נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, מעניק גיבוי מוחלט לשופטים צבי סגל, משה דרורי ויורם נועם מבית המשפט המחוזי בירושלים.
ל"גלובס" נודע כי היום (ב') החליט הנציב לדחות באופן גורף את התלונה שהוגשה לו על-ידי שרת המשפטים, ציפי לבני, בעקבות הפרסומים על אודות מתלוננת בעבירת מין שאולצה כביכול לכרוע על הרצפה ולהדגים באולם בית המשפט כיצד נאנסה.
"שמיעת ההקלטה אינה מותירה כל ספק בכך שהמתלוננת לא התבקשה לכרוע על ארבע ולהדגים את מעשה האונס שבוצע בה, כאמור בתלונה", כתב גולדברג. "לטענה זו אין כל יסוד והינה עלילת דברים".
שרת המשפטים, ציפי לבני, ונשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, אישרו באופן חריג, בהמלצת הנציב גולדברג, לפרסם רשמית את ההחלטה - לאחר שזו נחשפה באתר "גלובס".
לפני כחודש פורסמו טענות מפי באת-כוחה הנוכחית של המתלוננת בעבירת המין, עו"ד רוני אלוני-סדובניק, שלפיהן בשנת 2008, בעת שהועמדו לדין הנאשמים בביצוע עבירת מין בקטינה, בבית המשפט המחוזי לנוער בירושלים, נחקרה המתלוננת בחקירה נגדית אגרסיבית ומשפילה, שבמהלכה אילץ אותה סנגורם של הנאשמים להדגים באולם בית המשפט כיצד נאנסה, וזאת באישורם ובעידודם של השופטים.
בהמשך התברר כי פרטים אלה מופרכים, והפרסום היה מעוות ושקרי: בין היתר התברר כי המתלוננת הציעה מיוזמתה לבצע את ההדגמה; כי השופטים היו אלה שאסרו על ההדגמה; כי ההדגמה אירעה לא במהלך החקירה הנגדית אלא בחקירה החוזרת - בעת שהמתלוננת השיבה לשאלות התובע; וכן כי הנאשמים לא הורשעו באינוסה, שכן כתוצאה מגירסתה בבית המשפט החליטה התביעה לחזור בה מאישום האונס, והנאשמים הורשעו בהסדר טיעון בביצוע מעשה מגונה.
אלא שהשרה לבני מיהרה, עוד ביום הפרסום, להעביר לנציב גולדברג "בקשת בירור", שכמוה כתלונה נגד השופטים, וזאת בהסתמך על מכתב התלונה של עו"ד אלוני-סדובניק ועל קטע מתוך הפרוטוקול החסוי של הדיון בבית המשפט, שהתקיים בדלתיים סגורות מכוח חוק הנוער.
נציב התלונות ערך בירור, קיבל את הפרוטוקולים ואף את קלטת הדיון בבית המשפט וכן את הגרסאות והטענות השונות ביחס לאירועים בבית המשפט, ובסופו של דבר החליט לא רק לנקות את השופטים מכל טענה נגדם, אלא אף לשבח אותם על האופן שבו ניהלו את ההליך המשפטי.
עבירת האונס נמחקה
גולדברג הדגיש בהחלטתו כי לאחר שהמתלוננת העידה בבית המשפט, "וסביר להניח שבעקבות עדותה", הגיעו הצדדים להסדר טיעון שבו נמחקה עבירת האונס. "הנאשמים לא הורשעו באינוסה של המתלוננת, כאמור בתלונה", כתב הנציב.
הוא הדגיש עוד כי "בישיבת בית המשפט", שבה העידה המתלוננת, "נכחה גם עו"ד טלי אייזנברג מטעם מרכז נגה לזכויות נפגעי פשיעה. אמה של המתלוננת נכחה אף היא בעת מתן העדות".
השופטים הנילונים ציינו בפני הנציב כי בזמן אמת לא היה לאיש - לא למתלוננת, לא להוריה ולא לעורכת הדין שייצגה אותה באותו זמן - תלונה בדבר היחס שקיבלה בבית המשפט. הנציב ציין כי "עו"ד אלוני-סדובניק לא נכחה באולם בית המשפט בעת עדות המתלוננת".
תצהיר שכתבה האם, שלפיו הסנגור הורה למתלוננת לכרוע על ארבע על הרצפה ולהדגים את תנועות הגוף של אחד האנשים - התברר כמופרך, משלא נמצא לא יסוד בהקלטה או בפרוטוקול.
בתגובה שהעבירה בהמשך לנציב, כתבה האם כי "המתלוננת ביקשה הפסקה בדיון, וגם את זה הסנגור ניסה למנוע בתוספת המילה 'שקרנית' 'בורחת'. למרות הכול המתלוננת רצה החוצה בבכי, כשאני אחריה". גם לכל התיאור הזה לא מצא הנציב כל תימוכין בהקלטת הדיון.
עו"ד אלוני-סדובניק טענה כי הפרוטוקול איננו משקף את מה שאירע באולם, ואולם הנציב ציין כי "סדובניק-אלוני לא ביררה את העובדות הנוגעות לעניין, שכן הדיון הוקלט והפרוטוקול הינו תמליל ההקלטה".
"עלילת דברים"
הנציב קבע כי "שמיעת ההקלטה אינה מותירה כל ספק בכך שהמתלוננת לא התבקשה 'לכרוע על ארבע ולהדגים את מעשה האונס שבוצע בה', כאמור בתלונה שהתניעה את בקשת הבירור. לטענה זו אין כל יסוד והינה עלילת דברים".
הוא ציין כי בחקירה הראשית והנגדית המתלוננת לא הדגימה דבר, וכי השופט סגל אף הגיב להצעה של התובע כי תצייר את התנוחה, במילים: "מה פתאום? חס וחלילה. יש כללים". בחקירה החוזרת, לבקשת התובע, נערכה הדגמה של מצב רגליו של התוקף בעת שישב על המתלוננת, לפי עדותה.
"ההדגמה שהדגימה המתלוננת", קבע הנציב, "הייתה כאמור בשלב החקירה החוזרת ולא בחקירה הנגדית. ההדגמה התייחסה לאופן ישיבתו של הנאשם על המתלוננת, ולא לתנועות הגוף שלו. ההדגמה לא נעשתה ביוזמת בית המשפט או ביוזמת הסנגור, עו"ד מנחם בלום, אלא מיוזמתה של המתלוננת, לאחר שהבינה כי התיאור המילולי שנתנה אינו נהיר דיו.
"בהדגמה הקצרה שהדגימה המתלוננת לא הייתה משום פגיעה בכבודה. לפיכך גם לא נשמעה בהקלטה התנגדות כלשהי להדגמה מצד מי מהנוכחים, ובכללם מי שייצגה את המתלוננת. בכל מקרה מדובר בהדגמה חיונית, נוכח יריעת המחלוקת שבה היה על בית המשפט להכריע, שהיה בה להשליך על קיומו על היעדרו של אחד הרכיבים בעבירת האינוס".
"כבוד השופטים אינו הפקר"
גולדברג הוסיף עוד כי "מסקנתי מהחומר שבפניי היא כי בית המשפט הקפיד לשמור על כבודה של המתלוננת לאורך כל חקירתה, וגילה הבנה למעמד הקשה והמביך שבו הייתה נתונה, זאת תוך שהוא מקיים את חובת ההגינות גם כלפי הנאשמים.
"אכן, צודקת שרת המשפטים בבקשת הבירור, כי 'על השופטים מוטלת החובה לוודא שבביצוע תפקידם אין הם פוגעים בקורבן העבירה באופן שאינו מתחייב מניהול המשפט והוצאת האמת לאור'. מצאתי כי בחובה זו במלואה עמדו השופטים במקרה זה".
"לסיום", כתב גולדברג, "שופטים אינם חסינים מביקורת, אולם רב המרחק בין ביקורת ובין השתלחות חסרת רסן, שאין לה כל תשתית עובדתית. כבודם של שופטים אינו הפקר, ויש לתת את הדעת לבלימת מגמה זו, שסופה פגיעה אנושה באמון הציבור בהליכי משפט".
שרת המשפטים, ציפי לבני, מסרה בתגובה כי היא "מברכת על תוצאות בדיקת הנציב, שקבע כי השופטים מילאו את חובתם באופן הראוי ביותר ושמרו על כבודה של המתלוננת. בקשת הבירור שהגישה השרה היא שאיפשרה לרדת לחקר האמת בצורה עניינית, מקצועית וחסרת פניות. אלמלא הוגשה, עדיין הייתה רובצת מעל הפרשה עננה כבדה של חשדות.
"עתה, משקבע הנציב כי לא נפל כל פגם בהתנהלות השופטים, הושגו שתי מטרות - הוסר כליל הדימוי הביקורתי שדבק בשופטים; והתחזק אמון הציבור במערכת. השרה הודתה לנציב על בדיקתו המהירה".
מטעמה של עו"ד אלוני-סדובניק לא התקבלה תגובה.
"השתלחות חסרת רסן"
מנציגות השופטים נמסר: "נציגות השופטים מברכת על החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג. החלטת הנציב מחזקת את האמון בבתי המשפט ובשופטים היושבים בדין, ומכאן חשיבותה הרבה כלפי הציבור.
"החלטת הנציב מלמדת כי במקרה זה אין מדובר היה בהטחת דברי ביקורת בשופטים, אלא בהשתלחות חסרת רסן, נטולת תשתית עובדתית, דבר אשר אסור שישנה.
"קביעתו של הנציב, לפיה הטענה כי המתלוננת התבקשה להדגים את מעשה האונס שבוצע בה בחקירה הראשית ובחקירה הנגדית, אין בה כל יסוד והינה עלילת דברים, מסירה כל בדל אבק משופטי בית המשפט המחוזי בירושלים אשר דנו בתיק, צבי סגל, משה דרורי ויורם נועם, אשר ספגו, על לא עוול בכפם, כפי שעולה מהחלטת הנציב, ביקורת בוטה ופוגענית, אשר לא היה לה מקום, וראוי היה שלא הושמעה כלל טרם בדיקת הנושא.
"חשיבותה של החלטת הנציב באה לידי ביטוי גם בקביעתו של הנציב כי בהדגמה הקצרה והחיונית שהדגימה המתלוננת בשלב החקירה החוזרת לא היה משום פגיעה בכבודה, וכי בית המשפט הקפיד לשמור על כבודה של המתלוננת לאורך כל חקירתה, וגילה הבנה למעמד הקשה והמביך בו היתה נתונה.
"חשוב שיידעו קורבנות עבירה כי בתי המשפט והשופטים בפניהם הם ניצבים נותנים את דעתם למעמדם ועושים כל שביכולתם לאזן בין שמירת כבודם ובין חובת ההגינות כלפי הנאשמים בהליך השיפוטי.
"נציגות השופטים מצרה על כך שבשלב בו נערכה הבדיקה על-ידי הנציב, השופטים הותקפו באופן חסר מעצורים ומבלי להמתין לתוצאות הבדיקה, כשהשופטים אינם יכולים להגיב, במיוחד כשמדובר בדיון בדלתיים סגורות".
"ראוי שהביקורת תהא עניינית"
הפרסומים המעוותים כנגד שופטים, על שהם פעלו כביכול שלא כראוי בניהול הליכים שבפניהם, גרמו להתקוממות בקרב השופטים בשבועות האחרונים. ב"גלובס" נחשף כי בתכתובת מייל פנימית בין השופטים דרשו אלה מנציגות השופטים ומהנהלת בתי המשפט להתחיל לפעול בזירה התקשורתית, כדי להגן על שמם של השופטים המותקפים.
מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, כתב לשופטים בהקשר זה כי "צריך לזכור שלא פעם אנחנו פועלים בידיים קשורות. כך למשל, אין בידינו לפרסם מידע מתיקים שחל עליהם חיסיון, גם אם הפרסומים בקשר לאותם תיקים אינם מבוססים ומושתתים על חצאי ורבעי דברים. השופטים יודעים היטב שהמערכת מגינה עליהם בכל יכולתה, גם אם הדברים נעשים בצנעה".
דוברת בתי המשפט ציינה כי "ביקורת על מערכת בתי המשפט היא דבר לגיטימי, ומערכת המשפט קשובה לה. יחד עם זאת, ראוי שהביקורת תהא עניינית, הוגנת ומאוזנת. יש חשיבות עצומה לעצמאות השיפוטית המוענקת לשופטים בביצוע מלאכת השפיטה".