"לנושי חבס הייתה הזדמנות, אבל הם העדיפו מזומן עכשיו"

אנחנו לא בוכים על חלב שנשפך, וממשיכים קדימה. היינו ממוקדי מטרה במשך חמישה חודשים, והייתה הזדמנות פז לבעלי האג"ח של חבס לקבל את מיטב כספם, אבל הם העדיפו מזומן עכשיו, מאשר לתת הזדמנות למימוש פוטנציאל עתידי".

כך מסכם אילן גיפמן, מנכ"ל אספן גרופ, את ניסיון החברה שלא צלח להשתלט על חברת חבס השקעות באמצעות הסדר חוב, בהיקף של כ-450 מיליון שקל. זאת לאחר שבשבוע שעבר הודיעה קרן דואט הבריטית, שאת הצעתה העדיפו מחזיקי האג"ח על פני זו של אספן, כי היא נסוגה מהעסקה שהציגה למחזיקים רק לפני כחודש.

בעקבות סיבוב הפרסה של קרן דואט, המחזיקים באג"ח חבס נותרו בשלב זה בידיים ריקות. ההערכות הן כי הם יגישו תביעה נגד הקרן הזרה, במקביל למינוי מפרק וכונס נכסים, שינהלו את התביעה וינסו לאתר משקיע חדש לחברה שקרסה תחת שליטתו של הרצל חבס.

גיפמן מספר כי "אספן ריתקה 100 מיליון שקל לעסקת חבס, מתוך כוונה אמיתית לבצע אותה. ההצעה של דואט מבחינתנו הייתה כמו מחטף. במהלך התקופה גיבשנו שלושה מתווים שונים ונציגות המחזיקים עמדה מאחוריהם. אבל אחת הבעיות במקרים כאלה היא שאת מתווה הסדר החוב צריכה לאשר אסיפת בעלי האג"ח, שם לכל אחד יש דעה, והפיזור מקשה לייצר קונצנזוס. אפשר לראות את זה קורה גם בהסדרים נוספים בשוק".

"לא יכולים להיות בסטנד ביי"

במהלך המו"מ שהתנהל בעבר בין אספן לנציגות מחזיקי האג"ח נסוגה החברה מהצעתה המקורית, ובהמשך הציגה מתווה נוסף, בעקבות ממצאי בדיקת הנאותות שביצעה בחבס. בסופו של דבר, הציעה אספן למחזיקים הזרמת 70 מיליון שקל בתמורה להקצאה של 51% ממניות החברה. את יתרת מניות חבס הציעה אספן להקצות למחזיקי האג"ח, בנוסף להנפקת סדרת אג"ח חדשה בהיקף של כ-70 מיליון שקל (תספורת של מעל 50% על החוב המתואם). גיפמן אומר כי "בדיקת הנאותות הוכיחה את עצמה, והראייה לכך היא שבהמשך חבס מכרה נכסים פחות או יותר במספרים שתאמו את ההערכות שלנו".

ומה עכשיו לאחר שהמהלך של החברה מול חבס לא יצא בסופו של דבר לפועל? "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיות בסטנד ביי כל כך הרבה זמן", אומר גיפמן. "אספן נמצאת היום בשיא פריחתה, עם נכסים בשווי של 1.8 מיליארד שקל, הון עצמי קרוב ל-450 מיליון שקל ומזומנים ושווי מזומנים של כ-220 מיליון שקל. אנחנו מכוונים להמשיך ולהוריד את המינוף ולשפר את האיתנות הפיננסית, ומתחילת השנה מכרנו שבעה נכסים בהיקף של רבע מיליארד שקל.

"במקביל, אנחנו בוחנים כמה עסקאות של מיזוגים ורכישות, בוחנים שיתופי פעולה עם גופים מוסדיים ברכישות ובוחנים רכישת פורטפוליו של מתקנים סולאריים בארץ בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. אנחנו גם שמים דגש על השבחת הנכסים שבידינו, ולא מסתפקים בתשואה שהם מניבים לנו".

לדברי גיפמן, "מנוע הצמיחה של אספן עבר בשנים האחרונות לאירופה, שם אנחנו פועלים בגרמניה, שוויץ והולנד. הפורטפוליו שבנינו בשנים האחרונות מושכר לשוכרי עוגן איכותיים, שמייצרים לנו כל שנה תזרים חופשי, אחרי פירעון קרן וריבית לבנקים בחו"ל, של כ-30 מיליון שקל". "היום", הוא מוסיף, "אנחנו נמצאים כבר ביחס הון למאזן של 25% ורמת המינוף שלנו סייעה לנו לעבור את המשברים הכלכליים".

"אין מקום לחברות קטנות"

גיפמן מציין כי "התקופה הזו מאתגרת, אבל בסך הכל המדינות בהן אנו פועלים הן חזקות וחוזי השכירות שלנו באירופה הן בממוצע עד 2020-2025".

לדבריו, "בעולם של ריביות נמוכות, אנחנו מעוניינים לגדול, אבל לא להגדיל את המינוף. אירופה עדיין לא יצאה מהמשבר, אבל הריביות אפסיות, וחברות חזקות כמו אספן יכולות לממן ולרכוש נכסים ולמצוא עסקאות בתשואות של 7%-7.5% בערים מרכזיות במדינות בהן אנו פועלים".

במחצית השנה הראשונה של 2013 הציגה אספן, הנמצאת בשליטת רוני צארום, צמיחה של 5% בהכנסותיה, ל-61 מיליון שקל ושיפרה את הרווחיות הגולמית והתפעולית. יחד עם הכנסה חד פעמית של כ-14 מיליון שקל ממכירת קרקע באזור פארק אפק בראש העין (עליה עמד נכס שנשרף בו החזיקה), הרווח הנקי שלה במחצית השנה הכפיל עצמו ל-30.5 מיליון שקל.

במקביל לדוחות הודיעה אספן על מדיניות דיבידנד חדשה של עד 50% מהרווח הנקי השנתי ובסכום מקסימלי של 15 מיליון שקל, כל עוד הסכום לא יעלה על 50% מתזרים המזומנים מפעילות שוטפת. "הגדרנו את היעד הבא שלנו", אומר גיפמן, "להצטרף למדד היתר 50, והכיוון הוא לת"א 100, אבל אי אפשר לעשות זאת ביום אחד. הרגולציה מכה בכולם, ולחברות הקטנות זה כואב יותר. תחת הרגולציה, אין מקום לחברות הקטנות ולכן אנחנו רוצים ללכת קדימה ולגדול".