"קיבלתם הוכחה שאני לא עובד עבור החברות הגדולות - אלא עבור מעמד הביניים", חגג הלילה והבוקר שר האוצר, יאיר לפיד, לאחר שמבצע הרווחים הכלואים הניב לתקציב המדינה 4.3 מיליארד שקל מחברות ענק כטבע, צ'ק פוינט וכיל.
כשמסתכלים על החגיגה הזו מקרוב, היא נראית מעט מאולצת. ההערכות הראשוניות של רשות המסים דיברו על יותר מ-100 מיליארד שקל ברווחים הכלואים, והנה אנחנו מסיימים את "הקטיף" עם פחות מ-5% מהסכום הזה. כיל שילמה 10% מס, טבע רק 6%, צ'ק פוינט אפילו לא ניאותה לחשוף כמה רווחים שחררה מכלאם, כדי שנוכל לחשב את אחוז ששילמה. מס החברות, להזכירכם, עומד על 25%.
במילים אחרות: המדינה קבעה כאן תקדים המאפשר לחברות הענק, אלה שלפיד הבטיח להביא מהן כסף, לשלם פחות מס, משמעותית פחות, אם רק יעזו להתעקש ולא להיכנע לדרישות רשות המסים. נראה אתכם, מעמד הביניים, מעזים לעשות את זה עם החלטורה האחרונה שלכם.
לפיד טוען עכשיו כי הכסף יילך ל"דברים הנכונים" - חינוך ורווחה, למשל. גורילות בערפל. הייתי שמח אם לפיד היה מעז להצהיר לפחות שיבטל כמה מהגזירות החד-משמעיות שהטיל, למשל העלאת המע"מ ל-18%. רוצה שנאמין לך שאתה פועל למען מעמד הביניים? דבר איתנו בתלוש המשכורת, בשורה התחתונה, בחשבון ההוצאות-הכנסות החודשי שלנו. בינתיים, אתה מעלה חיוכים בעיקר בטבע, צ'ק פוינט וכיל. ומדבר כאילו שחררת אותנו, אחיך העבדים.
עוד עניין: לפיד מבקש להדגיש כי "החברות הגדולות אינן האויב, הן הכלכלה הישראלית". בהקשר זה הוא הזכיר בכאב את היום בו סירבנו לבקשות ענקית השבבים האמריקאית אינטל להרחבת המפעל בקריית גת ולפתיחת מפעל חדש בבית-שאן - ושלחנו אותה לאירלנד. זה קרה אף שהצענו לאינטל מענק במיליארד שקל. לפיד טוען כי הפסדנו במהלך הזה אלפי מקומות עבודה לאנשים שהיו מרוויחים "משכורות מצוינות".
בואו נראה. אינטל אכן בחרה להקים את המפעל בעיירה האירית לייקסליפ, בהשקעה של 4 מיליארד דולר. היא יצרה שם 4,300 משרות, אולם רובן משרות זמניות של עובדים שהקימו את המפעל והתשתיות מסביבו. בסופו של דבר, יצא לאירים מכל זה 800 משרות היי-טק נטו. לא מעט, נכון, אבל גם לא הרבה; ומותר לתהות אם שווה מיסוי אפסי ומענק של מיליארד שקל.