בספטמבר 2010 הוציאו העיתונאי ניסים משעל ופרופסור מיכאל בר-זהר ספר בשם "המוסד" שמתאר את המבצעים הגדולים של ארגון המוסד מאז הקמת המדינה ועד ימינו.
הספר חושף פרשיות עלומות וביניהן - חיסול עימאד מורניה; הפצצת הכור האטומי הסורי וחיסולו המסתורי של הגנרל סולימאן; קולונל ה-S.S שהתגייס לשירות המוסד; והמבצע המסוכן להצלת "הכלות הסוריות".
הספר זכה להצלחה ולשבחים, אך לטענת משעל ובר-זהר, היה גם מי שהתקנא בהצלחתם וניסה להכשיל פרסום מהדורה בינלאומית של הספר, ודווקא קולגה של משעל מתחום העיתונות - עיתונאי "ידיעות אחרונות" ד"ר רונן ברגמן, המתמחה בנושאי מודיעין, ביטחון, טרור והמזרח התיכון.
בר-זהר ומשעל הגישו היום (א') לבית משפט השלום בתל-אביב תביעת לשון הרע בסך מיליון שקל נגד ברגמן, בטענה כי הכפיש את שמם בקרב מו"לים והוצאות ספרים בחו"ל, במטרה להכשיל את הוצאת המהדורה הבינלאומית של ספרם "המוסד". זאת, לדבריהם, מתוך בצע-כסף, קנאת סופרים וחשש לכישלון הספר המתחרה אותו עמד להוציא לאור.
"עניינה של תביעה זו בסדרת מעשים פסולים שעשה ברגמן, סופר ועיתונאי, במטרה להכשיל את הצלחת המהדורה הבינלאומית של ספרם של התובעים, 'המוסד', והכול מתוך קנאת סופרים וחשש לכישלון הספר המתחרה אותו חפץ להוציא לאור", נטען בתביעה.
לדברי משעל ובר-זהר, באמצעות עו"ד גיל בר-זהר, משהתחוור לברגמן כי לא יעלה בידו להוציא ספר מתחרה באנגלית, "הוא יצא במסע נקמה חסר מעצורים, תוך שהוא מוציא את דיבתם של משעל ובר-זהר, מכפיש את שמם ברחבי העולם, והוא מהלך אימים על מוציאים לאור בינלאומיים, לבל יוציאו את ספרם של התובעים לאור.
לדבריהם, הספר "המוסד", כנהוג בספרים מסוג זה, הסתמך על מחקרים, מאמרים וידיעות, הן של המחברים והן כאלה שנעשו ופורסמו בידי אחרים. לטענתם, לאחר הוצאת הספר, טען ברגמן כי הם עשו שימוש בחומרים פרי-עטו והשמיטו את שמו מרשימת המקורות של הספר.
לפי התביעה, שני הצדדים ניהלו משא-ומתן במסגרתו לקחו בר-זהר ומשעל אחריות מלאה ופעלו מיידית לתיקון הטעות הטכנית של השמטת הביבליוגרפיה, והגיעו להסכם פשרה בו הם שילמו לברגמן סכום כסף גדול, ובהתאם הוציאו מהדורה מתוקנת הכוללת ביבליוגרפיה מסודרת, ובה גם רשימת המקורות שנלקחו ממנו.
לטענת השניים, ברגמן אף ביקש מהם לעכב את הוצאת המהדורה הבינלאומית של ספרם במשך חודשים ארוכים, כיוון שרצה להוציא ספר משלו על המוסד בשפה האנגלית. לאור זאת, הסכימו בר-זהר ומשעל להימנע מפרסום המהדורה הבינלאומית במשך כשנתיים, כך שברגמן יוכל להשלים את ספרו.
לפי הנטען, מסיבות שאינן ידועות, ספרו של ברגמן לא ראה אור, ובשל החשש מהצלחת המהדורה הבינלאומית של בר-זהר ומשעל הוא החליט להתנכל אליהם, לפגוע בהצלחת ספרם ולהתעשר על חשבונם.
"מסע נקמה חסר מעצורים"
לטענת משעל ובר-זהר, כשבועיים לפני מועד פרסום המהדורה הבינלאומית של ספרם, שלח ברגמן באמצעות עורך דינו סדרת מכתבים רצופים בשקרים ואמירות מכפישות להוצאות הספרים הזרות, ובהם טען כי בר-זהר ומשעל העתיקו חומרים מספריו וממאמריו, ודרש מהוצאות הספרים להימנע מפרסום הספר.
בנוסף, הם טוענים כי ברגמן שלח מכתב הכפשה לחברה הצרפתית שרכשה אופציה לסרט או לסדרת טלוויזיה על-פי הספר, ובעקבות כך החברה הקפיאה את הפרויקט עד לתום הסכסוך.
לטענתם, "ככל הנראה פירש הנתבע את רצונם הטוב של התובעים שהוביל להסכם הפשרה כסימן לחולשה ואות לכך כי יוכל להוסיף ולהתעשר על חשבונם... משהתחוור לנתבע כי לא יעלה בידו להוציא ספר מתחרה באנגלית, הוא יצא במסע נקמה חסר מעצורים, תוך שהוא מוציא את דיבתם של הנתבעים, מכפיש את שמם ברחבי העולם ומהלך אימים על מוציאים לאור בינלאומיים, לבל יוציאו את ספרם של התובעים לאור".
לדברי בר-זהר ומשעל, מכתביו של ברגמן גרמו נזקים אדירים ופגעו בשמם הטוב של פרופ' בר-זהר ומשעל. כמו כן, מעמדם כסופרים אמינים נפגע קשות בארה"ב, באנגליה, באוסטרליה, בצרפת, בגרמניה ובמדינות נוספות.
עוד נאמר בכתב התביעה כי "קנאת הסופרים של הנתבע העבירה אותו על דעתו... הוא פתח במסע הרס משולח כל רסן, תוך התעלמות מוחלטת מתוצאות מעשיו. הוא סבר כי לו הזכות הבלעדית על כל הקשור בפרסומים על המוסד הישראלי, וכל הנכנס לטריטוריה זו הוא בבחינת פולש שיש לגרשו בכל האמצעים.
"תקצר היריעה מלתאר את המבוכה ועוגמת-הנפש המרובים שנגרמו לתובעים עת החלו הידיעות לזרום מחו"ל, והם מצאו את עצמם עומדים בפני גל פניות מכל רחבי העולם, נדרשים להסביר כי אינם מפרי זכויות סדרתיים וכי הספר אינו גנוב ומועתק", נכתב בכתב התביעה.
ברגמן: "חוצפה ועזות-מצח"
ברגמן מסר בתגובה כי "בר-זהר ומשעל הם שני פלגייטורים בני-בליעל ש'כתבו' ספר אודות המוסד, כשחלקים נרחבים ממנו, עשרות רבות של עמודים אם לא למעלה מכך, הם העתקה ישירה מכתבות וספרים פרי-עטי.
"חלקים רבים אחרים הועתקו מכותבים אחרים המתמחים בנושאי צבא וביטחון. לא ליד, לא בערך, אלא עשרות אלפי מילים בהליך פשוט של Copy&Paste, בלי כל קרדיט, בלי לבקש אישור או רשות. חוצפה ועזות-מצח שאין שאין כדוגמתם.
"הטענה השקרית וההזויה כאילו 'נפלה טעות' ו'נשמטה' הביבליוגרפיה הופיעה בשלב מאוחר יותר, בניסיון נוסף לתרץ את מה שבאמת קרה - מעשה פלגייט חמור ובוטה. הא ותו לא.
"מוסף 'הארץ' הקדיש בזמנו כתבת תחקיר לפרשה, ואפשר לקרוא אותה כאן. העוול היה כה חמור ('עשו לך פיגוע' בלשונו של אחד מהקשורים בהוצאת הספר), עד שבית ההוצאה הציע לי להתחלק עם שני 'הסופרים' בהכנסות, כך שכל אחד יקבל שליש. בסופו של דבר סוכמה פשרה, במסגרתה, בין שאר התנאים, שולמו לי פיצויים.
"כשהתברר לי ששני 'המחברים' לא עמדו בתנאי ההסכם, שלחתי התרעה להוצאות בחו"ל שעמדו להוציא את הספר כי יש בהוצאתו משום הפרה של הסכם הפשרה.
"לאחר שאיימתי כי אתבע אותם, יזם עו"ד בר-זהר (בנו של מיכאל) הליך של פישור. בטרם הסתיים ההליך הזה נודע לי היום מאמצעי התקשורת מה הייתה למעשה מטרתו - למשוך זמן כדי לאפשר לשני הגזלנים להקדים ולהגיש נגדי תביעה מופרכת זו, לפני שאני אגיש את שלי; ובמקביל לשכור יחצ"נים כדי להפיץ למהר ולהפיץ אותה לכל כלי התקשורת לפני שאקבל אותה ואוכל להגיב. את שאר הדיון נקיים בשמחה בבית המשפט".
עו"ד גיל בר-זהר מסר בתגובה לדברי ברגמן: "אני אכן יזמתי את הגישור במטרה להידבר ברוח טובה, אלא שדווקא בגישור התגלו ממדי הסחטנות של ברגמן. הגישור הסתיים, ואני אישית שוחחתי עם המגשר בשבוע שעבר ומסרתי לו שלקוחותיי מאוד כועסים, ובכוונתם להגיש תביעה".