באתר "גלובס" פורסם אתמול טור שכתבה מירב מורן, המציג את ניצן הורוביץ כאסון העומד לפתחם של תושבי תל-אביב. תחת הכותרת "תל-אביבים, ניצן הורוביץ רע לכם", מאיימת הכותבת כי הורוביץ "ירוקן את לב העיר, ימנע את גאולת השכונות ויפקוק במכוניות". המסר ברור: עדיף לכם, תושבים יקרים, להישאר עם ראש העיר הנוכחי הנפלא, רון חולדאי.
האמנם? כמה הערות:
1. נגד מגדלים לעשירים בלבד
למיטב הבנתי, היציאה של הורוביץ אינה נגד מגדלים באשר הם אלא נגד המגדלים בלב תל-אביב, אותן מפלצות כעורות המיועדות לעשירים בלבד. המגדלים הללו ריקים ברובם רוב הזמן כי דירות רבות בהם נקנו על-ידי תושבי חוץ שנמצאים כאן שבועיים-שלושה בשנה. בערים אחרות, פחות יקרות, יש מגדלי מגורים ל-ע-ם, אבל בתל-אביב זה פשוט לא המצב. לכן, הטיעון שהמגדלים יתרמו לסביבה האורבנית קלוש בעיניי.
מעבר לכך, מוזרה בעיניי הטענה כי דרי המגדלים בלב תל-אביב יפריחו את בתי-הקפה, החנויות והשווקים בסביבתם. מה, דחוף לתושב החוץ מצרפת שזה עתה נחת כאן לקנות ירקות בשוק הכרמל? תואמי שרי אריסון יצבאו על בתי-הקפה ברוטשילד? ספק קל...
2. ספין הדיור בר-השגה
מירב שולחת אתכם להשיג "דיור בר-השגה בתל-אביב" בשכונת התקווה, בדרום יפו, בשכונת תל-כביר ובקריית שלום. אני לא משתגע על ההתנשאות הזו. זה שמירב עצמה בחרה לגור ביפו, בבניין שכל שכניו ערבים - עדיין לא אומר שהישראלי הסביר מחויב לעשות זאת גם כן. זוהי בחירה יוצאת דופן למדי, שפירושה חיים בסביבה שלא מתאימה לכל אחד, ברמת ביטחון אישית שלא מתאימה לכל אחד, במיוחד שמעורבים בעניין ילדים.
3. המכונית היא האויב?
הורביץ - חלילה, לפי מירב - יציע מקומות חניה חינם ויסתום את מרכז העיר במכוניות. ומה הפתרון, לפיה? "אם רוצים לחולל שינוי בהרגלי התנועה, צריך להפוך את המכונית הפרטית לעול כבד: לבטל את תקן שתי החניות לכל דירה חדשה, לצמצם את מקומות החניה ולייקר מאוד את החניונים".
ראשית, ההצעה לייקר את החניונים ולצמצם גובלת בסדיזם. מה, לא מספיקים 50 השקלים שגובים כיום מכל מי שנאלץ לחפש מקום חניה על יד הים - ו-30 שקלים לפחות בכל חניון אחר? שלא לדבר על הגובים לפי שעות, שאצלם אתה עלול לצאת בנזק של 70 שקלים כמו כלום. לא די בהתעשרות העירייה מטרור של אלפי דוחות חניה, גרירות מכוניות סביב השעון ותחושה שהעיר אוכלת את יושביה?
שנית, למקרה שלא ידעתם, מירב היא משתמשת אופניים מיליטנטית. היא סבורה - שוב, כמו בעניין הדיור - שכולם צריכים להיות כמוה. מבחינתה, המכוניות הן האויב וכל אמצעי להוריד אותן מהכבישים מקובל. ממש כמו בעניין הדיור, אני סבור שזו דעה קיצונית, מטרידה, שמנסה לאכוף עולם אישי פנימי על העולם החיצוני, בלי שום דרכי ביניים. לא כל אחד יכול ו/או רוצה לדווש באופניים "בחצי שעה מיפו לנמל תל-אביב, ואני לא סוסת מרוץ".
הובלת אנשים בכפייה לדרך הרצויה לך הופכת לדעתי, את המטרה, כל מטרה, ללא ראויה.
4. רק חולדאי יכול?
"ההדבקה העקיפה" של כל התכונות הטובות בעיר תל-אביב לראש העירייה המכהן, חולדאי - מטעה ונגועה ב"גרופיות". מה, בלי חולדאי בראש תל-אביב לא יהיו לעיר הזו ים, סצנת בילויים אטרקטיבית, פתיחות וסובלנות אנושית יחסיים וקסם ים-תיכוני מעורבב בניחוח ניו-יורקי? כל אלה ייעלמו עם בוא ניצן הורוביץ? ומה עם הבלגן בדרום תל-אביב, מחירי הדיור המטורפים והיעדר החניה - דווקא הם יישארו ואף יתעצמו?
אני לא קונה את זה. ואתם?
* הכותב הוא עורך אתר "גלובס".