פרשת ליברמן: נמחקה העתירה נגד סגירת התיק העיקרי

השופטים סברו כי המקרים שבהם בג"ץ יוכל להתערב בהחלטת היועמ"ש לסגור תיק חקירה הם נדירים ביותר, ותיק ליברמן אינו נמנה עמם ■ ‎גרוניס על סגירת תיק ליברמן: "מדובר בעניין מקרי, יועמ"ש אחר היה אולי מגיע להחלטה אחרת"

"אנחנו מבקשים למנוע כתיבת פסק דין שיתפרש כמתן הכשר להחלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק ליברמן" - כך אמרה הבוקר (א') המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מרים נאור, כדי לנמק את רצונם של השופטים למחוק את עתירת תנועת אומ"ץ כנגד החלטת היועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, לסגור את תיק החקירה העיקרי בפרשת חברות-הקש נגד שר החוץ לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן.

בא-כוח העותרים, עו"ד גלעד ברנע, נכנע ללחציהם של השופטים, נשיא העליון אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור והשופט סלים ג'ובראן, והסכים למחיקת העתירה. גרוניס עצמו ציין כי "מדובר בעניין מקרי - יועץ משפטי אחר היה אולי מגיע להחלטה אחרת".

אף שבג"ץ מעולם לא התערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור תיק חקירה ולהימנע מהעמדה לדין, כשההחלטה מתבססת על חוזקן של הראיות בתיק, ביקשו העותרים לשכנע את השופטים כי תיק ליברמן הוא שונה.

"נכון שבית המשפט איננו יועץ-על ואיננו שופט-חוקר", אמר ברנע, "אבל כאן יש עמדות סותרות - של היועץ וינשטיין מצד אחד ושל פרקליט המדינה משה לדור מצד שני. לדור ועוד בכירים בפרקליטות אמרו שיש סיכוי סביר להשיג הרשעה. זה מצב מאוד בעייתי, ששני הבכירים ביותר בראש המערכת חלוקים בדעותיהם. התוצאה כאן היא מפלה, כי כל בוזגלו היה עומד בסופו של דבר לדין".

המקרים דוגמת תיק ליברמן, טענו העותרים, "הם מעטים, ספורים ונדירים. אם לפני היועץ היו שתי עמדות סבירות, הוא היה צריך להחליט על העמדה לדין".

ואולם השופטים לא התרשמו. לשיטתם, המקרים שבהם בג"ץ יוכל להתערב בהחלטת היועמ"ש לסגור תיק חקירה הם נדירים ביותר, ותיק ליברמן אינו נמנה עמם.

"העתירה שלכם גורמת לנו להיות יועמ"ש מספר שתיים", אמר השופט ג'ובראן, "ולבדוק שוב את כל הנתונים. זו כניסה עמוקה מדי לשיקול דעתו של היועץ".

בהתייחסו לשאלת "מבחן בוזגלו", ציין גרוניס כי "תיק כזה לא היה מגיע לא לפרקליט המדינה ולא ליועץ. אולי הוא היה מגיע לעו"ד קורצברג (תובע בפרקליטות שתמך בסגירת התיק - י' י'), והוא היה מכריע שאין מספיק ראיות. מה שאתם מבקשים הוא שבית המשפט ישמש יועץ-על. אתם מתעלמים מכך שיש היררכיה, ומי שעומד בראש המערכת הוא היועץ, וההכרעה היא בידיו".

נאור אמרה כי העותרים מבקשים מבג"ץ ליצור כלל, שלפיו "אם יש חילוקי דעות, ופרקליט המדינה חושב שצריך להעמיד לדין, וחוות-דעתו סבירה - אז צריך להגיש כתב אישום. אם מה שאתם מציעים יתקבל, העליון יהפוך למחלקת תביעות, וקשה לראות את התסריט הזה. זה גם לא מתקבל על דעתי שבג"ץ יגיד יש ראיות לכאורה, ואחר-כך יתנהל כתב אישום בפני ערכאה דיונית. משהו צורם פה".