"מפת הדרכים" של סטפק: 5 צעדים שיבריאו את הבורסה

לקראת פרסום דוח הביניים של הוועדה להגברת הנזילות בבורסה, מפרסם צבי סטפק, יו"ר מיטב-דש ומוותיקי שוק ההון המקומי, את המלצותיו להתמודדות עם ההתייבשות באחד העם ■ "יש הרבה מה לעשות ולא עשתה"

מחר (ד') יפורסם הדוח שהפעילים בשוק ההון מייחלים לממצאיו. מדובר בדוח הביניים של הוועדה לשכלול המסחר והגברת הנזילות בבורסה, שהוקמה לפני כארבעה חודשים על ידי יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, בניסיון להתמודד עם מה שמכונה "התייבשות הבורסה", כלומר הצניחה המתמשכת במחזורי המסחר באחד העם.

רגע לפני שהוועדה מפרסמת את מסקנותיה כיצד לחלץ את הבורסה ממצבה העגום, חושף צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב דש ואחד ממנהלי ההשקעות הוותיקים והמוערכים בשוק המקומי, את ממצאי הניתוח שלו בנושא, ומסביר ל"גלובס" כיצד ניתן לדעתו לפתור את הבעיה.

"ברור לכולם שאין סיבה אחת למצב הנוכחי של הבורסה. מדובר בשילוב של גורמים שנתנו להם להצטבר מבלי להבין לאן הם מוליכים ומה המחיר הכבד שישולם בגינם בעתיד", אומר סטפק. "חלק מקברניטי הבורסה נקטו מדיניות שהיא על גבול 'שב ואל תעשה', מתוך גישה שאין תרופה לנזלת. לגישתם, הרגולציה אחראית לכל ובנוסף המשק פועל בהילוך איטי, ומכאן נגזרת גם רמת הפעילות הנמוכה בבורסה. לתלות הכל בטיעון הזה, זה פשטני מאוד. יש הרבה שהבורסה הייתה יכולה לעשות ולא עשתה, והיא עדיין יכולה וחייבת לעשות".

לדבריו, כל אחד מלקוחות הבורסה (גופים מוסדיים, משקיעים זרים וציבור) הקטין את היקף פעילותו מסיבותיו שלו. יחד עם זאת, שלא במפתיע, גם סטפק סבור שיש גורם אחד שמרתיע את כל הפעילים בבורסה - הרגולציה.

"מעל לפעילות של כל שחקני השוק - מקומיים כזרים, מוסדיים כפרטיים - מרחפת עננת הרגולציה".

- הרגולטורים בישראל הלכו רחוק מדי?

"אני חושב שנחצו פה הרבה קווים אדומים. הרוח של הרגולציה הייתה רוח רעה והשפעותיה הן הרבה יותר הרסניות והרבה יותר נרחבות ממה שמקובל להניח. המטוטלת נעה מוואקום רגולטורי בגזרות שונות לעודף אדיר, אחרי שהמשבר הפיננסי תפס את הרגולטורים ואת השחקנים בשוק לא מוכנים".

- אם השחקנים בשוק לא היו מוכנים למשבר, אז הרגולטורים היו חייבים להתערב.

"ברור שהיה הכרח בקביעה מהירה יחסית של מערכת כללים, לרבות כללי השקעה. אבל מכאן ועד למבול של חוזרים מצד הממונה על שוק ההון באוצר, ובמקביל מצדה של רשות ניירות ערך, המרחק גדול. מנכ"לים של בתי השקעות ושל חברות בנות שלהם נאלצו להתמודד בתוך פרק זמן קצר עם מאות חוזרים ותקנות, להגיב עליהם, לעכל ולהפנים אותם. מי שעומד בראש פירמידת הניהול ראה עצמו כתלמיד בית ספר שמקבל מבול של שיעורי בית מכמה מורים, שאחד אינו יודע מהשני, וגם אם יודע, לא מוכן להתחשב בשיעורי הבית שנתנו המורים האחרים".

יחד עם זאת, סטפק, שפעיל בשוק ההון למעלה מארבעה עשורים, סבור כי הכמות היא רק חלק מהבעיה. לדבריו, לאחר שהושתו עליהם כללי השקעות, לרבות איום של קנס ברמה האישית ללא יכולת שיפוי, מנהלי השקעות פשוט מפחדים לפעול - והופכים לבינוניים.

"מנהלי ההשקעות מעדיפים לעשות רק את המינימום ההכרחי ומתמקדים בהחלטות פשוטות, כי על זה לרגולטור יהיה קשה לבוא בביקורת. הרגולציה הזו לא רק מוציאה את היצירתיות החיובית מן המקצוע, אלא שהיא צורכת זמן רב ממנהלי ההשקעות ומהאנשים שמסביבם ופוגעת ברמת הפעילות שלהם".

"בסופו של דבר", אומר סטפק, "יש כאן מומנטום שלילי שמזין את עצמו: פחות חברות (מספר החברות הציבוריות ירד בכ-130 במהלך 5 השנים האחרונות, ל' א'), פחות מגוון למשקיעים, מחזורים נמוכים ובורסה לא נזילה, מה שמרתיע את המשקיעים מלהיכנס אליה. בסיטואציה כזו, לצד שינויים מהירים בכללי המשחק העסקי ויצירת אי ודאות ניכרת, שמרחיקה משקיעים - הבורסה לא ממלאת את תפקידה כפלטפורמה לגיוס הון".

"דרושה חשיבה יסודית"

כאמור, סטפק מצביע על מספר גורמים שהובילו להתייבשות הבורסה, ובהתאם הוא פורס שורה של פתרונות. לדבריו, "הבורסה חייבת לבצע מספר רב של מהלכים במטרה להכניס שחקנים חדשים ולהגביר את פעילותם של משקיעים קיימים, זרים כמקומיים".

- מיהם השחקנים חדשים שאפשר להכניס לבורסה?

"הבנקים. המהלך הפשוט יחסית, כמובן, הוא להכניס את הבנקים כעושי שוק, ולא רק במניות של החברות הגדולות, אלא במניות של החברות הקטנות יותר, שבהן בעיית הנזילות גדולה יותר. מהלך נועז יותר הוא לתת לבנקים להשקיע באופן מוגבל ומבוקר במניות. זה מנוגד להמלצות ועדת בייסקי, (שהוקמה לפני 30 שנה בעקבות שערוריית ויסות מניות הבנקים, שהובילה לקריסתן ולהעברת השליטה בהם לידי המדינה, ל' א') אבל לא תזיק חשיבה מחודשת".

- בפעם הקודמת שנתנו לבנקים לסחור במניות זה הסתיים במפולת.

"ברור שמהלך כזה דורש חשיבה יסודית וגיבוש עמדה עקרונית, אבל כיום תפקידם של הבנקים בשוק ההון מוגבל והשוק אינו פרוץ למאווייהם. כך או אחרת, יש לשקול מהלך כזה בזהירות רבה, הן מצד הבנקים והן מצד השוק".

סטפק מציע מהלך נוסף, שגם אותו הוא מגדיר כמהפכני: השקעה בשיעור נמוך מאוד (כ-1%) של יתרות המט"ח של בנק ישראל בבורסה. "אני יודע שזה יכול להישמע הזוי", הוא אומר, "אבל שווה להקדיש לזה מחשבה, ולא למהר ולפסול".

אך לדעת סטפק, המהלך החשוב ביותר הוא הכנסת משקיעים זרים חדשים, כאלה שרגלם טרם דרכה בת"א, כולל משקיעים אקטיביים כמו קרנות נאמנות זרות וקרנות גידור. "כדי לאפשר ולעודד הגברת פעילות מצד המשקיעים הזרים צריך להתיישר לפי המקובל בעולם הרחב. זה אומר שורה של צעדים כמו התאמת פלטפורמות המסחר וימי המסחר, הוספת פקודות מסחר המקובלות ונהוגות בחו"ל והבלטת יתרונותיו של השוק המקומי כמו התשואות ארוכות הטווח של שוק המניות התל-אביבי".

- בעצם אתה מציע לבורסה לשנות תפיסה ולתת דגש על פעילות בינלאומית

"אני מציע מהלך שמחייב מאמץ שיווקי וארגוני ניכר, ודורש שינוי בתפיסה לגבי ההנהגה שאמורה להוביל את הבורסה בת"א למחוזות אחרים. לדעתי, במצב הנוכחי צריך להעמיד בראשות הבורסה מנהלים בעלי אוריינטציה עסקית-שיווקית ברורה ועם יכולת לייצג אותה מול משקיעים זרים. זה עשוי להשתלב עם כמה מהלכים נוספים של הפיכת הבורסה לגוף עסקי, הנפקת מניותיה בבורסה, הכנסת חברים חדשים ואפילו שת"פ או מיזוג עם בורסה בינלאומית גדולה".

- עם כל הכבוד למשקיעים הזרים, מה עם הפעילים בארץ?

"ברור שבורסה מדינתית חייבת להתבסס קודם כל על המשקיעים המקומיים - פרטיים ומוסדיים. בהקשר זה אני חושב שיש מקום לבטל את המגבלה המוטלת על משקיעים מוסדיים לתקרה של 5% באחזקה במניות בנקאיות, מהלך שמצריך את הסכמת בנק ישראל. כמו כן, לדעתי כדאי להפחית את שיעור המס על רווחי הון חזרה ל-20% ולעודד את פעילותם של חברי הבורסה שאינם בנקים, שבשנים האחרונות הם נדחקו ע"י הבנקים - גם כתוצאה מרגולציה שכל כוונותיה טובות, אבל תוצאתה רעה. וכמובן להמשיך עם פעילות הסברתית לציבור וחינוך פיננסי".

מכיוון שחלק לא קטן מהבעיה של התייבשות הבורסה נובע גם מהרגולציה על החברות הבורסאיות, סטפק מציע גם כמה צעדים בכיוון הזה. מהלכים אלה כוללים מתן הקלות במס לחברות בורסאיות, כמו מס מוקטן על דיבידנדים, שיהווה תמריץ לכניסת חברות חדשות ויסייע לנזילות; הקטנת שיעור השליטה של בעלי העניין העיקריים על ידי הטבה במס רווח הון לפרק זמן מוגבל (לדבריו, אחת הבעיות העיקריות בהעדר הנזילות בבורסה היא גרעיני שליטה גדולים מדי וסחורה צפה קטנה מדי); והקטנה דרסטית של קנסות האכיפה המינהלית, הן על חברות והן על משקיעים מוסדיים, ולאפשר לחברות לשפות את עובדיהן בגין קנסות.

"לסיכום", אומר סטפק, "אני מאמין ששילוב של המהלכים הללו - אפילו רק חלק מהם - יביא בסופו של יום להחזרת נפחי המסחר בבורסה לרמה שבה היו בימים טובים יותר, לתועלת החברות הבורסאיות, המשקיעים בהן והמשק".

בורסה
 בורסה

בורסה
 בורסה