מי ירכוש את תעש: אלביט, אשכנזי, ברק או המיליארדר רנרט?

שבועיים לפני הדיון המכריע להפרטת תעש, אין מתווה להפרטה, טרם נקבעו מגבלות ביטחוניות על הרוכשים ולא נוסח צו אינטרסים של המדינה

1. גורמים ביטחוניים: הפרטת תעש עלולה להפך לשדה קרב חדש בין אהוד ברק לגבי אשכנזי, הפעם מדובר במיליארדים ובג'ובים רב-לאומיים, ששניהם מחבבים, כך שסודות עוד יותר אפלים זה על זה, אמיתיים או הזויים, צפויים להשתחרר לאור העולם, וכל זה אם ועד העובדים, ההסתדרות ומשרד הביטחון אכן ילכו הפעם עד הסוף ויממשו את ההפרטה.

2. למרות שכבר נקבע מועד, 15.10 לפני הצהרים, לדיון בעניין תעש בוועדת השרים להפרטה, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא התגבש עדיין מתווה ההפרטה, ובין היתר, נותרה פתוחה אחת השאלות המרכזיות למבצע המכירה: מה יהיו המגבלות הביטחוניות הנוגעות לשליטה עתידית בחברה, אחרי שהוצאה ממנה, כפי שכבר הוחלט, חטיבת גבעון (מערכות רקטיות והנעה). יש לציין, כי בעבר התנגד משרד הביטחון לכל מעורבות זרה בשליטה בתעשייה הביטחונית, מה שהשאיר בעיקר את אלביט מערכות כמתמודדת ריאלית. תשובה לשאלה זו תכריע את עתיד ההפרטה, ובעיקר את המחיר שהמדינה תקבל בה, שבכל מקרה לא יכסה אפילו חלק מעלויות ההפרטה.

3. תעשייה ביטחונית נחשבת נכס אסטרטגי, שמחייב ניסוח מדויק של צו אינטרסים של המדינה, שמתפרסם לקראת המכירה. עד היום הוחלו מגבלות חד משמעיות על זהות רוכשי נכסים אסטרטגיים. בצו האינטרסים שיצא בהפרטת אל על, דרשה המדינה כי לפחות 51% מהשליטה תישמר בידי ישראלים. בהפרטת בזק נכנע השב"כ והתפשר על שליטה ישראלית של 20% בלבד, בתנאי שמרבית ההנהלה תהיה ישראלית וחלק ממנה נדרש לקבל סיווג ביטחוני. משמעות החלטה לגבי הזהות הלאומית של בעלי השליטה העתידיים בתעש, שכאמור טרם התקבלה, עשויה גם להצביע על העניין של המוכרים מטעם המדינה בזהות הרוכשים העתידיים. בכל מקרה, לא יוכלו החברות הביטחוניות-ממשלתיות, תעשייה אווירית ורפא"ל, להתמודד במכרז, שכן אז יהיה מדובר בהלאמה לכל דבר.

4. על-פי ההערכות הנוכחיות, מצפים ל-10-15 קבוצות מתמודדים במכרז המדינה (בסגירת המכרז על הפרטת תעש בסוף 2005 נרשמו 13 קבוצות), ומעריכים שבסיום יהיו לפחות שתי קבוצות ומקסימום ארבע: קבוצה אחת תרכז אלביט מערכות, בהנחה שתעשייה ביטחונית ישראלית פרטית תוכל להתמודד, ובעל השליטה בה, מיכאל פדרמן - לא ברור אם בשותפות זרה או לא.

קבוצה נוספת שצפויה להתמודד תהיה בראשות מאיר שמיר עם חברה אמריקאית, כנראה עם אשכנזי, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר והרמטכ"ל הקודם, שמשמש היום יו"ר חברת שמן לחיפושי נפט וגז. יש לציין, כי במכרז הקודם ב-2005 אשכנזי כבר פרש מצה"ל, ורק חצי שנה אחר כך מונה על-ידי עמיר פרץ למנכ"ל משרד הביטחון, ואז הוא הוצג על-ידי קבוצת שמיר כמי שיוביל את ניהול תעש אחרי ההפרטה. אפשר שגם תקום קבוצה שיוביל איש העסקים, מיליארדר הפיננסים והתעשייה, היהודי-האמריקאי, יצחק איירה רנרט, שמזה כמה חודשים מגלה התעניינות בתעש, ומקיים שיחות עם גורמים בכירים בממשלה.

רנרט אינו מושקע בעסקים בישראל, אבל נחשב לתורם גדול הנוהג לתרום ספרי תורה על שמות חללי צה"ל. על-פי פרסומים, עשוי גם אהוד ברק להתמודד, לאחר שבתקופתו כשר הביטחון, עד לפני פחות משנה, מ שרד הביטחון התחבר לוועד העובדים והערים קשיים ששיתקו את הפרטת תעש. עוד אנשי עסקים ישראליים שמצפים כי ישתתפו במכרז הם שלמה שמלצר, שלומי פוגל וסמי קצב, ביחד או לחוד. קצב, מבעלי השליטה במספנות ישראל, רכש לפני כמה שנים במכרז המדינה את מפעל מגן של תעש במחיר צנוע מאוד.

5. מחיר הרכישה יכול, במקרה הטוב במיוחד, להגיע ל-2 מיליארד שקל. עם זאת, עלות ההפרטה בגין הסכמה לכל דרישות העובדים תעלה על סכום זה. כ-1,000 עובדים פורשים במימון המדינה, שגם מבטיחה רשת ביטחון עתידית ל-1,000 עובדים נוספים. ועדיין יש ספק גדול אם ההפרטה תצא לפועל ואם ועד העובדים, ההסתדרות ומשרד הביטחון, שהם שותפים מלאים להליכי ההפרטה, לא יפוצצו אותה. תעש, המנוהלת על-ידי היו"ר אודי אדם, אלוף במיל', והמנכ"ל אבי פלדר, תידרש להשלים מעבר לרמת בקע בנגב עד שנת 2020.

רכישת תעש ע"י ברק: "אי נוחות ובעיה בנראות הציבורית"

גורם בכיר שמקורב להליכי ההפרטה של התעשייה הצבאית (תעש) אמר היום (ד'), כי יש בעניין שמביע שר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, ברכישת תעש יחד עם משקיע זר "אי נוחות ובעיה בנראות הציבורית". בעוד החוק מחייב פקידים בשירות הציבורי לתקופות צינון, הרי במקרה של נבחרי ציבור שפונים לעסקים פרטיים לא חלה כל הגבלה. "אם ברק היה פונה לעסקה כזאת בעוד שלוש או ארבע שנים, קשה מאוד היה לבוא אליו בטענות. גם עכשיו מותר לו, אך יש מידה של אי נוחות מכך שהאיש, שהיה שותף לדיונים רבים הקשורים להפרטת החברה, מסתער עליה כעת, וזאת זמן לא רב לאחר שסיים את תפקידו כשר הביטחון".

ברק לא מסר היום התייחסות כלשהי לידיעה אודות כוונתו להתמודד במכרז לרכישת התעשייה הצבאית.

במשך תקופת כהונתו כשר ביטחון, ההליכים שקדמו לסיכומים להפרטת התעשייה ידעו עליות ובעיקר מורדות, כשחלק מהמשברים בדיונים אלה נוצרו בידי משרד הביטחון, שהתעקש על שימור של "קווים אסטרטגיים" ועל שימור השליטה מצדו על נכסים בעלי חשיבות ביטחונית רבה, כמו מפעל גבעון של תעש.

עם זאת, בעלי תפקידים שהיו מעורבים בדיונים אלה טענו, כי ברק לקח חלק פעיל ברבות מן הישיבות בעניין גורלה של תעש ותמך במהלך להפריט את החברה. "ברור שיש לו יתרון מובהק על אחרים במקרה של תעש", אמר גורם בכיר שמקורב לנושא. "הוא מכיר את הפעילות שלה מבפנים, חשוף לנתונים, ואין ספק שקבוצה שתתמודד על רכישת החברה הזאת תרוויח מהצגת שמו של מר ביטחון ברשימת בכיריה. הוא רמטכ"ל לשעבר, שר ביטחון, דמות מוכרת. כשמדובר בשילוב של כוחות מקומיים עם משקיעים זרים - זה חשוב".