"ניו-יורק טיימס": נתניהו מסתכן, ייראה כאילו הוא קפוא בעבר

בראיון עם רה"מ, בנימין נתניהו, שבנוי ככתבת דיוקן, כותב היום (שבת) "ניו יורק טיימס", כי לנתניהו נשקפת סכנה שהוא ייראה בעיני הציבור כמי ש"קפוא בעבר בנוף גיאו-פוליטי שהולך ומשתנה".

בתגובה מצביע נתניהו על תצלומים של שני אישים, על קיר בלשכתו, שהוא מעריץ אותם מפני שהצליחו "לחזות סכנה בעוד מועד": צ'רצ'יל והרצל. "שניהם היו מבודדים הרבה יותר ממני", הוא אומר.

"אתה משתמש בהיסטוריה כדי להבין את ההווה ולמפות את העתיד", ציין רה"מ בראיון. "ההיסטוריה היא מפה. מה זו מפה? מפה היא גיבוש של כל הדברים שצריך לדעת כדי להגיע ממקום אחד למקום אחר".

בסדרת נאומים חשובים - שלושה נאומים נוספים מתוכננים לשבוע הבא - ובליץ תקשורתי עתיר אנרגיה, מנסה נתניהו למנוע "עסקה גרועה" עם איראן. הוא מתעקש שאיראן תחדל לחלוטין מהעשרת אוראניום ותובע מהמערב לא לרופף את הסנקציות. אבל, להערכת ה"טיימס", התעקשות זו גורמת לכך שהוא מצטייר כחורג מהקונסנסוס כלפי איראן שהולך ומתגבש במערב: השגת עסקה דיפלומטית שתחייב פשרה.

"נתניהו חש הכי נוח כאשר הוא מנבא אסונות, מפחיד אנשים כדי להניע אותם לעשות משהו, אמר ל"טיימס" מיטשל ברק, עוזר של רה"מ בשנות ה-90 הראשונות. "הבעיה עתה היא, שהוא איבד תנופה. המסר שלו נותר ברור והוא לא השתנה. גם המצב נותר כשהיה. אבל הפרספקטיבה של כל הצדדים השתנתה. זה כאילו אתה האדם היחידי עם פנס בחדר חשוך".

כמה אנשים שנפגשו באחרונה עם נתניהו אומרים שהוא נחוש וממוקד, ושהאווירה בלשכתו מקרינה דחיפות, לא פניקה.

פקידים אמריקאים וישראלים אמרו לעיתון, כי הברית בין ישראל לארה"ב הדוקה יותר מאשר אי פעם. "יש הבנה הדדית עמוקה ביננו לבין האמריקאים שהיחסים ביננו הם מה שיש, שאין יחסים כאלה בין מדינות", אמר פקיד ישראלי. "אבל אין פירושו של דבר, שהיחסים בין נתניהו לאובמה הם כמו היחסים בין יצחק (רבין) לביל (קלינטון). וזה לא צריך להיות כמו ביל ויצחק. נתניהו ואובמה מבינים זה את זה".

"אנו נמצאים פה לשם מטרה; אני נמצא פה לשם מטרה, והמטרה היא להגן על עתיד העם היהודי, כלומר להגן על המדינה היהודית. להגן עליה מפני איראן גרעינית", אמר נתניהו בראיון. "אני לא אתן שזה יקרה. זה לא יקרה".