למרות התנגדות וינשטיין: חוק זכויות התורמים למדינה אושר פעם שנייה

עפ"י הצעת החוק של ח"כ יריב לוין, מי ששירת שירות צבאי, אזרחי או לאומי יזכה לעדיפות בקבלה לעבודה, בנגישות לקרקעות מדינה ובקבלת מעונות סטודנטים

על אף התנגדותה של שרת המשפטים, ציפי לבני, ולמרות אזהרותיו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, באשר לאי-חוקתיותה של הצעת חוק "זכויות התורמים למדינה", אישרה אתמול (א') ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק - בפעם השנייה.

לפני כ-4 חודשים אישרה הוועדה את הצעת החוק במתכונתה הראשונה, הגורפת, ואולם ההצעה לא קודמה, ובתיאום עם יוזם ההצעה, ח"כ יריב לוין (ליכוד), גובש נוסח חריף פחות של ההצעה.

ואולם, למרות שאף הנוסח הנוכחי סומן על-ידי היועמ"ש כחוק שעלול להיפסל בבג"ץ כבלתי חוקתי, הוא אושר על-ידי ועדת השרים, שהבטיחה למעשה את תמיכת הקואליציה בהצעה בהליכי החקיקה בכנסת.

הצעת החוק מבקשת לתת העדפה ל"תורמים למדינה" בהקשרים של קבלה לעבודה על-ידי מעסיק פרטי, עדיפות בהקצאת קרקע במכרז שעורך גוף ציבורי, עדיפות בהקצאת מעונות סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ועדיפות במתן שירות במקום ציבורי לחייל במדים.

על-פי ההצעה, "תורמים למדינה" הם חיילים משוחררים (לרבות מי ששירתו שירות לאומי ושירות אזרחי), משרתי מילואים פעילים ומי שנדחתה בקשתו לשרת בשירות לאומי או אזרחי במהלך 7 השנים האחרונות.

על-פי החלטת ועדת השרים, תתמוך הקואליציה בהצעת החוק, כל עוד נוסח ההצעה יתואם עם משרדי המשפטים, האוצר והביטחון, וכן יעמוד בתנאים שהציב שר האוצר יאיר לפיד.

לדעתו של וינשטיין, גם הנוסח הנוכחי של הצעת החוק פוגע בזכות לשוויון המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, באופן לא מידתי.

על-פי עמדת היועמ"ש, שהובאה בפני ועדת השרים לחקיקה, "התיקון המוצע לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה פוגע בזכות לשוויון המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שלא על-פי תנאי פסקת ההגבלה. אף חלקיה הנוספים של ההצעה מעלים סימני שאלה חוקתיים, ומשכך מחייבים איזונים והתאמות".

היועמ"ש טוען כי "במציאות הקיימת, יישומה של הבחנה בין אוכלוסייה משרתת לאוכלוסייה שאינה משרתת בשירות צבאי עלול להביא להפליה תוצאתית על בסיס דת, גזע ולאום בהקשרים שבהם עוסקת ההצעה. אפליה זו פוגעת פגיעה קשה בזכות החוקתית לשוויון ובכבוד האדם. תוצאה קשה זו תחול אף באשר לאפליה בשל שירות מילואים. בעוד שכיום עצם בירור מידע על שירות המילואים מעביר את הנטל למעביד להוכיח כי לא הפלה, הצעת החוק מתירה בירור זה בדין. ההיתר לשאול מבקש עבודה שאלות לגבי כמות ימי המילואים שעשה בשנה החולפת, עלולה להחמיר את הפגיעה הקיימת כיום במשרתי המילואים".

לנוסח הנוכחי של הצעת החוק נוספה אמנם הגדרה נוספת, המתייחסת למי שביקשו לשרת בשירות צבאי או אזרחי ובקשתם נדחתה, אולם לטענת משרד המשפטים, מדובר בקבוצה ריקה. זאת בהיעדר גורם מרכזי שיוכל לנפק בידי אוכלוסיית "המבקשים שסורבו" אישור מהימן כלשהו על בקשה לשרת שנדחתה.

לדעת היועמ"ש, "ההטבות הכלולות בהצעת החוק אינן הטבות כספיות שנותנת המדינה לקבוצת המשרתים כדי לסייע להם להתמודד עם חסרון הכיס שממנו סבלו בשל השירות הצבאי, הלאומי או האזרחי, אלא בהטבות שמשמעותן היא הגברת נגישותם של בני קבוצה זו למשאבים מוגבלים - פרטיים וציבוריים - בחברה".

בדברי ההסבר להצעת החוק שלו כתב ח"כ לוין כי "עיקרון השוויון האבסולוטי וההעדפה המתקנת כביכול לאוכלוסיות שאינן תורמות למדינה, הביאו למצב אבסורדי שבו צעירים שאינם משרתים בצבא מגיעים למוסדות להשכלה גבוהה בגיל 18, נהנים מהעדפה במעונות, מסיימים את התואר הראשון בגיל 21 ואף נהנים לאחר מכן בהעדפה בקבלה לעבודה. בה בעת, מי שמשרתים בצבא או בשירות הלאומי מגיעים למוסדות להשכלה גבוהה בגיל מאוחר וללא אמצעים כספיים, נאלצים לשכור דירות במחיר גבוה בהיעדר מקום במעונות הסטודנטים, ולאחר מכן מוצאים את עצמם אף מופלים לרעה בקבלה לעבודה בשירות המדינה".