פתיחת שנת הלימודים האקדמית לפני כשבועיים הייתה נקודת הזמן הטובה ביותר לבדוק איך כל מוסד אקדמי מתנהל מול הקהל שלו. בשונה ממותגים אחרים, שקהל היעד שלהם אחיד, למשל חברת מזון שמוכרת לצרכנים - המוסדות האקדמיים צריכים להתנהל ולהתאים את עצמם מול כמה קהלים - סטודנטים, חברי סגל, מועמדים ותורמים פוטנציאליים.
במהלך אוקטובר בדקנו את הפעילות הדיגיטלית של שמונת מוסדות ההשכלה הגבוהה הגדולים בישראל (מעל ל-10,000 סטודנטים) במסגרת "הסרגל הדיגיטלי" - פרויקט משותף של "גלובס" עם מקאן דיגיטל, יחידת הפרסום הדיגיטלי של מקאן-אריקסון, וסוכנות המדיה החברתית Blonde 2.0. אל המקום הראשון הגיעה אוניברסיטת תל-אביב, בזכות אתר מעודכן, עמוד פייסבוק מושקע והשקעה טובה בגזרת המובייל.
בחינה כללית של המוסדות המובילים מצביעה על בעיה כמעט עקבית, שלפיה הפקולטות והמחלקות השונות נמצאות תחת תתי-אתרים ומתנהלות באופן עצמאי לחלוטין - בעיקר ברמת העיצוב הלא אחיד, מה שיוצר בלבול וכאוס בניווט באתרים. עם זאת, אפשר לראות את האוניברסיטאות מפתיעות באימוץ הרשתות טוויטר ואינסטגרם, בהשוואה לקטגוריות אחרות.
הבעיה הכללית של הפעילות ברשתות החברתיות, ובעיקר בפייסבוק, היא חוסר היכולת לייצר שיחה עם הקהל ובעיקר הסטודנטים - ככל הנראה לאור העובדה שהשימוש בפייסבוק נעשה לצורך קידום ויח"צ לאוניברסיטה ולא לפעילות פנימית. מאמצי הקידום והשיווק של האוניברסיטאות בעולם הדיגיטלי באים לידי ביטוי בעיקר בתקופות של "ימים פתוחים" ולקראת פתיחת שנת הלימודים. הדברים באים לידי ביטוי במודעות פרפורמנס בפייסבוק ובגוגל וכן בדיוור ישיר, כל זאת בעיקר לצורך איסוף לידים עם פרטי התקשרות למועמדים. בימים הפתוחים האחרונים נעשה אף שימוש בפרסום במובייל.
1. אוניברסיטת תל-אביב: אתר אינטרנט מושקע ופופולריות יפה ביו-טיוב
חוד החנית של אוניברסיטת תל-אביב הוא אתר האינטרנט שלה, שעבר שדרוג מסיבי לפני כשנה ואכן ניכר כי הושקע שם לא מעט בהבניית היררכיה נכונה של אינפורמציה וחלוקה לקטגוריות, ובעיקר בעיצוב נקי, זורם ומזמין. עם זאת, באוניברסיטה לא השכילו לנצל את המומנטום ולהטיל עיצוב אחיד על כל הפקולטות. לפיכך, כל פקולטה מעצבת את אתר הבית שלה - תחת הדומיין של האוניברסיטה - לפי ראות עיניה, ויוצרת בלבול אצל הגולש. יתרה מזאת, גם עמודי הפקולטות וגם חלקים אחרים באתר נפתחים בחלון חדש, במקום להיפתח תחת אותו החלון.
באוניברסיטה התאימו את האתר למובייל, אך שכחו בדרך את אנשי האנדרואיד והאייפד כיוון שהוא רלוונטי רק לבעלי אייפון. לאוניברסיטה גם אפליקציה שמיועדת לסטודנטים בלבד ומספקת מידע אישי אודות ציונים, מערכת שעות, מצב תשלום שכר לימוד ועוד, מה שמרכז בצורה נוחה את המידע הרלוונטי במקום אחד ונייד.
במבט ראשון, עמוד הפייסבוק של האוניברסיטה נראה מושקע, עם הרבה טאבים שמביאים מידע מקוצר והפניות להרחבה באתר הבית, אך מבחינת פעילות הפוסטים עצמה, נראה שמדובר בעיקר ערוץ יח"צני לחוקרים ומחקרים, ולא בכזה שמנסה לייצר תקשורת ישירות עם הסטודנטים, שהם לקוחות האוניברסיטה.
באופן מפתיע, הטוויטר מייצר פוסטים ייחודיים, אבל הם רק מדווחים על עדכונים ולא מייצרים שיחה, כשממילא אין עם מי לדבר עם כ-50 עוקבים בלבד.
עמוד היו-טיוב נהנה מפופולריות גבוהה יחסית, עם 1.8 מיליון צפיות, והוא מתרכז בעיקר בתיעוד שוטף של כנסים. הפעילות באינסטגרם מרשימה ומציגה את הקמפוס והאוניברסיטה מכיוונים שונים ומגוונים - כדאי לתת במה לפיד התמונות הקיים שם, ישירות באתר הבית.
2. האוניברסיטה הפתוחה: עמוד בית יפהפה ועשיר, המובייל לא מספיק חדשני
לאוניברסיטה הפתוחה יש עמוד בית יפהפה, צבעוני, עשיר, מזמין ודי קל לנווט בו. מנגד, נראה שמאמצי העיצוב בעמוד הבית עייפו את מפתחי האתר, שכן העמודים הפנימיים מוצגים בעיצוב מיושן עם הרבה טקסט ומעט (אם בכלל) שילוב של תמונות. ברמת מובייל אפשר למצוא אפליקציה לסטודנטים עם הפעולות הבסיסיות והרלוונטיות, אך בשל אופי האוניברסיטה והתלות בלימודים מרחוק, היינו מצפים לראות מעט יותר חדשנות.
בפייסבוק אפשר למצוא כמות לייקים מכובדת (32 אלף) ופוסטים מעניינים יחסית, שמצליחים לעיתים לצאת מהמסגרת של קידום המוסד עצמו. בטוויטר אין בשורה של ממש אלא בעיקר חזרה על סטטוסים מהפייסבוק. יש לציין לטובה פעילויות דיגיטליות אחרות של האוניברסיטה, כמו ספריית "פאר" שמציעה ספרים אלקטרוניים בחינם וכן את "למדא", שמשמשת כחנות וירטואלית למכירת ספרים בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
3. האוניברסיטה העברית: מתעלמת מגזרת המובייל אך חזקה בפייסבוק
עמוד הבית של האוניברסיטה העברית מעוצב בצורה קצת שונה אך עדיין נעים וקל לניווט, כמו טאבים לקהלים שונים עם אייקונים בולטים. עם זאת, האתר מתאפיין באותה בעייתיות בעיצוב כמו רוב האוניברסיטאות - אי-שמירה על אחידות. פקולטות, מחלקות ויחידות שונות באוניברסיטה מופיעות בעמודים בעלי עיצובים שונים ומבלבלים.
מפתיע לגלות שהאוניברסיטה העברית, אחת האוניברסיטאות הגדולות והוותיקות, מתעלמת לחלוטין מקיומו של המובייל - לא כאתר מותאם ובטח שלא כאפליקציה וחבל.
בפייסבוק ניכרת עבודה מרובה עם פוסטים על בסיס יומי וטאבים שמקשרים לטוויטר ויו-טיוב, מבלי לצאת מהעמוד וכן לחיפוש עבודות.
הפעילות בטוויטר ובאינסטגרם גם ראויה לשבח וביו-טיוב היא מושכת גולשים עם יותר מ-3 מיליון צפיות.
4. אוניברסיטת אריאל: שפה גרפית מיושנת
עיצוב האתר של אוניברסיטת אריאל מיושן ועמוד הבית לא מצליח לספק מספיק מידע רלוונטי. כך למשל, גם ההפניה לפקולטות השונות מתחבאת בתפריט וניתן להיכנס אליה רק מעמוד משני ולא מעמוד הבית. עם זאת, כל עמודי הפקולטות נמצאים תחת אתר האוניברסיטה עם שפה גרפית אחידה. כמו כן, שני התפריטים העיקריים מלווים את הגולש לכל אורך השהות באתר ומקלים על הניווט.
הכניסה מהמובייל מפנה להורדת אפליקציה לאנדרואיד או לאייפון, שמציגה פעולות בסיסיות ושימושיות כמו מערכת קורסים, ציונים והודעות. בפייסבוק הפוסטים סבירים מבחינת העניין שמגלים בהם הגולשים, ונציין לטובה את המיני-סייט שקיים כטאב ברשת החברתית. מנגד, אתר הבית מפנה לחשבון טוויטר שמעולם לא היה פעיל, וליו-טיוב - שם כמות צפיות נמוכה מאוד.
5. אוניברסיטת בר-אילן: הרבה מידע
האתר של אוניברסיטת בר-אילן איטי, מעוצב באופן קצת מיושן ומשעמם. הנושא העיצובי הולך לאיבוד גם בהקשר של הפקולטות השונות, שם כל תת-אתר נראה אחרת, כמו ברוב האוניברסיטאות. עם זאת, התפריטים נוחים ויש אינפורמציה רבה שניתן למצוא באתר.
המובייל הוא בכלל לא פונקציה ואין לבר-אילן שום נוכחות שם. בפייסבוק הפוסטים הם בעיקר יח"צניים ולא מנסים לייצר מעורבות וקשר עם הגולשים. התמונות שם מלוות בכמות גדולה של טקסט וחבל. ביו-טיוב כמות הצפיות מכובדת עם יותר מ-400 אלף שצפו בהרצאות ובראיונות עם מרצים. יש גם פעילות מעודכנת בגוגל פלוס, אבל מדובר ברשת חברתית שאין בה כמות משמעותית של גולשים בישראל.
6. אוניברסיטת בן-גוריון: משקיעה בטוויטר
אוניברסיטת בן-גוריון מפתיעה לטובה בכך שהיא שומרת על קו אחיד בעיצוב בין כל העמודים הפנימיים באתר הבית, אם כי כשעוברים לאתרי המחלקות התמונה משתנה. האתר מפנה את הגולש לפי השייכות שלו במנעד שבין מועמד לחבר סגל. במובייל אין שום פעילות. לאוניברסיטה יש אפליקציית אייפון ואנדרואיד עם פונקציות שימושיות לסטודנטים, אבל הבעיה היא שקשה למצוא אותה, הן באתר והן בגוגל.
ביו-טיוב כמעט חצי מיליון צפיות, כולל סרטוני פרומו לאוניברסיטה שהופקו באופן מקצועי. עמוד הטוויטר מנוהל באנגלית וכך מצליח לייצר מעט אינטראקציה עם הגולשים, שזה שיפור לעומת שאר האוניברסיטאות.
הפוסטים בפייסבוק מתעדכנים בתדירות יחסית גבוהה וכמות הלייקים יפה לצד טאבים שאוספים לידים ממתעניינים. זאת, לצד פיד אינסטגרם מעניין אך כזה שלא עודכן מחודש מאי השנה.
7. הטכניון: תנועה יפה ביו-טיוב
אתר הבית של הטכניון מעוצב באופן מיושן ויש עודף אינפורמציה בתצורת טקסט בלבד. כמו כן, יש מחסור בפונקציונליות וכשל בשמירה על עיצוב אחיד בין תתי-האתרים, בדומה לאוניברסיטאות אחרות. גם כאן המובייל אינו חלק מהאסטרטגיה הדיגיטלית, וחבל שבשנת 2013 אוניברסיטה עם חזון ומהות טכנולוגיים לא מרימים את הראש ומסתכלים קדימה. אבל הטכניון מצליח לשפר את מעמדו ברשתות החברתיות עם מספר העוקבים הגדול ביותר בפייסבוק מבין שאר האוניברסיטאות, לצד עדכונים תדירים. הטאבים מספקים מידע ראשוני בשלל תחומים, אך בסופו של דבר רק מפנים לאתר הבית, לצד טאב על שלל הפקולטות שמפנה לעמוד הפייסבוק של המחלקה הספציפית. הטכניון שובר שיאים גם ביו-טיוב עם 8.5 מיליון צפיות.
8. אוניברסיטת חיפה: עיצוב לא מושך
האתר של אוניברסיטת חיפה קל לניווט אך נראה מיושן, והעיצוב של עמוד החדשות מבוסס על תבנית WordPress, שמתאימה יותר לבלוגים ולאתרים קטנים. בעמודים פנימיים הטקסט מוצג לא מעט פעמים כבליל, ללא נוכחות ויזואלית רלוונטית.
מנגד, יש נוכחות בולטת להרשמה לאוניברסיטה וכן לגיוס תרומות (נושא מהותי עבור מוסד אקדמי) בראש עמוד הבית. העיצוב הלא אחיד בתתי-האתרים של המחלקות נראה גם כאן, אם כי בצורה מופחתת. אתר המובייל המותאם מציג את עדכוני החדשות האחרונים ולא מידע רלוונטי ואין למוסד האקדמי אפליקציה.
בפייסבוק יש לאוניברסיטה מעט אוהדים. בטוויטר נעשית עבודה יפה עם פוסטים מקוריים, אך ללא היענות מהקהל. ביו-טיוב המצב מעט שונה, עם ערוץ מושקע וכ-600 אלף צפיות.
