחבו בהדרגה. משטר של "פתקים" אינו עולה בקנה אחד עם קצב החיים הכלכליים במאה ה-21, והוא נמחק מזמן מספרי החוקים במדינות המערב המתקדמות.

* הכותבים הם ממשרד עורכי הדין תדמור.