ערוצים 2, 10 ו-"יס דרמה"
צא ולמד עד כמה צקצוקי לשון בנוגע לטלוויזיה דומים לקיטורים על "המצב". הרי בשני המקרים מדובר במה שהעם בחר, או במילים אחרות: לא גופי השידור ולא הפוליטיקאים אשמים (לפחות לא בכול), אלא מי שנתנו להם את קולם.
רשאי כמובן הקורא למחות כאן - הרי אף אחד לא שאל אותו אם הוא בעד או נגד "הכוכב הבא" או ממלאת המקום שלו הערב, "אמא מחליפה". ועדיין - מדובר בבחירתו של הרוב.
הערב הזה (א') הוא ערב חלומי לצופים: תוכנית ריאליטי פופולרית, קצת כדורגל לחובבי הז'אנר ושתי דרמות ישראליות מקוריות מחכות לנו בקצה השלט. אם כך, מה העם בחר?
יותר מ-30% מהצופים הצביעו בשלטים בעד "הכוכב הבא". ריטה ואייל גולן, שפתחו עם סימן שאלה, ודאי לנוכח האיום הצפוי מכיוון בר רפאלי ו"אקס פקטור", כבר דוחפים חזק מכיוון ה-30 לכיוון ה-35 אחוזים בטבלאות הרייטינג.
הערב, כמתבקש בתוכנית שהגיעה לסוף השלב הראשון שלה (וצריכה לאגור כוחות מול השקתה הקרובה של המתחרה מבית רשת), ישודר במקומה פרק הפתיחה לעונה החדשה של "אמא מחליפה", אבל הלוגיקה נשמרת: ריאליטי כפתרון יחיד לפריים-טיים.
"בני ערובה" המדוברת עם איילת זורר לא מושלמת אך באמת איכותית, זכתה לפחות משליש הרייטינג של "הכוכב הבא": 10.5% בלבד. עוד פחות מזה יש ל"בלו נטלי", סדרת מקור מיוחדת שפתחה עונה שנייה.
נכון שלריאליטי יש יתרון בכך שהוא משודר ב-21:00, מיד אחרי החדשות ולא אחרי "פנים אמיתיות". ועדיין, כמעט פי שלושה וחצי מהצופים מעדיפים אותו על פני הפקות מקור ישראליות מושקעות ואיכותיות.
אפילו נחיתות הפלטפורמה לא יכולה להוות הפעם תירוץ: ל"אמבוש" למשל, שמשודרת גם היא בערוץ 10, יש כבר יותר מ 15% רייטינג.
אז בפעם הבאה שאתם מתלוננים על "שלטון הריאליטי", תזכרו שזה, ממש כמו השלטון "בחיים האמיתיים", נבחר באופן דמוקרטי.
גם חבורת מועצת הרשות השנייה או המועצה לשידורי כבלים ולוויין, שתובעת מהזכיינים לשדר "סוגה עילית", צריכה לזכור שבטלוויזיה מסחרית, מי שבוחר את התוכן בסופו של דבר, הוא הקהל. כלומר, אותו ציבור שבחר את הפוליטיקאים שמינו את אנשי המועצות הללו כ"נציגי ציבור" מטעם. בדמוקרטיה, כמו בדמוקרטיה, שבוי המיעוט (אפילו אם הוא צודק) בידי טעם הרוב.