רבים מאיתנו חוזרים השבוע מחופשות הקיץ. רובנו לקחנו חופש פה ושם כדי להיות עם הילדים או לצאת לחופשה משפחתית של כמה ימים או שבועות, בארץ או מעבר לים - ולצורך כך מימשנו את ימי החופשה השנתית שאנחנו זכאים להם.
אבל מה קורה אם העובד רוצה חופשה ארוכה לבחינות, לצורך טיפול בבן משפחה חולה או לצאת לטיול מסביב העולם לכמה חודשים? ימי החופש לא יספיקו. ומה במקרה שבו בן או בת הזוג קיבלו עבודה מעבר לים לתקופה קצובה והעובד רוצה להצטרף, אך אינו מעוניין לאבד את מקום עבודתו? האופציה שעומדת בפני העובד היא לבקש ממנהליו חופשה ללא תשלום (חל"ת). במהלך חופשה זו העובד יפסיק לקבל שכר, אך יישמרו יחסי עובד-מעביד.
לא תמיד העובד הוא זה שיזם את החופשה - גם המעביד יכול להכריז על חופשה כפויה ללא תשלום. לפי דוד שי, ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת שירותי המחשוב חילן, ההוצאה לחל"ת מאפשרת למעסיק לשמר את העובדים "עד יעבור זעם", ופוטרת אותו מן הצורך להכשיר עובדים חדשים בתום התקופה. אם פיטורים עומדים על הכף, העובדים יעדיפו את האופציה הזו - אף שהוצאה כפויה של עובד לחל"ת היא בגדר הרעת תנאים והיא מאפשרת לעובד להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים.
לדברי עו"ד נחום פינברג, הבעלים של משרד פינברג ושות' המתמחה ביחסי עבודה, ב-2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה, נפגעו מפעלים ובתי מלון רבים בצפון. הם הגיעו להסכם עם ביטוח לאומי ומשרד העבודה, והוציאו בתקופה זו את העובדים להשתלמויות, במימון משרד העבודה. העובדים יצאו לחל"ת, אבל קיבלו ערך מוסף.
לפי נתוני הביטוח הלאומי - 15 אלף עובדים נמצאים בימים אלה בחל"ת - בין מרצונם ובין אם בחופשה כפויה. האם כולם ביצעו תיאום מס כדי שלא ישלמו מס מקסימלי? האם המשיכו בעצמם את ההפרשות לקרנות הפנסיה או ביטוח המנהלים? לפניכם מה שכדאי לדעת על האופציה של החל"ת.
בלי שכר ופנסיה
מה מבדיל חופשה ללא תשלום מחופשה רגילה?
במהלך חל"ת, יחסי העובד-מעביד ממשיכים להתקיים אף שהעובד בחופשה ואינו מקבל שכר וזכויות אחרות הנלוות לשכרו, כגון הזכות לדמי מחלה, להפרשה לפנסיה, לקרן השתלמות ולביטוח לאומי. בתקופה זו העובד גם אינו צובר ותק ואת הזכויות התלויות בוותק, כגון פיצויי פיטורים, למעט 14 הימים הראשונים מהחופשה לכל שנת עבודה. עם תום החל"ת זכאי העובד לחזור למקום העבודה, לתפקידו הקודם או לתפקיד דומה.
האם דרושה הסכמת המעביד והעובד לחופשה?
חופשה ללא תשלום יכולה להיעשות רק בהסכמת שני הצדדים. העובד צריך לפנות אל המעביד, רצוי בכתב, ולפרט את הסיבה שבגינה הוא זקוק לחופשה. המנהל יכול לאשר לו את החופשה, לאשר חלקית, או להכתיב לו תנאים. למשל, שבמהלך החופשה יוכל רק ללמוד, או שאם יעבוד - לא יעבוד אצל המתחרים.
המעביד לא חייב לאשר את החופשה. אם למשל אישה רוצה להצטרף לבעלה שנוסע לנצח על תזמורת בברלין לשלושה חודשים - מנהלה יכול לסרב לכך. יציאה לחופשה ללא תשלום ללא אישור המעסיק תיחשב לעבירת משמעת.
באילו מקרים לא כדאי לבקש לצאת לחל"ת?
לדברי עו"ד פינברג, בעיקר במקרים שבהם העובד חדש או במקומות שיש להם תקופות שיא - כמו עובד בחנות ירקות בתקופה שלקראת החגים, שבה זקוק העסק להרבה ידיים עובדות.
האם העובד יכול להשאיר ברשותו את הרכב מהעבודה או את הסלולרי בזמן החל"ת?
הכול תלוי בהסכמות בין הצדדים, וחשוב שהן יהיו מפורטות ובכתב. עובד יכול לבקש שישאירו לו את הטלפון הסלולרי, את המכונית מהעבודה, ואפילו ימשיכו להפריש לפנסיה - הכול נתון למו"מ ותלוי במידה שבה העובד חשוב ומוערך במקום העבודה. לדברי עו"ד פינברג, "עובד מצטיין שיוצא לחל"ת בחו"ל ויכול לעבוד יום בשבוע - גם אז הוא יכול לבקש חופשה חלקית ללא תשלום. זה תחום שהוא 100% בתחום ההסכמי".
האם עובד שאולץ לצאת לחל"ת זכאי לדמי אבטלה?
כן, בתנאי שהוא נמצא בחופשה ללא תשלום 30 ימים לפחות, ניצל את כל ימי חופשתו, ומציג אישור בכתב מהמעסיק שהחופשה היא ביוזמת המעסיק. בתקופת החל"ת אין המעסיק יכול לזמן את העובד לעבודה כלשהי במפעל. חזרה לעבודה, ולו לימים ספורים, תשלול את דמי האבטלה לכל החודש.
ומה בנוגע תשלום לביטוח הלאומי וביטוח בריאות?
בחודשיים הראשונים לחופשה מחויב המעסיק לשלם את דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות, ומורשה לגבות אותם מהעובד. מעבר לחודשיים - העובד חייב בתשלום לביטוח הלאומי.
ואיך שומרים על הרצף הפנסיוני?
איציק בסון, סמנכ"ל בכיר ומנהל אגף ביטוח חיים בהראל ביטוח ופיננסים, מסביר: "יש הבדלים בין מבוטחים בקרן פנסיה לבין מבוטחים בביטוח מנהלים. בקרן פנסיה, אם מבוטח לא משלם פרמיה, הוא מכוסה בריסק זמני למשך חמישה חודשים, זכויותיו נשמרות לו ועלות הריסק (פנסיית נכות ופנסיית שארים) - הזהה לזו ששילם כשעבד - מנוכה מערכי הפדיון. הבעיה היא שאם חלפו חמשת החודשים והריסק לא נשמר עבור העובד, כשיחזור לעבודה הוא יידרש לתקופת אכשרה מחדש. המשמעות היא שאם העובד הצטרף לקרן הפנסיה כשהיה בריא, וכעת הוא סובל מבעיית בריאות, תנאי הביטוח יהיו שונים וטובים פחות עבורו.
"מבוטח בביטוח מנהלים בחברת ביטוח שלא ישלם את הפרמיה והפוליסה תסולק, עלול לאבד את מקדם ההמרה המובטח, המחשב את הקצבה החודשית שלו. הביטוח שלו מתחיל מחדש בתנאים טובים פחות.
אז מה הפתרון? בסון: "המבוטח צריך לבקש להמשיך את הריסק בתום חמשת החודשים ויכול לבחור שהסכום ינוכה מתוך הצבירה או לשלם מכספו".
ולאיזו תקופה אפשר לשמר את הביטוח? בסון: "בקרן הפנסיה - עד 24 חודשים אך לא יותר ממספר חודשי החברות, כלומר אם הוא חבר בקרן 17 חודשים, הוא יכול לשמר על הביטוח למשך 17 חודשים בלבד. הגבלה נוספת: המבוטח יוכל להמשיך להפריש מהצבירה רק אם לא ניצל את ערכי הפדיון - ערכי הצבירה של התגמולים. כלומר. אם ערכי התגמולים שלו הם 1,400 שקל בחודש והוא משלם על הריסק 100 שקל בחודש - הוא יוכל להמשיך את הביטוח ל-14 חודשים בלבד. בביטוח מנהלים ההגבלה היא רק על 24 החודשים והסכום שצבר המבוטח בקרן. אין משמעות לוותק".
מה עם קרנות השתלמות?
"בקרן השתלמות אין חשיבות להפקדות רצופות מדי חודש".
ומה קורה כשחוזרים מהחופשה?
לפי עו"ד פינברג, המעביד אינו מחויב לשמור לעובד על התפקיד, אלא על מקום העבודה. שי מוסיף כי בתקשי"ר נאמר בעניין זה: "עובד, אשר אושרה לו חופשה ללא משכורת, תישמר לו משרתו לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בלבד או משרה אחרת המתאימה לו לדעת האחראי למשך תקופת החופשה ללא משכורת, שדרגתה כדרגת משרתו של העובד, עד למועד תום חופשתו". לדבריו, צריך לנסות להגיע להסכמה דומה עם המעסיק הפרטי. סירובו של המעסיק לקבל את העובד חזרה לעבודה בתום החל"ת - כמוהו כפיטורים.