גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי לחץ

האם פרפקציוניזם הוא לא יותר ממיתוס, למה חשיבה חיובית לא תמיד חיובית כל-כך, ואיך אפשר להפוך את הלחץ הנפשי לידיד? ■ חומר למחשבה ללחוצים שבינינו

מנכ"ל של חברה שביצעה גיוס הון בחו"ל סיפר לאחרונה שלקראת הגיוס הוא העביר 84 מצגות בעשרה ימים, ובין לבין בילה בדרכים ממקום למקום. מצב כזה מזמן לחץ נקודתי, כלומר המתח הנלווה לרצון להעביר כל מצגת באופן הכי טוב שאפשר כדי להבטיח את עתידה הכלכלית של החברה, וגם שחיקה מתמשכת לאורך עשרת הימים הטרופים, אבל אם תשאלו אנשים כמו אותו מנכ"ל, הם יגידו לכם שהם אוהבים את האתגר. האם הלחץ לא חודר אליהם או שהם פשוט למדו להפיק ממנו את המיטב?

מי אשם בלחץ: הבוס או הגנטיקה?

מה גורם ללחץ בעבודה להפוך למצב בלתי נסבל? מתברר שהלחוצים ביותר בעבודה הם לאו דווקא אלה שנמצאים במצב הכלכלי הכי ירוד, מבצעים את העבודה הפיזית הכי קשה או עובדים הכי הרבה שעות. המועדים ללחץ הם אלה שמזדהים עם העבודה שלהם עד כדי כך שהצלחה בה נדמית בעיניהם עניין של חיים או מוות. כך לפחות טוענת מרלן פריס אנדרסן, דוקטורנטית מאוניברסיטת קופנהגן, בספר שכתבה ומסכם את המחקר בתחום.

מלבד סקירת המחקרים הקיימים, אנדרסן ראיינה בעצמה 15 אנשים שעברו "התמוטטות" בגלל לחץ שנבע מעבודה ובעקבותיה נאלצו להישאר בבית זמן מה. מתברר שכל המרואיינים עבדו במשרות שבהן יצירתיות, ידע ומחויבות אישית היו כלי העבודה העיקריים שלהם.

"בימינו, הזהות התעסוקתית שלנו חשובה ביותר לזהות הכללית שלנו, והזהות האישית שלנו משמשת אותנו לעשות את העבודה שלנו. לכן העבודה מציבה איום כה קיומי", היא טוענת. בדרך כלל מייעצים לאנשים האלה להפחית קצת את עומס העבודה או את הציפיות שלהם לגבי התוצאה, אך אלה עצות גרועות, לדעת אנדרסן. "ברגע שתסמיני הלחץ התרחשו, האדם מרגיש שהצלחתו בעבודה היא עניין של חיים ומוות. זה לא הזמן להנמיך ציפיות או לעשות פחות".

ורק אל תאשימו את האנשים האלה בפרפקציוניזם. לטענת אנדרסן, התכונה הזאת, שרבים סבורים שהיא מובילה ללחץ מיותר בעבודה, היא לעתים קרובות מיתוס. "פרפקציוניזם הוא דרישה של שוק העבודה מעובד בזמנים ובמקומות מסוימים", היא אומרת, "וכשהלחוצים מאשימים את עצמם בפרפקציוניזם, זה רק הופך אותם ליותר לחוצים".

אלא שמחקר אחר, שבוצע על ידי פרופ' טימותי ג'אדג' מאוניברסיטת נוטרדאם הקתולית באינדיאנה, ארה"ב, ממעיט מאחריות המעסיקים ללחץ העובדים. פרופ' ג'אדג', שערך מחקר על תאומים זהים שגדלו יחד, תאומים זהים שהופרדו בלידה ותאומים לא זהים שגדלו יחד, מצא שגנטיקה זהה הייתה מנבא טוב יותר לדמיון ברמת הלחץ הנתפס בעבודה, יותר מאשר חינוך זהה או עבודות דומות. "אל תאשים את המעסיק שלך בלחץ שלך בעבודה", הייתה הכותרת שנתנה האוניברסיטה להודעה לעיתונות שיצאה בעקבות המחקר.

חשיבה חיובית: לא כשהמצב באמת רע

הוריו של יודוקוליס ליפשיץ מ"סיפור המכולת" של להקת כוורת אמרו לו, "תתעודד, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע". אז הוא התעודד, והמצב באמת נהיה הרבה יותר גרוע. לא רק במערכונים של כוורת, גם בחיים חשיבה חיובית היא לא תמיד דבר חיובי. מאמר שפורסם בכתב העת Psychological Science בחן את יעילותה של חשיבה חיובית מסוג cognitive Reappraisal, "הערכה מחדש של המצב".

יש כל מיני דרכים לחשוב חיובי - אפשר לחשוב שיהיה יותר טוב, שבסוף נשיג את מה שאנחנו רוצים, ואפשר גם לחשוב שגם אם המצב לא ישתנה הוא אולי לא כל-כך נורא, ואפילו יש בו יתרונות. האפשרות השנייה היא זו שחוקרים מסויגים ממנה. מדובר בהגדרה פשטנית של cognitive Reappraisal, שמהווה בסיס לגישות פסיכולוגיות כמו "שיטת העבודה" של ביירון קייטי, וגם בבודהיזם יש נגיעות ממנה.

חוקרים גייסו קבוצה של נבדקים שעברו אירוע מלחיץ בחייהם - ממחלה קשה של קרוב משפחה ועד פיטורים מהעבודה. לאחר מכן הוצגו להם סרטוני וידאו עצובים, והם התבקשו לדווח מה דעתם עליהם, ואחר כך לנסות "לחשוב עליהם באופן חיובי יותר". לבסוף ניתן לנבדקים ציון כללי על "כישרון ההערכה מחדש" שלהם.

חלק מהנבדקים שקיבלו ציון גבוה היו במצב מצוין - הם פיתחו תסמיני דיכאון פחותים יחסית לקבוצה בכללותה. אלו היו הנבדקים שהצרות שלהם היו בלתי נשלטות, למשל מחלה של בן משפחה. במצב כזה, אין הרבה מה לעשות מעבר להערכה מחדש של חומרת האירוע, ולכן טוב שיכלו לעשות זאת. לעומת זאת, נבדקים שקיבלו ציון גבוה וצרותיהם היו בשליטתם (למשל נישואים לא טובים או יחסים לא טובים בעבודה) היו בסופו של דבר מדוכאים יותר מכלל הקבוצה.

אז מה קרה לאותם אנשים שסבלו מאירועים נשלטים? נראה שבמקום לשנות את חייהם באמת, הם ברחו אל הכלי היעיל והמוצלח מבחינתם - לשכנע את עצמם שהמצב לא באמת כזה גרוע. אבל בשלב מסוים מנגנון ההערכה מחדש בכל זאת קרס, הם נשברו וסבלו מתסמיני דיכאון חריפים, שהוגברו אולי על ידי המחשבה "הכול באשמתי".

מדובר במחקר ראשוני, כך שעדיין אין סיבה להשליך את גישת החשיבה החיובית לפח. בעבר נמצא שהיא יעילה בניהול רגשות שליליים כמו דיכאון וחרדה. מעבר לכך, מחקרים הראו שבני אדם נוטים ממילא לבחור את הגישה הטובה להם יותר למחשבה על המצב. כשהבעיות קלות - נוטים להתעמק במציאת פתרונות. רק כשהבעיות קשות מאוד - מעדיפים לקבל את המצב ולנסות לשנות את התחושות ביחס אליו.

ואולי לחץ זה בכלל דבר טוב

בהרצאה שנשאה בכנס TED, וכבר זכתה לכמעט 2 מיליון צפיות, הסבירה הפסיכולוגית הרפואית קלי מקגוניגל "איך להפוך את הלחץ הנפשי לידיד". "נהגתי לומר לאנשים, לחץ נפשי הופך אתכם לחולים. הפכתי את הלחץ הנפשי לאויב. אבל הזקתי בכך למטופלים שלי. שיניתי את דעתי על לחץ", סיפרה בהרצאה.

מקגוניגל אמנם מציגה מחקר המראה כי אנשים שחוו לחץ משמעותי היו בסיכון למוות הגבוה ב-42% מהבלתי לחוצים, באותה שנה שבה חוו את הלחץ, אבל היא מסייגת אותו ומראה שהסיכון הגבוה היה רק בקרב אנשים שדיווחו כי הם מאמינים שלחץ יעשה להם רע. בקרב אנשים שטענו כי לחץ אינו דבר רע, לא היה קשר בין רמות הלחץ המדווחות לבין תמותה. מקגוניגל מסיקה מכך שחלק מהנבדקים "מתו מהאמונה שלחץ נפשי מזיק לבריאות", וכי אם רק נשנה דעתנו לגבי לחץ - נוכל לחסוך את כל מקרי המוות האלה. נציין שיש עוד דרכים לפרש את המחקר הזה - למשל, אולי הנבדקים לא התייחסו לאותו סוג של לחץ. אין דין לחץ מגירושים כדין לחץ מעבודה מרובה, אם היא טובה ומספקת.

כך או כך, מקגוניגל הציגה מחקר נוסף שקשר בין אופן המחשבה על לחץ לתוצאות: חוקרים אמרו למשתתפים בניסוי שתגובת הלחץ שלהם לאירוע מאתגר שהם עומדים לעבור (למשל הרצאה מאולתרת בפני קהל לא תומך) היא "תגובה חיובית, האומרת שהגוף שלכם מתכונן לעמידה באתגר ומשפרת את סיכוייו לעמוד בו", ולא תגובה המעידה על חולשה ואולי פאדיחה מתקרבת. לפי אותו מחקר, הנבדקים שכך נאמר להם אכן הצליחו יותר במשימה וגם היו פחות לחוצים.

לדברי מקגוניגל, הם אכן נשמו יותר מהר, קצב הלב שלהם עלה ומיקוד הקשב שלהם גבר, אבל ההשפעה ההרסנית במיוחד של הלחץ - עליית לחץ הדם - לא קרתה. "התגובה הפסיכולוגית של הגוף דמתה יותר לרגע של התלהבות שמחה, מאשר לרגע של לחץ לא בריא", היא אומרת. זו אולי הסיבה שבגינה המכורים לאדרנלין אינם סובלים בדרך כלל מתגובות מתמשכות של לחץ.

מקגוניגל לא אומרת זאת, אך ייתכן שהנבדקים שלה הפרישו הרבה אדרנלין, אבל מעט קורטיזול. כך, הייתה להם תגובה מיידית ללחץ, אך לא סבלו מהנזקים המתמשכים שלו.

מקגוניגל מציינת עוד שמלבד הורמוני הלחץ המוכרים, נמצא לאחרונה כי בעת לחץ מופרש גם הורמון אוקסיטוצין, אותו הורמון שגורם לאנשים לכמוה ליחסים חברתיים ולמגע, ואף מעורר אמפתיה ומשפר את הזיכרון הרגשי. לכן לחץ נפשי גם הופך אתכם לחברתיים יותר.

מקגוניגל מאמינה שתוכל להציל מהתקפי לב ומוות את כל מי שתסמיניו נגרמים בשל לחץ. התזה שלה מעט מוגזמת - הרי לא כל אירועי הלחץ נובעים מאתגר נקודתי שלקראתו אדם יכול לשכנע את עצמו שהגוף מתכונן לקראתו כדי לבצעו טוב יותר. יש לחץ הנובע מאירועים מתמשכים שאין עליהם שליטה, למשל מכך שמחכים לתשובה הרת גורל, מעומס מתמשך או מחיים בסביבה מסוכנת.

ובכל זאת, אף שההבטחה של מקגוניגל אינה מושלמת, במצבים מסוימים ההמלצות שלה יכולות להיות יעילות מאוד.

אסטרוגן: הנשק הנשי נגד סטרס

הסטראוטיפ של נשים הנשברות בקלות תחת לחץ נפוץ בדיוק כמו זה של נשים חזקות (לרוב, אימהות) העומדות בגבורה בפני לחצים בלתי נסבלים. נראה ששניהם לא ממש נכונים, אבל מחקר חדש מגלה בכל זאת יתרון נשי מסוים בעמידה בפני לחץ, הודות להורמון האסטרוגן.

במחקר שנעשה בחולדות נמצא שהן לא סובלות פגיעה קוגניטיבית חמורה כמו גברים בשעה שהן לחוצות. לדברי פרופ' זן יאן מהמחלקה לפסיכולוגיה וביופיזיקה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בופלו, ארה"ב, גם מחקרים קודמים בחיות ובני אדם מצאו אצל נקבות עמידות מסוימת בפני לחץ נפשי. בניסוי החולדות, נמצא כי הנקבות שהולחצו מיד לאחר שלמדו משהו חדש הצליחו לזכור אותו, בעוד אצל הזכרים נראה שהלחץ מחק את הזיכרון של מה שלמדו. כאשר ניתנה לנקבות תרופה המעכבת את פעילות האסטרוגן במוח, התגובה שלהן הייתה דומה לזו של הזכרים. ואילו כאשר נתנו לזכרים אסטרוגן, תגובתם נעשתה דומה לזו של הנקבות.

"אם נוכל לפתח אסטרוגן שניתן להפריש למוח בלי לגרום להעלאת רמתו בשאר הגוף, נוכל לעזור לגברים הסובלים מהשפעות שליליות של לחץ נפשי", אומרת יאן. "התגובה ללחץ כשלעצמה איננה מחלה, אולם היא יכולה להביא להתפרצות של מחלות גוף ונפש אצל אנשים המועדים לכך".

מחקר קודם הראה שגם האופן שבו המוח מתמודד עם לחץ נפשי שונה בין גברים לנשים. אצל נשים הלחץ גרם לעלייה ביכולות האמפתיות. הן יכלו לזהות טוב יותר רגש בהבעות פנים, וחיפשו יותר את קרבתם של אחרים. אצל גברים התגובה הייתה הפוכה - תחת לחץ ירדה היכולת שלהם לזהות רגשות על בסיס הבעות פנים, והם נטו גם להתכנס בתוך עצמם ולהימנע מחברה. המצב החמיר ככל שרמות הטסטוסטרון היו גבוהות יותר.

החוקרים טוענים שבעוד אצל גברים (כמובן, בהכללה) קיימת רק תגובת "הילחם או ברח" ללחץ, אצל נשים קיימת גם תגובת "טפל והתחבר" (Tend and Be friend), שעוזרת להן להתמודד עם מצבים מלחיצים בלי להסתמך על כוח פיזי.

עוד כתבות

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

בלי פוזה ובמחיר משתלם: מסעדה איטלקית תל אביבית ששווה ביקור

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי