1. 17 יום נדרשו לחברת תעודות הסל תכלית ליישר קו עם המתחרה קסם, ולהודיע כי בתחילת 2014 יעלו דמי הניהול בכמה תעודות סל, לרבות זו על מדד ת"א 100 - מ-0% ל-0.1%.
המהלך, מיותר לציין, לא הפתיע אף אחד לאחר שהסכר כבר נפרץ על ידי קסם. מה שכן הפתיע הוא שמהדיווח של תכלית נעדרה תעודת הסל על מדד ת"א 25, שדווקא נכללה בהודעתה של קסם - השחקנית הגדולה בענף - מתחילת החודש. אז מה גרם לתכלית, שבניהולו של דוד אללוף ואיל סגל, להותיר את דמי הניהול בתעודות הסל על ת"א 25 על 0%?
על פי הערכות, בתכלית בחרו לעשות כן מכיוון שלמתחרה אחרת, פסגות סל, יש חסם באחת מהתעודות על מדד ת"א 25 שמונע ממנה להעלות בה את דמי הניהול. מדובר ב"תאלי 25", התעודה הראשונה שהונפקה על מדד ת"א 25 לפני כעשור, ומנהלת כיום כ-500 מיליון שקל. הבעיה היא שהנוסחה לחישוב המדדים בתעודה זו לא כללה רכיב של דמי ניהול, ועל כן - בהתאם למסר שהיה נהוג באותם ימים, עת התעודות הללו הושקו לראשונה - יש קושי לגבות בה דמי ניהול.
במילים אחרות, מסתמן שמי שבסופו של דבר תקבע אם אחרי למעלה מעשור דמי הניהול האפסיים בתעודות הסל ייעלמו מהענף היא פסגות סל. שם, אגב, עדיין לא בחנו את נושא התמחור (זו לפחות הגרסה הרשמית).
2. אחרי שקסם החליטה לגבות דמי ניהול בתעודות הסל שהיא מנהלת, כעת עושה זאת גם תכלית. נכון, זה נראה כמו קרטל, מתנהג כמו קרטל, ויכול להיות שבעתיד נגלה שענף תעודות הסל, שמנהל 90 מיליארד שקל, הוא באמת סוג של קרטל, אבל המהלך שהתניעה קסם לפני כשבועיים, ושבענף כינו אותו "מתבקש", רחוק מלהיות הוכחה שחברות תעודות הסל מתאמות מחירים.
קסם (בבעלות אקסלנס), תכלית (מיטב דש), פסגות סל (פסגות) והראל סל (הראל פיננסים) הן חברות שמטרתן להשיא רווח לבעליהן. חלקן אף מוגדרות כמנועי צמיחה בקרב בתי ההשקעות. ככאלה, אין סיבה שהן תתנדבנה להעניק ללקוחותיהן מתנות - כלומר תעודות - בחינם, שעה שהן ובעלי הבית שלהן מתמודדים עם שחיקה ברווחיות.
למעשה, ההעלאה הנוכחית של דמי הניהול בתעודות הסל, שנאמדת בתוספת רווח שנתי מצרפי של כ-20 מיליון שקל אצל חברות תעודות הסל, נועדה לקזז את ההפסד שהן סופגות בעקבות התקנה המונעת מהן גביית כפל דמי ניהול מגופים מוסדיים בתעודות סל, וכן הירידה ברווחיות מתעודות הג'מבו והמט"ח.
נזכיר כי במחצית הראשונה של 2013 תרמה קסם 31 מיליון שקל לרווחי אקסלנס, המהווים 44% משורת הרווח של בית ההשקעות. בתקופה המקבילה אשתקד, לעומת זאת, רווחי חברת תעודות הסל היו גבוהים יותר ותרמו 48% לשורת הרווח. מגמה דומה קיימת גם אצל המתחרה תכלית, שתרמה לרווח הכולל של מיטב דש במחצית 2013 13 מיליון שקל - 35% פחות לעומת המחצית המקבילה. על כן, בפני הגופים עמדו שתי אפשרויות: לספוג את ההפסד, או לפצות על השחיקה הזו באמצעות העלאת דמי הניהול האפסיים, שהחלו, כמו תמיד, כאקט שיווקי שנמשך קרוב ל-10 שנים.
אגב, מי שסומך על הממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, שימנע את העלאת המחירים המדוברת, צפוי כנראה להתאכזב. רק לפני כמה חודשים תהו במשרדו מדוע במשך תקופה כה ארוכה יש בענף תעודות סל שאינן גובות כלל דמי ניהול. נראה שגם הממונה על ההגבלים יודע שאין ארוחות חינם.
3. הבעיה האמיתית של ענף תעודות הסל היא לא העלאת המחירים הנוכחית, אלא היעדר שקיפות. למרבה האירוניה, תעודות סל הן דווקא מוצר שבהשוואה למוצרים אחרים (כמו למשל קרנות נאמנות) חובת הגילוי בו מאוד נרחבת.
הבעיה היא שבפועל תשקיפי התעודות עמוסים בכל כך הרבה אינפורמציה, עד שלפעמים נתונים בסיסיים ביותר פשוט הולכים לאיבוד. לכן, השאלה היא לא אם חברות תעודות הסל ימשיכו לסבסד עבור לקוחותיהן את דמי הניהול בחלק מהתעודות, אלא עד מתי ימשיכו החברות הללו להישאר קופסה שחורה, שציבור המשקיעים בהן לא באמת יודע ממה הן מרוויחות.