בני שטיינמץ לא משלים עם פסק הבורר, השופט בעז אוקון, לפיו עליו לפצות את הגיאולוג יוסי לנגוצקי ב-50 מיליון שקל, בגין הנזק שנגרם לאחרון בעקבות פרישת חברת סקורפיו של שטיינמץ מהשותפות בקידוח "תמר" בשנת 2008, זמן קצר לפני תגלית הגז בקידוח, ששוייה מוערך במיליארדי דולרים.
פחות מיממה לפני המועד האחרון שבו צריכה הייתה חברת סקורפיו של שטיינמץ להעביר לידי לנגוצקי את הפיצוי שנקבע, הגישה החברה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לביטול פסק הבוררות. במקביל להגשת הבקשה, התחייבה סקורפיו להפקיד בקופת בית המשפט ערבות בנקאית בגובה הפיצוי שנפסק כי עליה לשלם, זאת עד לבירור בקשתה.
נזכיר כי בעקבות פרישתה של סקורפיו מקידוח "תמר", ולאחר שלא עלה בידי לנגוצקי (שהיה שותפה) למצוא משקיע אחר לרכישת זכויותיה בקידוח, איבד גם לנגוצקי את זכויותיו ב"תמר", קידוח הנושא את שמה של נכדתו.
גובה הפיצוי נקבע על-ידי השופט אוקון בפסק הבוררות על בסיס הערכת פגיעתה של סקורפיו בסיכוי שהיה ללנגוצקי לגייס משקיע חלופי לזכויותיהם המשותפות בקידוח הגז.
עיקר טענותיה של סקורפיו לביטול פסק הבוררות הוא כי אוקון, שופט מחוזי לשעבר, התעלם מטענה מרכזית של סקורפיו, לפיה בעת החתימה על הסכם השותפות עם לנגוצקי הוסכם בין הצדדים כי פיצוי בגין אובדן רווחים יינתן לו רק במקרה שבו סקורפיו תחדל להשקיע כספים במיזם - ולא במקרה שבו סקורפיו פורשת ממנו מבלי שניתנה בידי לנגוצקי הזדמנות מספקת להביא משקיע חלופי (כפי שקרה).
לטענת סקורפיו, הבורר אוקון גם התעלם מעדותו של עו"ד רם כספי, שייצג את סקורפיו במו"מ הראשוני מול לנגוצקי, שתמכה בטענה לפיה זו הייתה כוונת הצדדים בעת החתימה על הסכם השותפות, ולא נסתרה על-ידי לנגוצקי.
באמצעות עו"ד גד טיכו ממשרד רם כספי כתבה סקורפיו בבקשתה כי "עם קבלת פסק הבוררות הוכתה סקורפיו בתדהמה. על אף שלכאורה מדובר בפסק מנומק ומבוסס המחזיק עשרות עמודים, הרי שלמקרא הפסק עולה כי נפל בו פגם מהותי היורד לשורשו של עניין, עקב כך שהבורר לא הכריע באחד העניינים המרכזיים שעמדו להכרעתו, תוך התעלמות מהעדות שהובאה בפניו על-ידי עו"ד רם כספי, שהיה פרקליטה של סקורפיו במשא-ומתן שקדם לחתימת הסכם היסוד", נכתב בבקשה לביטול פסק הבוררות.
בנוסף, סקורפיו טוענת כי אוקון לא הכריע ולכל הפחות לא נימק מה היה הסיכוי ההתחלתי של לנגוצקי למצוא מממן חלופי לפרויקט. זאת, כאשר הנזק לו עשויה סקורפיו להיות אחראית נובע מהפחתת סיכוי התחלתי זה, וממילא על מנת לקבוע בכמה הופחת סיכוי זה יש לקבוע בראש ובראשונה מה היה שיעורו של סיכוי זה מלכתחילה.
לדברי סקורפיו, גם מהטעם הזה, מן הדין לבטל את פסק הבוררות.
פרקליטו של לנגוצקי, עו"ד יוסי שגב, מסר בתגובה כי הוא לומד את בקשה ובשלב זה עדיין אינו מגיב לה.
בפסק הבוררות שניתן בתחילת חודש יולי, בתום הליך שנמשך כשנה וחצי, קבע השופט אוקון כי "סקורפיו הפרה את הסכם היסוד עם לנגוצקי למצוא מממן חלופי. היא איחרה במתן הודעת הפרישה, היא הכבידה על המגעים שניהל לנגוצקי באמצעות דרישה שלא כדין להחזר הוצאות עבר, והיא נמנעה מלקיים את הפרוצדורות הנדרשות במקרה של הפסקת מימון".
לאור האמור, קבע אוקון כי לנגוצקי זכאי לפיצוי בסך 38.5 מיליון שקל נכון ל-31 בדצמבר 2011 (מועד הגשת התביעה). בצירוף מע"מ, הצמדה וריבית, הסכום מגיע היום לכ-50 מיליון שקל, כאמור.
לדבריו, הפרת סקורפיו עלתה כדי התנערות בוטה מחובת שיתוף-הפעולה עם לנגוצקי. ביטוי צרוף ומזוקק לשיקוליה ניתן למצוא בתגובה "לא מעניין אותי" כלפי המחויבות ההסכמית (אוקון מתכוון כאן לאמירה של שלומי הולנדר, דירקטור מטעמו של שטיינמץ, שבמהלך הליך הבוררות אמר כי לא עניינה אותו ההתחייבות ההסכמית של סקורפיו למצוא מממן חלופי ללנגוצקי, ח' מ').
עם זאת, אוקון ציין כי הסיכוי של לנגוצקי למצוא מממן חלופי אחרי פרישתה של סקורפיו לא היה גבוה. לכן, הוא קיבל את תביעתו באופן חלקי בלבד.
לדברי אוקון, תנאי העסקה המקוריים וכן התנאים הכלכליים ששררו במשק במועד שבו היא הוצעה, השפיעו לרעה על הסיכוי של לנגוצקי למצוא משקיע חלופי.
לדברי אוקון, "לפי העסקה המוצעת היה על המממן לשאת בחלקה של השותפות המוגבלת בעלויות המיזם, כלומר ב-5% מההוצאות. עוד היה עליו לשלם ללנגוצקי 350 אלף דולר במקרה של תגלית. סקורפיו 'הגניבה' תנאי נוסף לאותה עסקה על-ידי דרישה לחייב את המשקיע (שיבוא במקומה) להחזיר לה את הוצאות העבר שלה, עוד לפני שיופקו רווחים מהתגלית".
באשר למצב הכלכלי הבעייתי ששרר במשק באותה עת וגם הוא הפחית מסיכוייו של לנגוצקי למצוא משקיע חלופי, נכתב בפסק הבוררות כי "פגיעתו של המשבר הכלכלי העולמי הייתה ניכרת. המשבר היה הזרז לפרישתה של סקורפיו, והוא הפך את הצעת לנגוצקי לאטרקטיבית פחות בעיני המממנים הפוטנציאליים, גם בשל מצוקת האשראי".
פרקליטו של לנגוצקי, עו"ד יוסי שגב, צפוי לגרוף כ-5 מיליון שקל בגין הייצוג המשפטי של לנגוצקי בסכסוך. אוקון עצמו יקבל כחצי מיליון שקל בתמורה לעבודת הבוררות.