כבר שנים שענף הביטוח הישראלי מחפש את נקודת האיזון, ולא מוצא אותה. לכאורה מספר חברות הביטוח העצמאיות נמצא באותה סביבה, אבל בפועל ישנה תזוזה מתמשכת במאזני הכוחות בענף. אם תשאלו את חגי שפירא, לשעבר המנכ"ל הוותיק של אחת החברות הקטנות בענף, שירביט, התנודות בשוק הזה יימשכו עוד שנים.
- שימשת מנכ"ל חברת ביטוח קטנה במשך שנים רבות, ואתה נמצא בענף הביטוח כבר כ-34 שנה. בתקופה הזו מספר החברות בענף התכווץ במידה רבה. הענף ימשיך להתכווץ? יש מקום לחברות קטנות עצמאיות?
שפירא: "חברות מתמחות יכולות להיות קטנות ולהצליח. עובדה שחברה קטנה כמו אליהו - שהתמחתה בביטוחי רכב בדגש על ביטוחי רכב חובה - הצליחה לקנות חברה גדולה כמו מגדל. אם החברה אינה גדולה וגם לא מתמחה, אין לה מקום שלא כחלק מקבוצה, בין היתר בגלל הרגולציה הגוברת.
"לדעתי שירביט היא מועמדת טבעית להיכנס למשבצת של אליהו, לאחר שזו התמזגה עם מגדל. נראה לי שבשינויים מינוריים ותפיסתיים יש לה היכולת והמשאבים לכך".
- מה דעתך לגבי השינויים בשנים האחרונות, בדגש על שוק הביטוח הכללי?
"אחד הדברים היפים שקרו בתחום הביטוח הכללי, בעיקר בענפי הפרט, הוא שהחברות הקטנות הצליחו להגיע לנתח שוק של מעל 40%. בתחום הביטוח הכללי, בניגוד לביטוחי החיים והבריאות, החברות הקטנות נותנות פייט לחמש הגדולות, וזה משפר את השוק. בחלק הזה שירביט הייתה מובילה, ומהראשונות שנכנסה בחברות הגדולות".
- בעבר הראל ומנורה, למשל, צמחו מחברה קטנה לגדולה. כיום, חברה קטנה או בינונית יכולה להפוך לגדולה, או שרכבת ההזדמנויות כבר חלפה?
"בביטוח הכללי לפרט ההזדמנות לגדול בהחלט קיימת. אבל אסור שהגידול יהיה מטאורי - הוא חייב להיות מבוקר. חברה שפורצת קדימה, וגדלה בטור גיאומטרי ולא ליניארי, תחטוף. ביתר תחומי הביטוח יש יתרון לגודל".
השיווק הישיר מוגבל
שפירא הוא איש ביטוח כללי, בדגש על ביטוחי הפרט, שגורס ש"הביטוח הכללי יציב ביותר - מי שיעבוד נכון מבחינה חיתומית והשקעתית ירוויח ויוביל".
- אבל רוב החברות מציגות בדרך כלל הפסדים חיתומיים.
"בחברות רבות עד היום, כולל הגדולות, יש חשיבה שהביטוח הכללי משמש דאטה שמניב את ביטוח החיים - אך זה לא כך, וחובה לשנות את החשיבה. מה גם שכבר כיום הביטוח הכללי מניב כ-30% מהרווח של חברות הביטוח".
- אגב, רוב הרווח של חברות הביטוח באלמנטרי מגיע מביטוח החובה. מדובר בבסיס יציב?
"אני צופה שהרווחיות ברכב חובה תקטן בצורה מסוימת החל מתום הרבעון הראשון של 2014. משום שלא יהיו אז את כספי הרזרבות, עקב כניסתו לתוקף של שינוי שהוביל הרגולטור, החברות יצטרכו להיות שמרניות יותר. עם זאת, תחום החובה לרכב יישאר תחום מוביל עבור חברות הביטוח".
- הביטוח הכללי לפרט בישראל הולך לביטוח בשיווק ישיר?
"ביטוח בשיווק ישיר לא מתרומם זה שנים מעל לתקרה של 12% משוק הרכב הכולל. זאת משום שהם מתמחים באוכלוסיית קצפת ושמנת, ולא באוכלוסיות ממוצעות. הביטוח בשיווק ישיר לא נמצא במוניות, במשאיות, בפריפריות, וגם לא במגזר הערבי, או אצל נהגים ממוצעים עם תאונה אחת או שתיים, אלא מתמחה בנהגים בני 40-60, עם עשר שנים ללא תביעות. זו אוכלוסייה טובה ורווחית, אך כזו שפוטנציאל הגידול שלה מוגבל. בדירות, ההצלחה של הביטוח בשיווק ישיר גדולה יותר".
- נראה שהמגזר הערבי - נראה שמדובר במגזר שלא מקבל מענה מלא גם מהחברות המסורתיות.
"ראשית, כל המגזר הזה מבוטח בחברות הישראליות, אבל ישנן בשוק פרדיגמות שגורמות לעתים לעיוות לגבי המגזר הערבי. ישנה תפיסה שגורסת שיש עודף תביעות במגזר זה, ואכן, מבחינה אובייקטיבית ישנה שכיחות יותר גדולה של תביעות בביטוח הרכב חובה במגזר זה. אבל לדעתי זה קורה בין היתר בגלל חוסר תשתיות, בעיות סוציואקונומיות - שמביאות למצאי גדול יותר של רכבים ישנים ובטיחותיים פחות - ומספר גדול יחסית של נוסעים ברכב. כמו כן, השכיחות הגדולה של התביעות, שמביאה לעלייה בנזקים של חברות הביטוח, מקוזזת על-ידי חומרת תביעה נמוכה יותר (אוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי נמוך יותר מקבלת באופן טבעי פחות על אובדן השתכרות וכו').
בכל אופן, יש לזכור שביטוח החובה רווחי מאוד, וחלק מהרווחים מגיעים גם מהמגזר הערבי, גם אם פחות רווחים ביחס למגזר היהודי".
- מדובר בפוטנציאל מוחמץ מבחינת חברות הביטוח, שמתרחקות מהמגזר הזה?
"מאחר שביטוח רכב הוא לא רק ביטוח חובה אלא גם ביטוח רכוש ועוד, לדעתי יש להסתכל על הכול כמכלול - כך ששם יש פוטנציאל לצמיחה. בחברה הישראלית יש למעשה שתי אוכלוסיות עם פוטנציאל אדיר לצמיחה גם עבור ענף הביטוח - החרדים והערבים".
- ההחמצה נובעת מגזענות?
"חברות הביטוח, כמו כל חברה, רוצות ואוהבות להרוויח. לא אכפת להן מאיפה מגיע הרווח, כל עוד יש רווח".
- אתה מקדם בימים אלה מיזם לביטוח במגזר הערבי.
"המיזם נמצא בתחילת דרכו. אני מאמין שיש לו יתרון כלכלי. יש פוטנציאל בצד הבעיות".
"קנס וסנקציות לא מידתיים"
עד לפני תקופה קצרה שירביט הייתה נתונה לפיקוח חריג וחמור מטעם האוצר, שאף קנס את החברה בסכום ניכר. טענות האוצר היו ביחס להתנהלותה של החברה, בדגש על הוראות חוזר השמאים. לדברי שפירא, "גם אם היו טענות לגבי מספר השומות של שמאי מסוים, מדובר בנושאים טכניים הקשורים בחוזר השמאים, וחשוב להדגיש שהחברה עמדה בכל ההתחייבויות שלה כלפי המבוטחים, ואין טענות כלשהן על טיב השמאי או דוחותיו. לדעתי הקנס והסנקציות שהטיל המפקח על החברה היו לא מידתיים, ואני מרשה לעצמי לחשוב שהוא לא היה נוהג כך מול חברה גדולה", הוא אומר.
שפירא עזב את שירביט, שבבעלות יגאל רב-נוף, לפני חודשים אחדים, ולדבריו, "שירביט היא חלק נכבד וחשוב בעברי, ואני גאה בהישגיו".
- עם זאת, האוצר ביקר בחריפות את התנהלות החברה, מעבר למה שעשה בעבר במקרים "טכניים".
"ההתנהלות בשירביט הייתה תקינה ברוב התחומים שהיו תחת ניהולי. מאחר שאיני מושלם, היו צריכים לשפר בזמנו כמה תהליכים טכניים, כפי שניתן לעשות גם היום. בכלל, אני מציע לכל גוף להשתפר כל הזמן".