לחץ נפשי משפיע על הגוף האנושי בצורה מרחיקת לכת. לחץ ממושך גורם למחלות לב ופוגע במערכת החיסונית. לחץ אצל נשים בהיריון עלול לגרום לשינויים במבנה המוח של העוברים. הלחץ משנה את התפיסה והחשיבה שלנו - הוא מגביר את העוררות אבל גם ממקד אותנו, עד כדי אובדן היכולת לראות את התמונה הכללית.
מחקר חדש מגלה שללחץ נפשי יש השפעה מיידית על אחד החושים העתיקים ביותר שלנו מבחינה אבולוציונית - חוש הריח. מסתבר שגם אצל בני אדם וגם אצל בעלי חיים, לחץ נפשי יכול לשנות את האופן שבו אנחנו מריחים.
צוות חוקרים בראשות פרופ' וון לי מאוניברסיטת וויסקונסין מדיסון, הציג לנבדקים תמונות מטרידות או טקסטים מזעזעים, שעוסקים בתאונות ומלחמות. בקבוצה שנחשפה למידע הזה, זוהו כשליליים ומסריחים ריחות שנחוו כניטרליים או נעימים בקרב קבוצה שנחשפה לטקסטים משמחים או משעממים.
"ככל שהלחץ הנפשי גבר, עד כדי חרדה, כך אבדה בהדרגה היכולת של הנבדקים לקלוט ריחות נעימים", אומרים החוקרים.
החוקרים בחנו גם את תגובת המוח של הנבדקים במכשירי MRI, וזיהו כי שתי רשתות במוח - האחת קשורה לריחות והשנייה לרגשות - החלו לפעול בסנכרון כשהלחץ הנפשי השפיע על מנגנון הריח.
ידוע כי ריח ורגש קשורים זה בזה, אבל כאן הקשר אפילו העמיק. "בעת לחץ, מנגנון הריח מופקע לחלוטין לטובת מנגנון עיבוד הרגש", אומרים החוקרים.
ממצא זה מעלה את השאלה - האם ניתן לחזור אחורה לאחר שהקשר בין שני המנגנונים כבר נוצר? כי אם לא, הרי שיכול להיווצר מעגל של היזון שלילי: מי שהיה חרד לעיתים קרובות, לנצח יריח ריחות כשליליים יותר, ובכלל ריחות יעוררו בו רגשות עזים יותר, מאשר מי שלא עבר תקופה של חרדות.
לדברי לי, מנגנון כזה עלול לפגוע באיכות החיים. "כשאנחנו נמצאים בלחץ אנחנו חווים את העולם בצורה שלילית ואז הלחץ מחמיר, ובסופו של דבר עלולה להיווצר הפרעת חרדה, שהטריגרים שלה הם גורמים בסביבה, כמו ריחות לא נעימים". אחת הדרכים האפשריות לניתוק בין המעגלים הללו היא לחשוף את האנשים, באופן מבוקר, לריחות נעימים בסיטואציה מרגיעה.
מייל למדור: ריח של טירוף באוויר
ריח מוכר וידוע מעורר במהירות ובעוצמה זיכרונות רגשיים, טובים ורעים. מה קורה למי שאין לו גישה לזיכרונות הללו כלל? מחקר מצא כי בקרב אנשים שהוגדרו כפסיכופתים - הפרעה המאופיינת בחוסר אמפתיה ובנטייה להרע לאחרים - היה שיעור גבוה של בעלי חוש ריח פגום עד בלתי קיים.
במחקר שערכו מהמט מהמוט וריצ'רד סטיבנסון מאוניברסיטת מק'קווארי באוסטרליה, הם מיפו 79 נבדקים לפי תכונות המקושרות עם פסיכופתיה - מניפולטיביות, חוסר זהירות ברגשות ובבריאותם של אחרים, חיים סוערים ועתירי ריגושים ונטייה לפשע. לאחר מכן ערכו להם מבדקים לאמפתיה, ולחוש ריח.
הנבדקים שזוהו במחקר כפסיכופתים, התקשו לתת את השמות לריחות, למשל "זה ריח של לחם" או "זה ריח של שושנים". גם כשלא התבקשו לתת שם לריחות, הם התקשו להבדיל בין ריחות (אפילו עד כדי הבדל בין ריח של לחם לבין ריח של שושנים), ורק ידעו לומר כי הם מריחים "משהו". הממצא תומך בהשערה כי ליקוי מוחי משמעותי הוא המקור להתנהגות פסיכופתית.