1. שנמתין עד חנוכה?
די. מספיק. נמאס. בחירת הנגיד לבנק ישראל הפכה לפארסה גדולה ולאירוע המביש ביותר שהתרחש כאן בשנים האחרונות. 72 ימים אין נגיד וזהותו עדיין לא ידועה, וככל הנראה זה גם ימשיך להיות המצב ויעברו 90 ואפילו 120 ימים ללא נגיד.
אולי יש מחלוקת היכן עובר הקו האדום, אבל אין מחלוקת שהוא בהחלט נחצה ושיש צורך לשים סוף למחזה המביש הזה. גם העובדה שהמשנה למזכיר הממשלה אריה זוהר, התייצב מול חברי ועדת הכספים של הכנסת והצהיר לפני כשלושה שבועות כי ימונה נגיד עד ראש השנה מוכיחה זאת. עכשיו מסבירים מקורביו של ראש הממשלה כי לא ייבחר נגיד עד אחרי סוכות. ומה יגידו אחרי סוכות? שנמתין עד חנוכה?
2. תלונות ב"תום לב"
הפארסה אמורה להתארך עוד ועוד שכן יו"ר הוועדה למינויים בכירים בשירות המדינה השופט יעקב טירקל, מוסיף לבדוק תלונות שממשיכות לזרום לתיבת הדואר שלו, מה שהפך את כל התהליך למושא ללעג, ובצדק. התלונות הופכות הזויות יותר ויותר, וטירקל ממשיך לפנות למועמדים לקבלת תשובות.
כך למשל, סיפר חבר בוועדה ל"גלובס" שאחד מהמועמדים, פרופ' מריו בלכר, התבקש להסביר בעקבות תלונה אנונימית מדוע התגרש מאשתו הראשונה קודם לפי ההלכה ורק לאחר מכן לפי החוק האזרחי, זאת בניגוד לחוק הארגנטינאי שקובע כי הסדר הנכון הוא הפוך.
שלא יהיו אי הבנות: בלכר התגרש גם וגם, אלא ש"הבעיה האקוטית" שיכולה בהחלט להטיל צל כבד על תפקודו כנגיד היא סדר ביצוע הגירושים.
אין ספק שמי ששלח את התלונה עשה זאת "בתום לב" ומתוך "דאגה עמוקה" למוסד בנק ישראל. אז איך פותרים זאת? פשוט קובעים "דד-ליין" להגשת תלונות.
3. בפועל, זו פלוג
תהליך בחירת הנגיד פוגע בתדמיתו של המשק ואף מוצג בחו"ל בצורה מגוחכת, כאילו אין למשק הישראלי מספיק מוקדים של חוסר יציבות שהיה צורך להכניס אחד נוסף.
אפילו ד''ר אליוט חן טוב, האחראי לדירוג האשראי של ישראל, אמר מפורשות בראיון ל"גלובס" כי בטווח הארוך העובדה שלא נבחר עדיין נגיד תיפגע במשק הישראלי.
אגב, הנפגע העיקרי הוא לא אחר מראש הממשלה בנימין נתניהו שנרדם בשמירה ובחר נגיד בדקה ה-94. הוא התעקש ומתעקש שלא לבחור בקרנית פלוג המשנה לנגיד, מאחר שהוא סבור שהיא איננה מוכשרת דיה ולא ניחנה בתכונות המנהיגות שנדרשות לתפקיד. בפועל, היא משמשת כנגידה מזה 72 יום והיד עוד נטויה.
מעניין אם בעל פירמה נחשבת היה מסכים ש"איש לא מוכשר" ינהל את עסקיו במשך 72 יום.
4. תמיד יהיה "משהו אחר"
הטענה לפיה לנתניהו "אין ראש" לסוגיית בחירת הנגיד אינה מתקבלת על הדעת. בהתחלה זה היה המו''מ עם הפלסטינים, אחרי זה הניתוח שעבר ועכשיו זו המלחמה בסוריה. תמיד יהיה "משהו" אחר, חשוב יותר, דחוף יותר. נתניהו חייב להתערב ובדחיפות. מה שמאפיין את טירקל זה הקצב האיטי שבו הוא עובד.
יותר משנתיים (!) פעלה הוועדה לעיצוב שטרות שבראשותו, כאשר למעלה משנה לקח לטירקל לבחור בבגין ולאחר שמשפחתו סירבה לכך, לקח לו שנה נוספת לגלות את אלתרמן ואת טשרניחובסקי.
5. למי באמת אכפת?
אך הבעיה החמורה ביותר היא שאזרחי ישראל התרגלו למצב שאין נגיד, שכן אף אחד לא ממש מרגיש בחסרונו ביומיום ולכן הם מקבלים את הפארסה הזו בשלווה. אנו ב"גלובס" נציין מדי יום כמה ימים אין נגיד למשק הישראלי עד שייבחר, ולו רק כדי לתת את התחושה לנתניהו ולטירקל שיש מישהו שנושף בעורפם. אולי זה מה שיעזור.