"השקעות חברתיות זה אמיתי וזה ייתן תשובה לקשיים ולחלק מהפערים שנוצרו בישראל". כך אמר אמש (יום ד') חנוך ברקת, לשעבר מנהל קרן אייפקס ישראל ומייסד ומנכ"ל קרן דואליס לעסקים חברתיים ולהשקעות חברתיות שכבר משקיעה ב-10 חברות בישראל, באירוע "כלכלה על הבר" של "גלובס" ובית ההשקעות מיטב דש.
ברקת, שהוביל בעבר את כניסת אייפקס לחברת בזק - עסקה שהתבררה כמוצלחת מאוד ברבות השנים, התריע בדבריו על כך שהפער החברתי הגדול בישראל הינו "פצצה מתקתקת" שחובה לטפל בה, בין היתר באמצעות השקעות חברתיות שמשלבות את עולם העסקים עם מטרות חברתיות.
"צמחתי מעולם ההון סיכון ולפני כחמש-שש שנים עברתי להשקעות החברתיות בתקווה לעשות חיבור בין הדברים. אמרו לי שזה מים וזה שמן ואין לערבב, אבל אני חייב לומר כיום שזה עובד ומצליח, ואף בגדול. זה העתיד שמחבר דברים יותר טוב בכלכלה החדשה" הוא סיפר.
לדברי ברקת, "עסק חברתי הינו כל עסק כמו שאנו מכירים, חברה לגינון, מפעל לייצור, חברת היי-טק ובית קפה, אבל כזה שמהותו הינה חברתית. לא רק עשיית מעשה חברתי כתרומה לקהילה - דבר שנהיה פופולרי בארץ, אלא שימת דגש על פעילות חברתית, שמבחינתנו ניתנת לקבוצות אוכלוסייה שהם השוליים של החברה. רובם לא מועסקים, חלשים ומחוץ למעגל המרכזי של החברה הישראלית. אותו עסק חברתי בוחר לשלב חלק מעובדיו מאותן אוכלוסיות, תוך רצון להרוויח מבלי למקסם את הרווח שלו - הכוונה היא למקסם את התועלת לחברה. כשזה מאוזן זה עובד נפלא".
שותפיה של קרן דואליס הם עמותת "עלם", "תור המדבר", "החצר הנשית", "נובה", משרד הרווחה וביטוח לאומי.
בהסתכלות לעתיד אמר ברקת כי "זה לא שוליים אלא תעשייה אמיתית שלדעתי תגדל גם בעולם המערבי הקפיטליסטי. מעין אמצע הדרך בין העולם הקפיטליסטי לסוציאליסטי. זה אמיתי וזה ייתן תשובה לקשיים ולחלק מהפערים הקשים שנוצרו בישראל". דוגמה חשובה לטיפול בהקשר זה הינה ש"בישראל יש כ-15% מהאוכלוסייה באוכלוסייה העברית והיהודית הלא חרדית שנושרים ממערכת החינוך ולא לומדים. עסקים חברתיים הם דרך לתת לזה מענה".
לדברי ברקת, שדיבר בבר "רוטשילד 12" בת"א, "העתקנו את המודל של קרן הון סיכון עם כמה שינויים שכוללים הכנסת יזמים חברתיים, שאם נצליח לחבר אליהם ניהול עסקי זה יהיה יתר מסך חלקיו. ואין אקזיטים - על זה ויתרנו. הרווחים חוזרים לפעילות חברתית - אותה פעילות שהניבה את הרווחים או פעילויות אחרות".
על מנת להגביר את ההיענות של המשקיעים בתחום זה הוא מציע לחקות כמה דברים שנעשו, בהובלת המדינה, בתחום ההיי-טק. "לפני 15 שנה לא ידעו מה זה קרנות הון סיכון בישראל. המדינה הקימה לפני שנים את קרן יוזמה שיצרה כמה קרנות הון סיכון שייצרו באותה תקופה סכום ניכר של מיליוני דולרים שיחד עם מינוף של המדינה הביא כסף למימון עשרות רבות של סטארט-אפים וייצר תעשייה מאוד חשובה לישראל שבתורה מייצרת צמיחה. אין סיבה שהמדינה לא תעשה את זה היום בישראל בתחום שוק ההון החברתי".
"אם שר האוצר אומר שמעמד הביניים בראש מעייניו, אין סיבה שכמו שהאוצר לקח לפני 15 שנה את תעשיית ההיי-טק ועודד אותה, שהשר יאיר לפיד לא יוביל קו שמקדם וייתן תשומת לב ראויה להשקעות חברתיות".
"אנו נשאלים הרבה אם דואליס הינה עסק או מהלך חברתי. והאמת היא שזה גם וגם", אמר ברקת. "בעולם הכלכלי יודעים למדוד תשואה והחזר השקעה בעוד שבעולם החברתי מדברים על תהליכים הרבה יותר רכים. בדואליס כולנו אנשי עסקים שעברו הסבה ליזמות חברתית. בדקנו איפה נמצאים בני הנוער שסייענו להם כעבור מספר שנים ומצאנו כי 90% מהם חזרו לחיים נורמטיביים בחברה, כולל תעסוקה וצבא, וזה הרבה מעבר לממוצע בארץ. בדקנו גם מה העלות החברתית ומצאנו שהתועלת השולית, התשואה החברתית אם תרצו, זה מיליון שקל לנער".
לדעתו יש תשואה חברתית ממשית למהלכים החברתיים הללו. "תארו לכם מה היה קורה אם היו עשר קרנות חברתיות", אמר ברקת ששיתף את באי האירוע בחזונו האופטימי, "זה ייצור מאות חברות שתורמות לחברה ויוצרות תשואה חברתית פנטסטית אמיתית. השאלה היא כמה זמן יעבור עד שנראה את החדשנות הזו. לאט לאט יותר אנשי עסקים עוברים ורואים את המשמעות החברתית של חיבור העולם העסקי. יש פה הזדמנות מאוד גדולה. זה מצריך שינוי רגולטורי ומציאת משקיעים לתהליך".
בהתייחס לסוגיית הפער בין תשואה למדינה והחברה לבין תשואה למשקיעים בקרן, אמר ברקת כי "אנו עמותה שמתנהלת עסקית לחלוטין. אנו מסתכלים על תשואות כלכליות וגם חברתיות. המשמעות החברתית מראה שזה שווה וטוב, אבל אנו רוצים רווח, אמנם נמוך יותר מהנהוג בענף. עסק חברתי צריך להיות מבחינתנו עם תזרים חיובי תוך שנה שנה וחצי ולהחזיר את ההשקעה תוך 5-7 שנים. המשקיעים בקרן רואים תשואה של 3% שאמנם לא תואמת את הסיכון ויוצר נמוכה ממה שניתן לקבל בעסק רגיל - אבל יש פה סיפוק אחר".
"איך להביא את המוסדיים להשקעה כזו?", שאל ברקת וענה מיד כי "אנו עובדים עם המדינה למצוא פיתרון לכך, ומתוך שיחות עם המוסדיים אנו מבינים שאם תהיה קרן עם הגנת תשואה מסוימת של המדינה הם יהיו מוכנים לקחת את הסיכון. אין ספק שהמדינה תצטרך לתת חיזוק למוסדיים ולאחרים, ושבעתיד נראה שוק הון חברתי. להערכתי בעתיד יהיו גם עסקים חברתיים שיהיו תחרותיים באופן מלא, אך זה יגיע בדור השני והשלישי ולא כיום".
בהתייחסו לעולם ההשקעות "הכלכלי" שהוא נמנה עליו בעבר הוא אמר כי: "אני חושב שיש הרבה ציניות בהסתכלות על משקיעים פיננסיים. לפחות בתקופתי באייפקס השקענו בארבעים וחמש חברות באייפקס ישראל, ומעל למחצית מהן עדיין קיימות ומעסיקות אנשים רבים. החברות הללו תרמו רבות למשק ואין להיות ציניים ביחס להשקעות מעין אלה. כיום, בהסתכלות כמשקיע חברתי, רואים פער בין שוק ההון הפרטי לבין העוני והקושי באוכלוסיות החלשות - ואם הפער הזה לא יצטמצם ולא נמצא את דרך המלך ושביל האמצע, הרי שמדובר בפצצה מתקתקת לחברה הישראלית".
בערב לקח חלק גם משה מימון ממכללת מיטב דש, שדיבר על האופן הנכון לקריאת העיתונות הכלכלית בישראל והבהיר את החשיבות בהבנת הסביבה והעיתונות משום ש"בשנים האחרונות יש תהליך של העברת האחריות הכלכלית מהקולקטיב לפרט. זאת כאשר לפרט אין מידע מספק והשוק נהיה מורכב יותר ויותר". הוא הדגיש את הצורך בהוספת משקפיים ביקורתיות בעת קריאת העיתונות על מנת להבין את המשמעות של ידיעות וכתבות ואת מידת האיזון שלהן. "כדאי להבין מי עומד מאחורי הכתבה ומה באמת ניסו להגיד לנו כקוראים".
חיפוש באתרי גלובס
חיפוש ני"ע
